אני יודע שהטיול הרגע נגמר ויש משהו עם ההורים שלי עכשיו אבל אני לא אכתוב על זה, חבל על הזמן של כולנו.
בעיקר הזמן שלי (לא הכתיבה, הסבל המיותר)
שיסתמו ולא יפריעו לי לעשות משהו עם החיים, לפחות יש לי איפשהו להוציא את הרגשות
לסיפור
אני חלמתי
אני חלמתי המון
חלמתי יותר מידי עד כדי כך שרציתי להגיד שהמציאות זה רק חלום סיוטי כזה שלא הולך
חלמתי כל כך הרבה שלא הצלחתי להוציא מילה איפה שרציתי
מעולם לא תיכננתי שזה יהיה פשוט, לכן היו לי תוכניות
רק חצי מהן עבדו, וויתרנו על המסיבה הכיתתית בלי להסס, אנשים הודיעו מראש שהם לא יזרמו
לא היה טעם
כמה רכילויות, הטיול השנתי היה הזמן המושלם לזה
ואני חשבתי שזה זמן טוב להתקדמם, על מי ניסיתי לעבוד, איך אפשר לפספס ככה?
בכל אופן, הנסיעה בבוקר הייתה סתם
הטיול עצמו, היה סתם מעייף
אני לא יודע מתי התחלתי להבין שזה לא הולך לי
בהמשך, עוד נסיעות והליכות סתם
חדרים והכל, סתם ביזבוז זמן
עד עכשיו רוב הטיול היה סתם? הייתי שם כשזה קרה
אבל זה נמחק לי מהר
הדיסקו, היה יחסית טוב
זה המוסיקת ריקודים היחידה שאי פעם שמתי עליה זין ולא ישבתי בצד סתם לחלוטין
קצת נחתי המון, סיבות עיקריות היו השירים הלא טובים
אבל שיהיה, נהנתי שם בכל אופן
זה נראה כאילו ק' וחברותיה אוהבות את האיזור אבל אני לא יודע מה המצב בריקודים, זה עדיין לא איזור שלי
ואני ממש לא מתכנן שזה יהפוך לזה
הכל סתם =_=
אבל אז, אני עוד הרגשתי בקטנה "לא נורא" כזה קטן בתוכי
מצד שני, שניה אחת לא הצלחתי להיות מקס
יותר מידי בשבילי
מקס לא עבר את כמות הרגשות האחרות ששלטו על אותו אחד שהייתי, אני
מקס, זה רגשות משלו והוא שם כדי לשלוט בהכל
ברגע שיש משהו אחר למה לא הצלחתי לעבור את זה? זה נתן לי הרגשה של כישלון אוטומטי
עד שהבנתי שמקס לא היה איתי שם. הייתי לבד יותר מידי.
האירוניה, מקס אמור לסדר את זה, לטפל בזה בדיוק כמו שאני צריך ורוצה
וברמות הכי דחופות, הוא לא עובר, אני לא רוצה להיות מאוכזב מעצמי אבל מה נשאר לי?
טוב מתי המצב באמת הרגיש לי נוראי?
כשראיתי את האחר, שקוראים לו בשמי, הזה שאינו מקס, אח של י'
ובעיקר רציתי להקיא מהמילים שיוצאות מהפה של ח'
יש לי כבוד לאח של י' ואני מכיר אותו, אז אני לא אגיד שקינאתי ישירות כי קצת קשה לי להגיד שזה מה שהרגשתי, בעצם ישירות - זה לא מה שהרגשתי
האח של י' הוא גם היה פעם עם ק'
וגם זה היה חודש (באמת?) וזה היה הפרידה שאני חזיתי מראש בצורה כל כך טובה, שאני ***באמת*** נפלתי על הרצפה מרוב צחוק ביום האחרון של הבצפר, מתי שאמרתי שזה יקרה ומתי שזה קרה
והנה הסיפור שלהם:
טוב אז הוא התקרב אליה וחברותיה
הוא רצה אותה (לא מפתיע)
וחברותיה קיבלו אותו והכל, אני לא יכול להסביר איך אבל אני די בטוח שאני לא אנסה להגיע לשם כי החברות האלה
הן לא טובות
אני לא אקבל אותן איך שהן, אני אשפיע עליהן להתאים את עצמן אלי
או לסתום ולהתרחק כמו שהן גורמות לכל אחד אחר לעשות
בכל אופן, מפני שהן אהבו אותו ק' נתנה לו סיכוי
אבל האמת שרק היא יודעת ורק אני רואה
זה העובדה, שהוא לא מה שהיא מחפשת
הוא פשוט לא טוב מספיק
כמה שזה נוראי עבורו, כי הוא מאוד רוצה אותה, מספיק שזה כמעט מגיע לו
אני לא יודע מה הוא עשה שזה הוא לא מקבל את זה, אבל כל אחד שסיפרתי לו שאני מעוניין בק' אמר לי "אתה הולך על המקסימום"
המקסימום, מקס אמור להיות המקסימום שלי והוא יודע
הוא יודע שק' יכולה להיות שלו
אני רוצה לתת לה שם מלא כאן
יש לי הרגשה שמתישהו אני אפספס באות ייצוגית
