לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מקס לזרב רודריגז

בן: 28

Google: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2011

אקדמיה ואוניברסיטה


למה למכור פיצה זה לא מספיק! (?)

מי אמר? לא שאני מטיל ספק, אני דווקא מבין אבל בואו נשאל את מוכרי הפיצה קודם O.o

 

הם אומרים לך שבעתיד אחר לא יהיה לך מה שאתה רוצה

הם אומרים לך שהעתיד הזה הוא המובטח ביותר

הם אומרים לך שכל הטובים ביותר הולכים בעתיד הזה ומצליחים בו

הם אומרים לך שאין ספק בעתיד הזה אפילו

הם אפילו לא התביישו לספר לך איך העתיד הזה הצליח עבורם, כשאתה רואה שהוא לא.

החיים שלהם נראים מצויינים, לא בגלל העתיד הזה, אלה מפני שהשכילו בהתבגרותם, טבעי מספיק בשבילי

 

אז למה כל הסטודנטים שלנו מקבלים כל כך הרבה כבוד עם המלגה (מחסור בכסף) והכניסה לטכניון שהיא בעצם קשה במיוחד ורוב האנשים לא שורדים שם אפילו?

הם גם אמרו לך כבר, "כולם ירצו אותך אצלם בעבודה" "כל העבודות היקרות" "המשכורת שלך תיהיה בשמיים"

 

שכחתם, כל אידיאל מוסרי של "לאהוב את מה שאתה עושה"

לא כולנו נועדנו לעתיד אקדמי עם הצלחה במקצועות הריאליסטיים

בעצם כחושבים על זה, רובנו יצירתיים יותר ממתמטיקה.

 

"אני רוצה לעבוד קשה ולקבל המון כסף כדי לחזור הביתה לעצלנות שאני יאהב"

אני לא יודע מה איתכם, אבל הציטוט הזה מאחותי שיכנע אותי, שרוב חייה היא תעבוד קשה ולא תהנה בעצם

למה להנות רוב החיים? ההנאה לא תשתווה לעבודה, לדעתי במקרה הזה

למה לא? הרי יהיה לה את כל הכסף וכל מה שהיא רוצה!

 

בואו נתחיל מהתחלה

בזמן שאתה ילד, זה נראה כאילו הכל זה כיפי ובחינם

דברים פשוטים או רגשיים, זה עובר ונגמר

באופן יחסי רוב החיים המעניינים שלך זה הילדות, האם הורסים את הילדים של היום או לא?... זה לא הנושא כרגע

 

לאחר מכן גודלים קצת ללמידה ולכל מה שתיארתי למעלה, עומס וזה, הכל עדיין פשוט

בגרויות זה הדבר האמיתי, אל תשכחו שרק בישראל! מחייבים לעשות תעודת בגרות לנהוג במונית

זה כמו שתיהיה חייב לדעת לתכנת במחשב, כדי לראות טלויזיה

בכל מקום אחר אפשר לא לעשות תעודת בגרות ולגמור בסטנדרט של "אינו עשיר ואינו עני" משום מה נראה שאותם אנשים לא סובלים איימים כמו שמתואר

זה לא שאני לא מבין למה צריך לעשות תעודת בגרות, ידע כללי כמובן

ולעתיד האקדמי שלנו, חייבים תעודת בגרות רצינית יותר משלוש יחידות במתמטיקה ומגמות כמו מוסיקה וציור

עם כל הכבוד למגמות האלה, העתיד המובטח להן אינו אקדמי

וכשאני אומר עם כל הכבוד, אני מתכוון לזה

 

הרי מי מפורסם? העובד הזה בהייטק עם המשכורת המכובדת שלו או היוצר של השיר שהקשבתם לו לפני שקראתם את הפוסט הזה?

