לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מקס לזרב רודריגז

בן: 28

Google: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2012

עבודה ושיעורים ועבודה ומבחנים


הגזמתי עם הקטגרויות, זה פעם ראשונה שאני מסמן אותן מראש בד"כ זה בסוף וזה לא כייפי לסיים אותם, כשאני מסיים ומוצא שיר אני ממהר לכפתור ה"שמור"

 

הכותרת היא יותר פשוטה ולא בעייתית מאי פעם וכוללת רק נושא אחד מרבים שאדון בהם ואיזו הפתעה כולם קשורים עלי הכל זה החיים שלי

ראיתי לאחרונה פוסט על קשרים עם בלוגרים, "חבר" או לא? שאלה מסובכת

בשבילי זה פשוט מישהו לדבר איתו, איפשהו להוציא את כל מה שיש לי בראש בלי לדאוג מה אחרים יחשבו או שמישהו יגלה

למרות שיש לאנשים שאני מכיר גישה לבלוג

זה לא משנה אפילו

 

לאנשים שמדובר עליהם כאן רוב הזמן אין ידיעה שהבלוג קיים ואילו הייתה, מעניין אותי אם הם היו נכנסים

משום מה יש לי הרגשה שלא ואולי זה אומר משהו על כמה שאיכפת להם ממני

 

בשיעור מחשבת היה את סיפור פסח "החכם הרשע התמים והזה שלא יודע לשאול"

החכם זה רק זה שחינכו אותו ממש טוב

התמים סה"כ לא עושה בעיות

אני לא מבין איך הזה שלא יודע לשאול קיים

והרשע זה אני (;

 

המורה נתנה דוגמה "נגיד מישהו מהכיתה יבוא וישאל את שאר הכיתה שעסוקים בללמוד מדוע הם מבזבזים את הזמן על השטויות האלה שזה בעצם לצאת כנגד העיקרון המרכזי של הכיתה" זה בערך תיאור שלי, אני בה מידי פעם לאנשים ואומר "תפסיקו ללמוד!!" מה קרה להפסקות... לשעות החופשיות... לחיים

 

חילוניים דתיים או מסורתיים למידת המדע לא אמורה להפוך את כולם לאטאיסטים? הדת מוכנסת לנו חזק בראש בדיוק כמו העזרה לזולת

זה לא משנה מה התוצאות...

 

היה לי היום מזל, אפשר להגיד

חוץ מהמבחן המיותר בהיסטוריה (שזכיתי להכחשות מאנשי שכבה - זה היה כמו לדבר לאוזניים חרשות)

למה הוא מיותר באמת? כי העיניין נסגר אתמול עם המורה, ירד לנו חלק גדול מהמבחן

הוא יקח את הציון הגבוהה מבין המבחן הזה למבחן הקודם (שהלך לי טוב)

לא מספיק?

אסור לי לרצות זמן חופשי?

בסופו של דבר אכן היה מספיק זמן שהעתיק ואפתור אפילו בעצמי כמה תרגילים במתמטיקה

בסוף יצא בדיוק 6 מתוך 10

המזל שלי היום? הוא קיבל את זה

וגם שכחתי את הספר בכיתה ואמרתי שהבאתי וגם זה הוא קיבל - עד אחרי שבדקתי הייתי בטוח שהיה לי את הספר בתיק

 

הייתה לי את השיחה עם היועצת ביום שלישי

האמת שהיא יועצת מעולה

אני אפגש איתה שוב ביום ראשון ב-10:00

דיברתי איתה על הקונפליקט של החיים, ללכת בדרך ההורים לחוכמה הזאת שאני כרגע בבצפר בשבילה או למכור פיצה כמו שאני באמת רוצה חחחחחח

זה מצחיק למרות ש"למכור פיצה" זה אחלה דוגמה זה האמת ויש סיבות מבוססות מאחורי זה, זה אפילו יחסית פשוט

אני אוכל המון פיצה וזה טעים, באלי לתת את זה לאנשים וזהו.

 

הלימודים וזה זה בעיקר שיגרה זה למדתי מהמחנך

אה כן בסגירת העיניינים בהיסטוריה התפרצתי די חזק על הכיתה הלוזרית שלנו

ומרינה לא התביישה לפנות אלי ב"אתה לא עוזר בכלל"

טוב כן, הדרכים הדיפלומטיות שלכם לא פעלו אפפעם מדוע שיפעלו בפעם הזאת

מצחיק שאולי בסופו של דבר זה באמת פעל...

 

חזרה לשיחה עם היועצת

הירידה במתמטיקה גם היה משהו, בעיה די רצינית אני לא יודע אם היא דיברה על זה עם אמא שלי או לא, לא מפריע לי אבל אתם יודעים...

אני לא אהיה מסוגל כל כך לדבר עם אמא שלי על זה...

אני שמח לדעת שאני די בוגר וכל הפיתוחים האלה לעמוד ולעשות החלטות רציניות בחיים

בעיקר מהעובדה שהרבה אחרים לא עושים את זה אלה עוקבים אחרי דרך הוריהם בעיניים עצומות - מאוד עצומות

כבר אמרתי כמו לדבר לאוזניים חרשות?

