בפעם הראשונה בהרבה זמן אני ניגש להתמודד עם הבעיות שלי

אני מבין שלהתעלם זה לא פותר ולהעתיק זה להעתיק

אבל זה נראה כואב כבר

כאילו אני לא יודע כלום יותר

כבד או לא, השיעורים האלה זה לא לחמישים דקות שאמא שלי רוצה שאשן בסופן... (שוב לא קם כמו שצריך, מה יש לה כל כך מעצבן אותי אמרתי שאני מבין סה"כ אבל זה לא עוזר)

לא יהיה זמן להעתיק בבוקר להנצל הפעם, מה שנקרא הפעם האחרונה הייתה האחרונה לחלוטין

זה בעיה גדולה עכשיו

יש שיעורים בעוד דברים אבל לכו תקחו משהו ברצינות, אני ראיתי את האנשים האלה ואני לא אכשל מולם, למרות ההבדל והחשיבות

הבעיה הגדולה היא רק ולא בשום דבר אחר חוץ ממתמטיקה

אין לי מושג איך אני אמור לקום עכשיו

ומי יעזור לי... אחותי?

אני עדיין בתוכי מאוד לא רוצה לעשות את זה, הניסיון מרגיש מיותר עבורי

והיום בבצפר בכלל ביזבוז, הראשונה לא הגיע ולא היה מה לעשות חוץ מלתת לזמן לעבור בתוספת לזה שיש לי עוד פינות קצרות לסיים באנגלית ולא הגרמר המיותר שלה אלה הלוג האחרון - היא האריכה לשני הבא שזה דווקא מעולה, סידר לי קצת נוח

הבעה שמעתי לחמישי וגם אם שמעתי לא נכון זה לא חשוב, אני טוב במקצוע ואסתדר בכל מקרה

היסטוריה זה בדיחה טובה

הרגשתי מוזר בבצפר, לא הבנתי מה אלוהים ניסה לעשות איתי

נקווה שמחר אסתדר

אבל לגבי מתמטיקה, הפוסט הזה רק בגלל זה.

הכל באשמתי.

זה לא המורה של שנה שעברה דחפה אותי לחור הזה (אולי קצת) אבל זה אני.

אני לא רציתי את זה מהתחלה ולא רוצה את זה עכשיו כמובן.

עד שמצאתי עיסוק אחר זה הגיע, מצאתי אנימה נוסף לראות, נחמד שכזה, הייתי רוצה לסיים היום את ה-27 פרקים (כבר באמצע שלהם)

אבל אמא שלי עדיין רוצה שאשן מוקדם

אני מבין, לא באלי !

כלום, שום דבר ואף אחד

לא יעזור לי

):

מתי אלמד? (זה אחד)

מה יהיה איתי? (זה שתיים ואם לא אציל את עצמי, אשמע את זה פעם נוספת כנראה בקרוב.)

מה אני יכול לעשות עכשיו???

בתור סיום...

אני די לחוץ בנושא

זה כואב

לא יותר מידי

הרגשתי גרוע יותר למרות שזה מרגיש הכי גרוע שיש ושלא אשרוד

אני מאוד רגוע מבפנים מאיזשהי סיבה, לא מגיע לי אולי אפילו

לעזאזל...