החיים של עובד ההייטק גם אינם טובים יותר מאותו זמר לפני שתגידו אחרת

הוא מקבל כסף מהופעות ומדיסקים שהוא יצר ושהוא אוהב לעשות, יקח לו עוד זמן להתמסחר וגם כשזה קורה כבר יש לו המון כבוד ומספיק כדי לצאת לפנסיה

עובד ההייטק שלנו, אינו מוכר מספיק

המשכורת שלו היא כמו משכורת רופא, שזה גם לא בסדר

המשכורת שלו היא טובה, אבל אדם שהוא רופא צריך לקבל יותר

דרישות האקדמיה לרפואה הם ענקיות, כמובן המטרה היא לתת איכות להיות רופא, אבל איפה האיכות עם המשכורת שלך תיהיה שווה לאחד שעשה פחות ממך?

ולכן אין מספיק רופאים, זה קשה ולא משתלם

משום מה עדיין יש להם את כל הכבוד, כי זה קשה

גם להיות עובד בהייטק, זה לא משתלם כמו להצליח להתפרסם

אבל אולי, זה ללכת על בטוח

 

אם אתה לא אוהב את זה, מבחינתי זה ללכת עם הראש בקיר.

ללכת על בטוח, בטוח שתיכשל.

 

אם אתה אוהב את זה וזה מתאים לך כנראה הרווחת ותיהיה לך השפעה אמיתית בעולם הטכנולוגיה שלנו, אולי מישהו באמת ידע מי אתה

זה לא שאין אנשים שם שמכירים

זה שהאנשים שמכירים, ביל גייטס, סטיב ג'ובס

לא באמת הלכו לעולם האקדמי באותו כיוון

בעצם, הם נכשלו קודם, ופשוט עשו את הדברים הנכונים אחר כך להצליח במקום שלהם

שתיהם, נפלו מהאוניברסיטה ולאחר שהצליחו חזק בחברה שלהם באו לסיים אותה

נשארו שם קצת ללמוד את מה שהם אוהבים, בלי ללכת לקורסים שהם לא אהבו

לפחות סטיב היה ככה

אני לא יודע המון על ביל, אבל הוא בטוח נפל מהאוניברסיטה הגאונית Hagwrts או מה שלא וחזר אליה מאוחר יותר כשווינדוס היה מותכן לכם על המחשב כנראה, אם הייתם בעתיד האקדמי לקנות מחשב. או רופאים.

 

בעתיד יצירתי, אין לכם המון סיכויים להתפרסם כנראה

אלה אם כן אתם אוהבים את מה שאתם עושים

וזה יהיה אותו דבר בעתיד האקדמי

ובשתיהם אם לא תאהבו מה שאתם עושים, כנראה תסבלו בסופו של דבר

פשוט בחלק האקדמי תוכלו להשאר קצת בשביל הכסף, מה שכנראה תוותרו עליו - הסבל יגבור עליכם

או שתתעלמו ממנו, כל הכבוד לכם על זה, ההורים שלי שורדים עם זה יפה אז אולי זה מסביר את המשפט של אחותי

ובחלק היצירתי, רגע מישהו אי פעם נכנס לחלק הזה בלי לאהוב את מה שעשה בו?

העולם די יציב, אבל להכשל בחלק היצירתי זה בעיה די גדולה

משום מה, יש לי הרגשה שאותם אנשים הם לא ההומלסים של ימיינו

מצד שני, אולי הם כן, אבל אם כבר אתם לא "הכי למעלה" באקדמיה, תשקיעו בחלק היצירתי כי זה "כל מה שנשאר"

ואפשר להצליח שם יותר מבאקדמיה, כלום לא מובטח

 

אני כבר חופר יותר מידי בלי לעמוד במילה שלי, או להסביר מאיפה הגיע אלי הנושא הזה

אז זכיתי לפני כמה ימים לשיחה עם חבר ותיק ונראה שהוא הפך לסטודנט, הוא בגיל שלי כן?

איך נשמע לכם סטודנט בכיתה י', במגמות ביולוגיה וכימיה, לומד גם 2 קורסים באוניברסיטה לעשות תואר ורוצה לעשות אפילו יותר מעודף שעות חופשיות בבית הספר?

 

אני הייתי הולך לשם אילו זה היה עובר לי בראש היתרון הזה, או כמות השעות החופשיות שיהיה גם לי

בעיקר מהעובדה שיש לי מגמה אחת בלבד השנה, מפני שכימיה ומחשבים החליטו לדפוק לי כנראה לתמיד.

