הילדים פה מדברים על מחשבים ניידים, ברור שמואשרים ברעיונות מהמחשב הנייד שלי (מקבוק מקבוק מקבוק מקבוק)

לא איכפת לי

עכשיו שיעור מתמטיקה (13:26 יום ראשון) וזה שאני רושם בנייד מיעד על העובדה שאני לא נמצא בו וכנראה לא עסוק במשהו אחר במידה ואני רושם כאן

אחרי השטויות האלה, אני בתאוריה בשיחה עם היועצת (אני לא יודע מה לומר על הדרך שלי לשם - שגיליתי שהיא לא נמצאת בשעה הזאת ביום הזה)

אני שם כסף (חהחה) שלא יבדקו אותי על זה - מחר אחכה לה בבוקר כנראה

בספרות היה אתגר לא להוציא שום דבר כל היום - מציאותי בהתחשב בזה שאמרו בתחילת היום לא יהיה מתמטיקה ובתירוץ חירום שבה לידי שימוש בסופו של דבר

בינתיים האתגר מצליח

השאלה היחידה היא האם יהיה צריך לרשום בהיסטוריה

אני חושב שלא, אנסה לבקש ממנו שלא במידה ואשאר כאן ולא אשתמש ב"גליטץ'" חחחחחחח לצאת מהבצפר בהסעות עם הזייניקים

לא רשמתי המון זמן ודווקא קרה הרבה

הנשף היה אכזבה שמעניין שלא רשמתי על זה - רשמתי בדרך אבל נמחק ומי יחזיר כבר P:

הנשף לא היה נוראי אבל גם לא מושלם, בכיוון ה"סתם ככה"

היום חבר מכיתה י'4 קיבל מחשב נייד זהה לשלי

שיעשה חיים

יותר זיכרון ו0.1 יותר ג'יגה הארטס

הזיכרון דווקא משמעותי (180GB יותר)

אחרי הנשף הלכתי לעומרי עם חברים נוספים כמובן נתניה ושטויות

וביחד עם זה נגמרה חופשת פורים פשוט מהר

בעיות עם ההורים בעיקר חוסר עמידה במילה שלי

כותרת.

די נמאס, לא יודע כמה ברור שלא בא לי להיות שם

לא יודע אם האנשים מפריעים לי או האיזור עצמו

פשוט מעדיף מקום אחר

כמובן עם סט-אפ הוגן למחשב במידה ואני רוצה לשחק קצת עם חברים מה שאני עושה הרבה (או בלי חברים) בזמן בבית

שיעורי בית זה בערך הסיבה שאני לא במתמטיקה עכשיו. (לחזור לשיעור??)

פעם אחרונה בתירוץ "שיחה עם היועצת" חזרתי

שיהיה

לא חושב היה לי ממי להעתיק אפילו את השיעור ולעשות אותם זה לא בשבילי

4 יחידות נראה מושלם

אבל אולי אפילו זה ירד מהכף, הזדמנות טובה למות

אין סיכוי שאני אמשיך לחיות אם יורידו אותי ל-3 יחידות

זה אומר - לא מופת, לא מחשבים, לא כימיה

בצפר אחר כבר אסור להם? מגמה מכיתה יא'?

יש בגרויות השנה ואני לא שם זין.

היה מבחן במחשבים והלך מצוין דווקא

כיסחתי פרצופים כמתוכנן וכמובן בלי חזרות על כלום קודם - פשוט 3 שבועות של שיעמום וסרטים (בראש ובעיניים)

אחרי הנשף דיברתי עם יוני על החברים שלנו, ובנות כמובן

שטויות שטויות שטויות, אלון ומיכאל עדיין לדעתי קצת בקרינה יותר ממה שהם צריכים להיות אבל "הניסיונות לצאת בנשף ראויים להערכה"

דיברנו על מרי והוא דירג אותה גבוהה מספיק להפתיע אותי

הוא אמר יותר טובה מקרינה ואחרי שחשבתי על זה, אני מסכים אותי בשיא הכנות

קצת חירפן אותי, שאחרי מיכל א. והשטויות שעברתי בעבר הכואב הזה

עם מאור ומאריאל בדרך - לא סיפור גדול מצד שני

וקרינה בכבודה

אני רוצה לחזור למרי

ולא האקסית (מספר 4 - השמות דומים לא זהים)

צריך להיות ספציפי עם השטויות המשפילות האלה

מרי שיש היום, מגיע לה סיכוי הוגן ואולי אני זה שמגיע לו הזדמנות אחרונה או שניה או שאני לא יודע

האדישות שלי כלפי זה, לידה יש מבט לא מילים, מחשבות רגשות ו"אני מצטער" כאוב

אני לא יודע מה היא מרגישה וזה נראה שלדבר איתה זה פשוט בעייתי מידי

משהו להתרגל אליו

מעניין אותי אם זה יקרה ואתקע על זה

או האם אחליט לוותר ולהיות, אחרי כל כך הרבה זמן, סוף סוף

נקי מבנות

הייתי בורח איתה - יש לה המון כסף חחחח

אני יכול להסתדר מצוין עם כלום והוכחתי את זה אצל עומרי, כאשר היה 2 מיטות בחדר אחד עם 3 אנשים בחדר

אני הייתי על הרצפה (כריות) וזה היה יותר טוב מלהיות אצל עומר י. שהערך שלו ירד ממש הרבה

חשבתי לתת קצת משהו לקטיה מפני שהיא מראה חיבה יותר מהרגיל כלפי אבל לא הייתה הזדמנות היום - ההסעה הגיע מאוחר

בהמשך אצל עומרי היינו במסעדה ואכלנו המבורגר והיה נחמד, במקרה היה שם גם המורה להיסטוריה שנקווה שלא יתן לכתוב בשיעור ונוכל להצליח במשימה היומית

אחרי זה קרטינג שהוא הוציא אותי באמצע, עומרי נתקע בי ואני נתקעתי באלון (מי לוחץ על ברקס?)

