אצהיר להגנתי, שאני לא דלוק ברגע זה אל אף אחת 

עכשיו כשסגרנו את זה

להדלק, למרות שזה מרגיש נהדר

יש לזה שחור לבן די ברור - או שקיבלת את מה שרצית או שלא

"איזור הידידים" "FriendZone" זה חלק מהלא, די מאכזב

הקביעה שאתם שם זה אחרי שהיא דחתה את בקשתכם

למיטב זיכרוני, ההדלקות האחרונה שלי הייתה ק'

למרות שאני לא חושב שלקחתי את זה ברצינות

ובושה עלי במידה ולקחתי את זה ברצינות

וההדלקות הכי כואבת שלי הייתה א', שזה לקחתי ברצינות

וההדלקות השניה הכי כואבת הייתה אחת מהיסודי P:

זה היה פחות רציני ובכלל לא ידעתי מה אני עושה

או רוצה

ובכלל, לא הייתי קיים כל כך

הדלוק הזה שהייתי עדיין כאן בתוכי איפשהו, הוא זה שהספיק לי כדי להגיע למופת ומשום מה למחוננים לא

הוא זה שנדלק על א' אז עוד בכיתה ח' ושמר על זה מאוד חזק, כי הוא זה שלמד את העיקרון של "לא לוותר"

אחלה עיקרון, אבל זה תלוי במטרה.

להשאיר את העיניים פתוחות זה עדיף, לפעמים אפשר להתקרב למטרה ושניה לפני לוותר.

עכשיו על הדלקויות בכללי, לדעתי

זה מאוד, דומה לשקר

הקורבן מקבל או שמכניס לעצמו תקוות לתוך הראש

פיתוי גורם להדלקות, אבל יש את האנשים שהם פתיינים מעצם המצאותם (נשים יפות)

לכן אולי זה לא אשמתם(אשמתן)

אבל איך שלא תסתכלו על זה

הוא מדמיין שהוא יכול לעשות הרבה דברים יפים וכייפים עם אותה אחת שהוא נדלק עליה

(אותו דבר כשבנות דלוקות, זה נדיר יותר?)

ובסוף כשהוא נכשל, זה כואב

האמת שזה תלוי בגודל ההדלקות ועד כמה אותו אחד לקח את זה ברצינות

אולי אפילו בכמה אנשים אחרים ידעו והוא ידע שהם ידעו

אבל הסבל קיים וברוב המקרים

שמעתי וראיתי מקרים בהם אנשים הצליחו

אולי הייתי חלק מהם, בכיתה ז' הייתי דלוק על הזאתי שבסוף הפכה לחברה השניה שלי

ומה שכאב היה הפרידה P: למרות שכיתה ז' זה עלוב.

גם כיתה ח' זה עלוב.

יודעים מה? אפילו כיתה ט' זה עלוב.

מעניין אותי אם בכיתה יא' אני ארגיש שכיתה י' זה עלוב, בינתיים אני בסדר עם כיתה י'

ויא' דווקא נשמע קשה, יב' נשמע ה"סוף סוף!" הזה שצריך.

בכל גיל וזמן אפשר להדלק, יש את רודפי השמלות שהם דלוקים על כל אחת בערך

והם לא טובים במיוחד בלהגיע לתוצאה, במידה וכן הם גם הורסים לעצמם

הרגשות שלהם? אני לא יודע, אני לא אחד מהם

אבל יש רודפי שמלות שמוצאים את עצמם בהדלקות אחת שהיא חזקה יותר מכולן - זה הכאב שלהם

ויש לי הרגשה שרובם כאלה

בזמן ההדלקות, זה די טוב דווקא!

לא חושב שזה כל כך שווה את הבאסה בסוף (במקרה הכישלון)

ההנאה שאפשר להגיע אליה, פשששששש

הכיוון בטבעו כנראה מאוד טוב

יש כל הרבה ממה להזהר כשדלוקים

לכן "הדלוק" המאכזב הזה שבתוכי מושתק כרגע

הוא פחדן

ולא קוראים לו מקס.

מקס הוא כדי לנסות, לא כדי לפחד

אני לא יודע אם יש לי עוד מה להגיד על הדלקויות

אני חושב שעדיף להכחיש ולהסתיר ולא לגלות אותם במידה ואתם קורבן חחחח

או ההפך הגמור, לספר לכולם כדי שזה יגמר כמה שיותר מהר

כי לשמור בסוד את זה, זה בעצם מה שהביא אותי להדלקויות הארוכות

היה רק אחד שהיה דלוק על מישהי המון זמן ובגלוי ושמר על זה הרבה מאוד זמן

האמת שהוא התחיל מהכישלון ואז שמר עליו הרבה מאוד זמן, בחיים לא הצלחתי להבין את זה

בעצם שתיים ואולי הם אפילו שמרו את זה עד היום! אבל זה לא ידוע, יש סיכויים גבוהים שכן.

במקרה בלבד, זה על ק', שתיהם חברים, אחד מהם הוא החרמן, הרופא הרציני (כה יש לו קטע...)