ואיך אני אלמד כימיה שנה הבאה? "תסתדר", הוא צודק לגבי זה, אין לי משהו יותר טוב לעשות

 

איך אתם מרגישים לגבי לשחק במחשב במקום לעשות שיעורים?

אני עושה את זה יותר מידי וחייב להפסיק, משום מה הציונים שלי עדיין על גבול הבסדר

על מי אני עובד, המקצועות היחידים שיש לי בעיה איתם זה ספרות מחשבים ומתמטיקה

ומכאן אני חייב להבטיח לכולם שאשתפר בהם

במתמטיקה לאחרונה היה בוחן ויש לי הרגשה טובה למאה

במחשבים כולם מתעצלנים עם בלי להתבייש ואני כבר מוכן... יש לי גם את חנוכה לעוד קצת זמן עבודה בחינם "שיפור המאה שלך"

וספרות, הדאגות עדיין כאן

מבחן עם 2 שאלות, איך זה נשמע לכם? לי זה נשמע חופר ולא הגיוני למדי

כי היא לא יכולה לוותר על השאלה הבגרותית "אתם כיתה טובה מידי"

אם היינו כיתה טובה באמת, היינו מסיימים את הדרמה

שאלה בגרותית אמורה להיות על סיפור שקראתם עד הסוף לא?

 

והשאלה השניה תיהיה על הספר שקראתם, שאני סטלן מספיק בשבועיים לא לקרוא עדיין

אני אגיד את האמת, צריך יותר משבועיים לקרוא ספר

זה לא שלא התחלתי לקרוא אותו לפחות

ואני כן מהאנשים האלה שיכולים לקרוא ספר שלם בישיבה אחת גדולה מאוד

הוגן או לא, לא הערכתי את גודל הספר "נעלמים" של הרלן קובן

וכדאי שאתחיל לקרוא ואסיים אותו כבר, שיהיה לי מה לענות מחר

על חצי מבחן.

לפחות יש לי חברים טובים, שאני לומד איתם את שאר החומר בספרות (:

וזהו

 

אז אלה החיים שלי, אני הולך בכיוון האקדמי למרות שלפני רגע העברתי עליו ביקורת חריפה יחסית

אולי לא חריפה כמו שאני מרגיש באמת

"כל מי שלא ילך לעתיד הזה יכשל בחיים שלו ויהיה לו קשה"

איזה מן בנאדם יגיד לילד שלו "יהיה לך בעיות בחיים" רק בגלל תכונה שלו להבין על בני אדם יותר מאחרים, כלומר לאהוב פילוסופיה או פסיכולוגיה

אני רוצה למסור לילד שלו, שלא יקח אותו ברצינות

כי לא מגיע לו הסבל הזה, הידע הפילוסופי מאוד יעזור בחיים כי אתה תדע מה הדבר הבא שהאדם מולך הולך לומר

ואם אתה מנסה לשכנע אותו, או להכיר אותו יותר טוב, יהיה לך נוח ואולי קל לעשות את זה

והילד הזה זה אני כמובן, אחרת לא היה לי מה לומר כרגע.

 

רק עתיד אקדמי שמעת?! "תעשה מה שבא לך כל עוד אתה לומד" לא רוצה, תכריחי אותי לעשות משהו שימושי ויעיל בבית כמו להוציא את הזבל, למה אני חייב ללמוד מתמטיקה במקום זה? מה הזבל יוציא את עצמו בעתיד שלי אם אני אלמד מתמטיקה עכשיו?

"חייב להצליח" אני לא אסיאתי (98 = נכשל בחיים)

הויתור על פיסיקה היה קשה מספיק

חבורה של סתומים

"למכור פיצה? אין לך עתיד"

 

טוב אני אוהב פיצות (: מה שמתקשר להתחלה של המשפט, אני לא אתלונן בחיים אם כל העתיד שלי יהיה להיות מוכר פיצה

וכמובן הזמן בבית יהיה עם מה שיש לי כרגע ולא יותר מזה

אותו אוכל כי יהיה לי את המשכורת לקנות את אותו האוכל

וזהו, קצת זמן בחוץ להכיר נשים ולהראות להן עד כמה אני בנאדם מדהים

החיים לא מסובכים מידי, מקסימום נשלם לזונה לאבד את הבתולין. המשכורת לא הולכת רק לאוכל, יש קצת מהצד לא?