אבל כל שם ייצוגי יהיה תואר ותואר הוא דבר מאוד מאוד אוניברסלי שיכול להיות שונה שמקרים רבים ואחרים
בינתיים היא תיהיה ק', עם הזמן אמצא משהו מתאים באופן ייצוגי ויפה
(האקסית השלישית היה טוב אבל עכשיו היחס הוא שונה)
חזרה לסיפור (מתי שלא יצאתי ממנו)
לא חשבתי דקה על היחסים בין האח של י' לק'
והם מצאו זמן לבלות ביחד, היו בחדר של ק' המון זמן לבד
וכאן ח' הוציאה את המילים שגרמו לי להקיא מבפנים המון ולהחלש
אני נהייתי קצת כועס
חשבתי לא בהיגיון בכלל, רק הסתבכתי בתוך עצמי, רציתי להתקרב אבל כל אדם נוסף בסביבה היה בעיה גדולה עבורי
אבל למזלי, לא עשיתי דבר. כמו שאני תמיד עושה כשאני לא מקס, זה עושה אותי סוג של Min, גם בשביל דקה, גם בשביל מינימום, לוקח דקה כל דקה ולא נותן דבר, אבל לא "מין=סקס"ֿ.
החיסרון והבעיה העיקרית כאן היה כל אדם נוסף מיותר בסביבה
והיו לא מעט וזה רק בכללי ובעיקרון שקורה כל הזמן
הקטע האישי שלהם הכניס לי שאלות בראש ודיכאון של וויתור על מטרה יחידה שהייתה לי מסיבות ה"אין לי מטרות אחרות"
כאילו היא היחידה שהייתה בטווח קליטת הבלוטוס' P:
וכדי שתבינו את ההרגשה באותו זמן דרך המטאפורה הזאת
מישהו אחר היה מחובר אליה והחיבור שלי נחסם.
ואני לא הבנתי למה.
זה לא קנאה, (רציתי להיות במקום החיבור הזה? לא במדויק)
רציתי חיבור משל עצמי עם אותה אחת
שיהיה להם בכיף
באמת שלא הייתה לי בעיה עם זה
הייתה לי בעיה עם זה שלא קיבלתי כלום.
לא היה לטיול הזה שום יתרונות, אולי מוסרי השכל?
באותו זמן גם לא ידעתי לגבי הקשרים שלהם
לכן היה לי הפחד של הפסד, הוא יקח אותה בחזרה וינתק אותה מאפשרויות החיבור
לאחר כל הטימטום הזה שלקח כל כך המון זמן וסבל
הגיע הזמן לחדרים
בחדרים היה בסדר יחסית, עדיין הרגשתי די כועס מבפנים
הרגשתי כמו לוזר
רציתי למות
מטרה אחת שבורחת בקלות, זה לא נעים בכלל.
הייתי לוזר, כנראה
But I never lost
שיחקנו ואכלו וזה היה די מצוין דווקא (: טלויזיה וכאלה
אחרי זה, הגיע השינה
שיחות נפש
כאן דיבורים על הכל
וזה היה הרגע הכי רגוע שלי באותו הזמן
למדתי עליהם בלי לסכן את עמדתי יותר מידי
(בהנחה שאפחד לא ציטט לנו מה שכנראה 100% כי החדר שלנו היה רחוק מכל אדם שציטוטו היה יכול להווה לסיכון)
היה מצחיק להשתיל מיקרופונים בחדרים של אחרים ולצטט לשיחות שלהם (; אבל אפחד לא חשב על שיחות נפש באותו הזמן...
שם אני למדתי על האח של י' וק', בהמשך גם גיליתי שבזמן שהם היו בחדר הם לא עשו דבר ולא דיברו אפילו מה שהיה די מצחיק עם כל מה שח' אמרה שהכעיס אותי
ק' לא תיהיה של האח של י', כמה שחברותיה של ק' לא יאהבו אותו - ק' בוחרת את מי שהיא רוצה ולא הן. (כל הכבוד לה על זה, רק חודש אחד היא הייתה חייבת חבר אז הוא היה הקורבן שנפגע)
היו גם טענות רבות שהם עושים סטוצים או משהו אחר לא מוסבר
וזה אני מאשים לא אחרות מאשר החברות של ק' כנראה אין כל ספק
אבל להגיד שהם רוצים להיות ביחד יהיה שקר, אחרת הם היו ביחד
אולי חברותיה רוצות שהם יהיו ביחד או בעצמן להיות איתו, אבל כל האפשרות האלה לא יקרו
הוא לא ירצה אותן בחיים (הוא שונא אותן, בדיוק כמו כל אחד מהכיתה שלנו) והאפשרות האחרת - ק' לא תתן לו פשוט
שמעתי שהם בסטוצים או משהו וזה מכעיס עוד יותר כי אין לזה הסבר מושלם מה ק' חושבת לעצמה
אבל כשחושבים על זה אני אגיד אך ורק ואולי שוב ופעם נוספת, חברותיה. אני מתחיל לשנוא אותן מרגע לרגע
הן מייצגות בערך 90% מכל הדברים שאני שונא לגבי בנות
בלתי נסבל.