והשני הוא זה שהציע לה בכיתה ח', הוא קיבל ניג'וסים רבים על זה שהוא נשאר דלוק כל כך הרבה זמן

מתישהו שתיהם הצליחו לסיים לטשטש את ה"בטוח דלוקים" בסביבות שנה שעברה

כרגע זה בכיוון ה"אולי" בלבד אבל מידי פעם, הם נותנים הרגשה שהם מביכים את עצמם בתור חברים כשהם מחרישים רק בשביל ק'

לכן ה"אולי" שואף לכיוון ה"עדיין כן"

לשאול אותם כבר לא יסגור את זה, הם יכולים לשקר והניג'וסים הספיקו בעיקרון לתמיד

P: זהו בערך על זה

עכשיו קצת לנושאים אחרים:

נ' מציקה לי עם ה"איפה הכובע שלי?" כלבה, לכי להזדיין קצת - מה גורם לה לחשוב שמגיע לה משהו ממני

עם הערך של הכובע הלבן עוד?! פףףףףף הצחקת אותי, כמו שהסרייקר אומר "לכי לתחת" (ברוסית, זה מצחיק (; )

יותר מעניין מזה

הראשונה, מת עליה D: לא שהיא עשתה משהו מיוחד בשבילי חוץ מלהכיר לי את The Familiar Of Zero

אבל אתם יודעים, אני אמות על כל אחד שיש לו קשר נחמד איתי מספיק לבלות איתי זמן או לרצות לבלות איתי זמן

וכעיקרון אני מעריך את זה (:

אני לא חושב שיש לי עוד על מה לרשום, אני גם מעריך את החברים שאני יושב לידם P: השחקנים של הכיתה

הם נורא מצחיקים ותכלס סבבה לגמרי

אסיים כאן, בתקווה שאחרי זה אגש לשיעורים ולא לדבר אחר (פחחח לכו תדעו)

מחר מבחן במתמטיקה

למחר עבודה בספרות

למחר בגרות בהבעה כשיעורי בית

בעצם הבעה התבטל XD אולי אפשר להתעצל יום נוסף? (; לא בטוח אם שווה את זה...

אני רעב ולא בא לי המבורגר או להכין לעצמי פיצה או לצאת החוצה ולקנות משהו

להזמין פיצה זה גם חופר ואין תקציב

נגמרו החטיפים בבית ולא השאירו לי אוכל לבית הספר כי יום שלישי (או ששכחו כי בד"כ משאירים גם כשלא צריך -_-)

להכין נקנקיות זה יותר קשה מהמבורגר

סתם לחם לא יספיק להורים שלי... (גם חטיף לא האמת)

לפחות יש שוקו שעוד מעט גם נגמר

אולי אגיד שישנתי O_O אמא שלי אמרה לי שכשאחזור היום ללכת לישון ישר

כשאני מתעורר היא לא יכולה לסתום את הפה עד שאני יוצא מהמיטה וזה חופר

זה לא שאחרי חמש דקות היא מתחילה להציק

זה כל החמש דקות שאני לא מחוץ למיטה

למה היא יוצאת מהמיטה בשניה שהשעון שלה מצלצל

אף אחד לא צריך לסבול את הפקודות שלה

אבל כנראה, רק אני סובל אותן ולא יכול לעשות שום דבר לגבי זה

עוד יש להם תקווה בי, בדיחה טובה, אחרי הכישלון בפיסיקה, עזבו אותי לנפשי

לא איכפת לי גם ממתמטיקה אבל הם לא יעזבו אותי

אחותי לא אכזבה אותם ככל הנראה למרות שאחרי כל הסבל שאני עובר כרגע, שהיא עברה בהצלחה

הרבה יותר ממני

היא עדיין לא הצליחה עם כל הדברים האלה במה שבאמת חשוב

ואני לא יודע מה דעתם על זה, גם ככה היא מטבעה יצאה אדם לחוץ וזו הסיבה שלא עבד לה

אז להוריד לחץ זה הפיתרון

עכשיו הכל נפל עלי ולמרות חוסר הלחץ שיש לי לפעמים שמצחיק קצת הלחץ עדיין ענקי מספיק

שאני ארצה לזרוק הכל מהחלון ולצאת ממנו בריצה לכיוון בית טוב יותר בעיר אחרת.

בנסיעה האמת.

(כעבור שינת צהריים)

20:45 ולא נגעתי בשיעורים, אבל לישון זה משהו שהייתי צריך

יש גם שיעורים במחשבים אבל זה לשבת, וכולל המבחן גם לתוספת 10 נקודות שאני כנראה אקח ואעתיק ממישהו... (במחשבים)

בינתיים אני רעב, אבל בקרוב כנראה בלי ברירה אגש אל השיעורים וגם אלמד מתמטיקה למחר

מקווה שזה יעזור

היה לי חלומות נחמדים (:

אני חושב שחצי מהמזמן הייתי ער במיטה ודמיינתי שאני חולם או משהו כזה

גם זה בסדר P:

שיהיה לכולכם יום טוב ^_^