ואולי כל מה שבראש שלי זה טיפשי, אבל לפני שהגאון שסיפר לי איך האקדמיה הולכת יגיד לי את זה, אולי נשאל אדם שבאמת בעתיד שאני מתאר, עד כמה זה נוראי.

 

מצד שני, אני לא הולך להיות מוכר פיצות כנראה, לפחות לא בזמן הקרוב

אני עדיין עומד עם הראש בקיר מול העתיד האקדמי המובטח שלי

ואולי שנה הבאה אשקיע את הזמן אפילו ללכת לאוניברסיטה, למרות שאני בספק לגבי כמות השעות החופשיות שיהיה לי שנה הבאה בהשוואה לשנה הזאת, יש לי את ההרגשה שכיתה יא' הרבה הרבה יותר קשה מכיתה י'

אני לא יודע מתמטיקה מספיק לתת לעצמי את הכבוד ללכת לאוניברסיטה

אבל יש את האלה שיודעים מתמטיקה מספיק, ונותנים לעצמם את ביזבוז הכסף להשיג מורה פרטי במשהו שאפשר לעשות עם תרגול בלבד

ביחס לזה, אולי הם עצלנים כמוני ולא אוהבים לתרגל, לכן הם צריכים את אותו מורה פרטי, עדיין חבל אבל לך תתוודה שיש לך את אותה דייחנות ותעשה משהו לגבי זה, לאן ללכת?! אני מאוד רוצה לעשות משהו עם זה

NLP איפה אתם???

אני מקבל את ההרגשה שאמא שלי לא תאמין לדברים האלה

אבל אולי היא כן.

 

לא נמאס לכם מהאקדמיה? איך בית הספר פועל כמו מפעל שרוב המוצרים שלו אינם מתפקדים כראוי

לא כולם אותו הדבר, כמובן שיש הבדלים

וזה בלי להכנס לגזענות אפילו

מצד שני בישראל זה נראה פשוט יותר, אני מחכה ליום שבו לוח הכפל יהיה חלק מהבגרות

אז אני באמת אתבייש במשרד החינוך

אם העובדה שתעודת בגרות זה חובה, לא מספיקה.

 

תצליחו איפה שאתם נמצאים

אם אתם לא מצליחים, כנראה שאתם לא עובדים קשה מספיק

אם אתם לא רוצים לעבוד קשה יותר, כנראה שאתם לא נמצאים במקום הנכון.

 

או יותר טוב

אם אתם לא הולכים לתת את כל מה שיש לכם איפה שאתם נמצאים, מוטב שלא תבזבזו את הזמן שלכם שם אפילו.

 

ועוד משפטים חכמים שאני אוהב

אם תחיו את החיים כאילו כל יום, מחר זה היום שבו תמותו, יום אחד אתם בטוח, תיהיו צודקים.

המשפט הזה הביא את סטיב להצלחה

 

המוות זה הגורל שכולנו חולקים וכל הדברים הלא חשובים נופלים מולו

מה חשוב עבורכם?

 

תעשו את מה שאתם אוהבים! רק בו אתם תתנו את כולכם, רק שם הזמן שלכם לא יתבזבז

 

אסיים כאן, עם ההצהרה שמדובר כאן בנושא השכלי והמוסרי של כולנו ולא ברגשות, לפחות לא באופן מדויק להגיד ש"עם בנות זה אותו דבר"

*איחולים איחולים* יום טוב לכולם D:

 

נכתב על ידי מקס לזרב רודריגז , 17/12/2011 13:29   בקטגוריות ארוך, חלק קשה מהחיים, על עצמי, עידכון, תוכניות, ביקורת, בית ספר, עבודה, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס לזרב רודריגז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס לזרב רודריגז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)