ועוד כל הדברים הקיצוניים האלה שמתארים אותם מדויק

יש רק 2 אנשים בכיתה שיודעים, למה הם בכיתה.

3 אם אתם סופרים אותי, אני בשביל השיגרה ומטרת ההורים חיים מוצלחים אתם יודעים יש הזדמנות יש כישרון WHY THE FUCK NOT

ולסיים עם הבגרות, חוקי מדינת ישראל

רוב האנשים יודעים רק את החלק של "חייב לפי ההורים לכן אני רוצה" (כמו ביסודי) וחוק במדינת ישראל כמובן

 

כולם יוותרו על החברים שלהם בשביל לקבל 100 באיזה מבחן לא משמעותי

כולם כמובן, חוץ ממני ואנשים שאולי דומים אלי במקצת

מספיק שציון זה לא בראש ובראשונה עבורם

הם פשוט חולים

 

דברים לעשות בסוף השבוע: ככל הנראה המון שיעורים

במתמטיקה (שני עמודים מהספר, לקחתי אותו במיוחד מהכיתה אז אם כבר!)

באנגלית הלוג השני ! מזל שהיא נתנה לי הזדמנות ויותר מזל שהיא החזירה לאחרים אז אני יכול פשוט להעתיק מיוני החדש שקיבל 100

(בשביל הפרוטוקול - כבר הגשנו את הלוג השלישי.)

להתכונן להבעה? (בקושי - למרות שעדיף באמת בהתחשב בציון האחרון שקיבלתי... 77 - אני יותר טוב מזה בהבעה.)

מחשבים - האתר (לחזור לעבודה, עבודה רצינית, לעשות מה שצריך לסיים לפני פסח ולעבוד בפסח לסיים עד הסוף חשוב לעבוד עם הספר) כוס אמק הספר בלוקר. טוב נעשה את השיפוצים בלעדיו בינתיים ...

אעבוד עם הווינדוס 8

אני כנראה אשמור את הפירמוט של הנייד (רק הווינדוס יפורמט כמובן ביחד עם האובונטו שילך להזדיין) לחופשת פסח, מספיק זמן להחזיר את כל התוכנות

כרגע מתקין שטויות על הווינדוס 8, דברים אבל שאשתמש בהם (:

 

היה מבחן ב"נהיגה מונעת", 100 כמובן כולם סיימו בשניה וזכרו בע"פ את התשובות הקלות רצח

חוץ מרפאל שלא הגיע לאף שיעור ומצחיק שהוא הגיע לבוחן... מעניין אותי כמה הוא יקבל

זה בכל מקרה מבוסס על היגיון

 

בטעות יצאתי מכרום ותראו איזה מזל הכל נשאר בזכות נענע, "שחזור תוכן שנשמר אוטומטית" אתם גאונים

לצערי לא נשמרו סימוני הקטגרויות... הכותרת זכרתי והתמצית לא חשובה באמת...

 

מה עוד יש לדבר עליו מבחינה לימודית? 80 במבחן במחשבים, בכנות לדעתי מגיע לי יותר אבל מה שהיא רוצה, העיקר זה מספיק טוב בשבילם שעשיתי מועד ב' כל כך אין לי כוח לחפירות האלה יותר

לומדים מיזוג, סתם כזה בכיף...

אולי גם על זה כדאי לי לעבוד

 

(התעלמו מהרווח הענקי...)

לסיום, אחרי כל זה אדבר על רגשות ואנשים אחרים

נתחיל מאיפשהו למי איכפת ... המשפט הזה הכרחי.

חשבתי על זה ואני לגמרי בקטע של מאור

BUTT

(ולא, זה לא היה רמז לשום דבר סתם התחשק לי.)

אני לא מאוהב בה או משהו בסגנון שאולי זה קצת מאכזב

הרי מי מהאנשים בעולם יהיה בסדר עם להשאר ידידים למישהי שהיה מעוניין גם לא להשאר ידידים?

בטוח יש כאלה פי מלאנטאלפים (מספר, בעיה?) יותר מנוסים ממני

בעצם זה חוסר ניסיון שאומר "להשאר ידידים" חחחחחח

מעולם לא הרגשתי או אולי באמת הייתי ב"איזור הידידים" שכזה

המקסימום זה כיתה ז' אחרי שנפרדתי מאיזה אחת והיה כואב והמשכנו לדבר בסופו של דבר

מצד שני לא רציתי לחזור (כידוע אני לא אחד שבקטע של לחזור לאקסיות, רק לבחורות שלא באמת לקחתי כשיכולתי והמקרה הכי נוראי זה קרינה אבל כולנו נדלקים מחדש מידי פעם וזה עובר מהר)

וגם אז, כדי להגיד רשמית שמישהו באיזור הידידים עליו להראות ניסיון לצאת ממנו

ובואו לא נגזים, אבל אף אחת מעולם לא סרבה לי XD

יסודי? (כלומר, כיתה ד' וכיתה ו') טוב אכן, אבל לא הייתי ידיד של אותן בנות לפני אפילו...