כל השאר שרדו עד הסוף, הרגיש לי מסוכן מידי כל הנהיגה הזאת 

מישל גם הוצא לקראת הסוף

וכמובן שמיכאל לא התבייש להתלהב מהביצועים שלו

לאף אחד לא היה כוח אליו, יוני השקיע בלהשתיק אותו (ובצדק)

לסיכום - פעם הבאה פיינטבול

לבסוף בילינו קצת אצלו בבית ולאחר מכן נסענו לדרכנו בתחנה מרכזית נתניה ומשם נגמר לי הכסף - אלון הציל אותי ברגע האחרון משהו מטורף, נתן לי שטר של 20 לנסיעה שעלתה 18 (יותר מכל מה שהיה לי - בערך 15) ואחרי זה ביזבזתי מכספי מהתחנה המרכזית בפתח תקווה מצאתי את התחנה בזכות אחותי לסוע הביתה

היום החזרתי לו וגם לאנדרי על הקרטינג והמבורגר (מצחיק שזה עלה 55 סה"כ בהתחשב בזה שהמחיר למקצה אחד בקרטינג היה 55... חישוב לא נכון של מישהו? הקרטינג כאילו עלה לי 5 לפי זה אצל אנדרי)

הנסיעה חזרה הייתי עם מיכאל שמיהר ואותי הם סתם העיפו איתו וחיכו לאח של יוני

העיקר מיכאל לא לבד "לא איכפת לך שאתה נוסע איתו?" תודה שהבאת לי את הכסף, אבל המשפט הזה - אני שוקל עכשיו למסור לעצמי שהיה צריך להחזיר אותו ולברוח להם סתם

מצד שני החזרה הביתה הייתי פשוט שמח שניצלתי ככה כמו שחשבתי שיקרה ובניגוד למה שהיה מצופה באותו הזמן - הייתי קצר מידי על כסף, כאילו ממש לא הבאתי מספיק את המחיר המתוכנן היה לי מה שהיה בכיס של המעיל המגניב כל יום לבצפר ולא יותר

המחשב מתחמם וקשה לי לקלות למה.

אולי הייתי צריך כבר להתרגל אבל עבר זמן מהפעם האחרונה שהשתמשתי בו בשיעור חחחחחח

הרבה דאגות עם כיוון ההורים

והשיחה עם היועצת סה"כ זה משהו שאני רוצה פשוט לסיים איתו

לא יהיה מהנה כמו עם המחנך אבל הסיכויים שווים את זה, אולי אני טועה

לא בטוח מה יש לה לדבר איתי

אני אדבר עם כל אחד סה"כ

באלי להמשיך לשחק במחשב כמו בבית

משחקים בשביל הכיף

המורה למחשבים מכריח אותנו לעבוד על האתר ולסיים עד פסח (התחלה סוף לא יודע) יהיה קשה או קל? אם אני אשב על זה שבוע הוגן אני משוכנע שזה יצא מושלם מספיק לסדר אותי לכל הזמן שאחרי זה.

יש את הקוד שכבר עשיתי - הוספת הדברים החדשים שנלמדו ולהשתמש קצת בספר האידיוטי

נשמע לי טוב

להשקיע במתמטיקה - לא נשמע לי בכלל

למרות שזו מהאמלצות האלה של "אין הרבה ברירה"

לצאת מידי חובה הלוואי שזה היה קל יותר עם השטויות האלה

כל הכיתה לוזרים זה משהו אחר

כיף לצחוק על זה, ולצחוק מכל דבר בעצם

בנסיעה עם מיכאל היו דיבורים על בנות גם למרות שהוא נסגר ב"אני לא קרוב לקרינה כמו שאתה חושב" בתוספת ל"מרי לא טובה כמו קרינה"

(אם אחד שקר אז גם השני (; ) אבל השטויות שלו ישארו השטויות שלו... היה נחמד לדבר איתו סיפרתי לו יותר מידי ותכלס לא מגיע לו שום דבר, אבל נראה עד הוא חבר כשאני בא בלי מה שנראה לו כמו כוונות רעות. (לא יודע...) לא איכפת.

הפרקים החדשים שהיו לאנימה בסוף השבוע היו נחמדים בהחלט

קצת מטורף

אני לא יודע אם יש לי מה להוסיף או תוכניות

אני מוכן לחיים הפשוטים ואני כנראה לא אקבל אותם לעולם

הערכה ושטויות "איכות חיים"

בהתחשבות לקוראים, לא רשמתי המון זמן (כנאמר בהתחלה) - עד מתחילת מרץ או מסוף פבואר או מה שלא - סליחה על זה כמובן מה לעשות ... קצת מעניין איך ב-11 למרץ הפוסט הראשון של מרץ יצא חחחחחחח

הנה משהו שהיה לי בראש

כל כך, נמאס לי להיות מואכל בשטויות של מבוגרים

כל הזמן דוחפים לי דאגות מיותרות לראש, מנסים להשפיע עלי ולגרום לי להתנהג בצורה מסוימת

הנה השיר שיתאר את זה מושלם.