אני חושב על דרכים להסתדר איתן אבל זה לא יתן לי את ק' בקלות
ולגרום להן לאהוב אותי כמו שהן אוהבות את האח של י' יהיה טוב
STOP EVERYTHING
אתם יודעים מה? אני לא רוצה לגרום להן לאהוב אותי כמו שהן אוהבות אותו
אני מאמין, שק' לא רוצה אותו *מפני שחברותיה* כל כך אוהבות אותו
קצת מוגזם?
משהו משכנע אותי שזו האמת
היא יודעת מתי החברים או החברות שלה הם אנשים טובים
והיא יודעת מה היא רוצה באופן יחסי, אם היא מספיק טובה לשלול אותו אני משוכנע לגבי זה גם
מקס, הוא האחד שיעשה את הנדרש שאני רוצה
ואם לא, אז אני אעשה את מה שאני רוצה בעצמי
מקסימום הזכויות לא ילכו למקס, בניגוד לבד"כ
הרגשות שלי, בסדר.
היום השני, לא חושב שיש לי הרבה מה לומר
ניחשתם נכון, ***סתם!!***
לא הלכתי לטיול, לא מתחרט, היה מעניין עם האנשים שלא באו
קניתי וקראתי את כל יומנו של חנון 4 קיץ קטלני באוטובוס וזה וזה וזה D:
עכשיו אני יכול להמשיך עם 5 (:
אם אני לא טועה 6 כבר יצא בארצות הברית :X
נראה... מקסימום כשאני אקנה אותו אני אקנה גם את השלושה הראשונים סתם שיהיה לי את האוסף XD
ד"א הרביעי הוא לא משהו, הוא סה"כ שלושה חודשים של החופש הגדול והוא לא מסובך מידי
אבל הוא עדיין שווה את זה, פשוט לא רוצה לדלג עליו סתם בשביל חמש, שאדע על מה הוא מדבר במקרה ויהיו התייחסות לקיץ הזה (שכנראה יהיו)
דווקא הבנתי את השם של זה באנגלית, Dog Days
חחחחחחחחח די חכם
בימים שהוא סבל היה לו כלב שהיה חלק מהסיבות לזה P:
"קיץ קטלני", בואו נגיד רק ש"קטלני" זה לא יותר מרק מטרות פרסום. (אולי יש תסביך פנימי? לא משהו שהיה שווה את זה)
וזה נגמר בחזרה הביתה לכלום שיש לי בדרך כלל
אני לא יודע איך אני מרגיש עכשיו
אבל אני יודע שיש המון חלקים רעים באיך שאני מרגיש, ללא קשר לק'
כל הקטע עם מחשבים ניהיה יותר ויותר מסובך וקשה
מה שמסבך אפילו יותר לגבי כימיה
ואני חייב את שניהם, אחרת ?!?!?!?!?!?!?! אני מת.
לא, אני לא אקבל שום דבר חוץ מזה, אין מצב שלא יהיה לי את הדברים האלה
ולא אתן לאיזה מורה זונה וחדשה להעיף אנשים סתם בעיקר ובעיקר לא אותי
אני קצת מפחד מכל זה, ההרגשה העיקרית זה מוגבלות בזמן כי היא לא עושה שום דבר נוח. אף פעם.
נעשה לעצמי את הדברים נוחים, ככה שאני תמיד אדע על מה היא מדברת ואדייק איפה שהיא רוצה, אני שונא לעשות את זה אבל אני אתאים את עצמי למורה הגרוע הזאת מפני שאין לי שום ברירה אחרת ואעשה זאת כל עוד יש לי צ'אנס
אני רואה אותו ואני אקח אותו
אבל אני עדיין אברח לכימיה
מפני שאני מרגיש את הצורך להיות שם
כדי להפסיק להיות הילד הכי טיפש בכיתה או משהו
ואולי לקבל יותר זמן עם רוב האנשים שאני אוהב
אפילו קצת ההפרדה ממהמסלול הזול הזה, מופת. לא מוכיח כלום.
כינוי:
מקס לזרב רודריגז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