(לקריאה עליהן תראו בבפוסטים על החיים והיסודי הנוראי שהיה לי. דיברתי על זה מעט עם היועצת אגב)

 

עוד חשבתי על מרי השבוע, רואים אותה וכל השטויות האלה לא יודע איפה היא נמצאת מה היא עושה מה משפיע עליה לא יודע עליה כלום עקרונית רק קצת הייתי רוצה לחזור לדבר איתה (וכשאני חושב על זה אני מקבל הרגשה מסויימת שהיא ראתה מה אני עושה - ועשתה דומה, סימן ל"תגש כבר יפחדן")

אמרתי לעומר בלי בושה שאני מפחד לגשת אליה כי זה פשוט מוזר מידי אחרי כל הזמן הזה, מי יכול להאשים אותי??

הרצון שלי לגשת אליה ירד כי מאור עלתה קצת

עדיין אמונות בהצלחה אבל שום דבר לא קריטי, אכשל עם כולן וארים כוסית לחיי הבודדים - אני עדיין מוצא את עצמי לבד לא מעט למקרה שחשבתם אחרת ואני מסתדר אפילו מצוין בעיקר ובעיקר בהשוואה לפעם איך שהסתדרתי עם זה

רוב הזמן אני מרגיש אפילו טוב במצב של החיים כזה "אני יודע מה לאן הולך"

אולי זה לא קרוב כל כך לאמת אבל זה לא רחוק מידי

פשוט "גבר" XD

 

הלוואי שמאור תתן לי איזה צ'אנס או משהו לפחות נשיקה בפה O_O חה! היה לי בראש יותר מידי, הבלוג כאן להוציא בסופו של דבר

אני מוכן למקרה הכי גרוע, ויודע שיקרה יותר טוב XD

אולי כדאי לחשוב על הכי גרוע פחות כי המחשבות עצמן רעות ומפחידות P:

אז כן, התוכנית תיהיה ללכת בכיוון של מרי

אולי אפילו לרוץ. (אני כן רוצה לדבר איתה בסופו של דבר, מסתם מציק למעצבן מאוד שאי אפשר פשוט חייבים.) זה כואב אנשים, זה פשוט כואב.

לא באמת כואב, לא פיזי ואולי נפשי לא בצורה המוגזמת של "חרטה" אבל בכל זאת - שיגמר כבר!

 

כיתה י' הא?

בקרוב בגרויות ומגנים

לא חסר ממה לפחד אם אני כבר בנושא בנות

פנימיית יום! מרי שם ובמידה ואצליח להכנס לשם, שנה הבאה או השנה בעזרת היועצת (כי שנה הבאה עלול להיות שטות שאמרו לנו על מנת להשתיק אותנו. סיכויים גבוהים.)

 

יא' עמוס יותר, בתוספת לכימיה סגירת בגרויות פתיחת בגרויות ומלא מלא לימודים

והשנה לא היה יותר מידי אבל בהחלט *מספיק*

אפילו לא הסוף עדיין

אבל די בקצה שכזה

פסח, ...

מצער שזה לא כמו השנים הקודמות, סוף שנה = סטלה מטורפת

אבל הי, 3 שנים אחרונות הכי קשות ואז בום - אין בית ספר לתמיד, בהצלחה בצבא אחי.

היועצת גם מודעת לעובדה שהאדם בוחר מה הוא משקיע וכאלה דברים D:

הרבה אנשים בכיוון של "לפעמים חייבים לעשות מה שלא רוצים"

מפונק מידי? לא, פשוט לא רוצה לסבול.

לא יכולים לעשות מה שרוצים - אתם לא רוצים את הדבר הנכון

זה קשה מידי לעכל אני מבין דווקא

 

עם הפוסט הקודם

רשום בו "תזרקו אותי מהבית"

זתומרת, הכותרת

להיות במעמד קטן זה משהו שלדעתי אצליח להסתדר איתו

אפילו לבד, אם התנאים לשרידה אפשריים ולא מסוכנים יותר מידי (שכולנו ניהיה בריאים)

זה מספיק טוב בשבילי

 

בית חולים? להיות צמח? זה לא הכוונה שלי, זה בכיוון של טעויות גורליות

אפשר לומר שעדיף למות

 

הי! עשיתי לאחרונה משהו שתיכננתי לעשות (בדמיון) לחבק את קטיה XD כה מגיע לה הערכה ^_^

אני חייב לעשות עוד דברים כאלה, בלי רעיונות מטומטמים כמובן (כי יש לי כאלה מידי פעם)

ובינתיים שיר שאני די מתחבר אליו מאוד

גאוני, ואחרי הקליפ גאוני פי שמונה מאות.

 

נכתב על ידי מקס לזרב רודריגז , 15/3/2012 22:03   בקטגוריות ארוך, חלק משמעותי מהחיים, חלק קשה מהחיים, סיפור מעניין, עידכון, על עצמי, תוכניות, אהבה ויחסים, בית ספר, שחרור קיטור, עבודה, ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס לזרב רודריגז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס לזרב רודריגז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)