זה רק יום אחרי וכבר יש לי לכתוב, אפילו הרבה

מה פתאום, חסר לי סימן ממאור

נהייתי קר היום, הרגשתי כמו ויתור כמו שרשמתי אתמול

ואז סימן, מהאלה שאני אוהב כמובן

לא היה לי זמן או הזדמנות להגיב אליו

אבל לא צריך לבלבל לי את השכל ככה... זה כבר תופס שיגרה והשיגרה פועלת לרעתי

אשבור את השיגרה, השאלה עכשיו היא רק לאיזה כיוון...

בינתיים באוטובוס חשבתי על מרי המון אפילו

ניסיתי להפוך את הפעם האחרונה שהשפיע עלי שחשבתי על מרי, במקום תוצאה רעה לתוצאה טובה

האמת שזה היה נחמד אבל לא יותר מידי

אין לי הרבה מה לומר, יש לי איך לדבר איתה

המחשבות שלי קצת עוקפות אותי ואני צריך להזהר

לא רק עם מרי, אבל בעיקר איתה

אשמח להתחיל משהו כי אני חושב שאם לא אפסיק לחשוב על זה לוותר יהיה כבר מצער

מצד שני אתם יודעים איך זה, עצלנות זה אפשרות

מאריאל ... היא לא פחות מבלבלת ממאור, אבל היא לא מעניינת באותה מידה

אז יותר פשוט באיזה צורה מסוימת, אין לי מה לרשום נראה כאילו המצב בינה לבין האקס שלה ישאר איפה שהוא ואין לי שמץ.

מיכל א., חזרה לעבר המצער פעם נוספת! ראיתי אותה היום לבד ומן הסתם, כמובן וכמובן שלא ניגשתי בשום אופן

בלי להתייחס לכמה שהיא הייתה רחוקה והייתי עסוק בחברים מסביבי חשובים פחות או יותר, הפסקתי להסתכל והיא נעלמה

בתוספת מחשבה ומהחלומות של אתמול הבנתי שאני מוכן לוותר על הכובע הלבן בצורה כלשהי

אבל אני אשמור עליו בכל זאת

מה שכן, זה בהחלט הסיפור שאספר למרי במידה ואדבר איתה בכיוון שחשבתי עליו באוטובוס, כמו שהכרתי אותה

ואולי המחשבות שלי עקפו אותי הרבה יותר מידי.

עכשיו לנושא אחר לחלוטין!

זה נראה כאילו השיחה עם היועצת של ההורים שלי מתחילה לחלחל להם בראש ולמרות כל השטויות שהם בכיף יגידו לי

נחמד לשמוע "לימודים זה לא הכי חשוב", המורה לאנגלית אפילו אמרה שזה חסר תועלת

סוף סוף פחות שטויות וזיוני שכל (: בהחלט מעריך את זה (בהתחשב למצב הקודם)

אבל פתירת בעיות וקשיים בנושא זה סיפור אחר

פשוט, לגמור עם זה כבר.

לסיים בצפר, לסיים צבא (קשה) לגור, לגדל ילדים, לשחק עם חברים ולעבוד בכיף (נועז) וקשר טוב עם אישה (אפשרי?)

ראיתי ארץ נהדרת כן כן (:

הלכתי בסדר הזמנים ולא בסדר המציאותי יותר, שהרי קשר עם אישה נשמע לי קשה יותר ואילו לסיים בית ספר וצבא זה אפשרי.

למחר, שיעורים במתמטיקה

עמוד אחד שהוא באמת עם סיכויים טובים שאעשה אותו

אבל מבחינת הזמנים ללא ספק המצב רע (לא מידי, 8:45) רק שמתחשק לי לראות אנימה הרבה יותר!

וגם יש את כל העבודה באנגלית שאתמול לא הצלחתי לעשות מספיק ממנה אפילו בכלל וזה כל כך הרבה...

להעתיק, אפילו למחשב הנייד, הוא לא טעה כשהוא אמר שזה מלא עבודה

וגם היום עם כל הזמן הפנוי לא עשיתי, וכולם יגידו לי "זה בגרות בנאדם!!"

טוב לפחות 2 או 3 אנשים כבר אמרו וכאלה שאני לא מצפה מהם ליותר מידי... עושים ממני צחוק פה.

בכל אופן, נראה

גם נשאר להתקלח היום

היסטוריה, מעניין אותי אם יהיה לי ציון בעבודה שלא עשיתי או אם הוא יחזיר אותה אי פעם

ומה יסגר עם המבחן השכבתי

שטויות!

ואיזה זין, 2 מבחנים במחשבת יום אחרי יום...

(מועד ב' כי נכשלתי בקודם ושטויות)

בגרויות גם בקרוב

מחשבים אפילו זה, האתר לאיזה סוף שבוע הבא?

יש לי בכלל סיכוי?!

וכל הרעיון - מה יסגר עם ההורים ופנימית יום או פנימיה...............................

והמשחקים.

ולסיכום של כל נושא

הסוף שאני רוצה עם בנות ואפילו משפחה: מאור או מרי. אלה השמות שיזכו למאמצים כנראה, או במינימום למחשבות, בעיקרון אני פתוח להכל P: (וכן השטויות כולל ילדים XD וסקס, המון סקס.)

הסוף שאני רוצה עם לימודים: ביי בית ספר תודה על הבגרות שלא איכפת לי כמה נקודות מתי העיקר יש ונגמר

הסוף שאני רוצה עם צבא: היה נעים לשרת ב*איזור מחשבים לא מעפן*

הסוף שאני רוצה עם הבית: כיף לגור בעיר אמיתית שאינה אריאל עם "האחת" (?)

שם פוטנציאלי לפוסט זה "הסוף שאני רוצה" XD

הסוף שאני רוצה עם עבודה: היי טק מסוים עם מכירת פיצה במקביל, במינימום למכור פיצה בכיף חיים

הסוף שאני רוצה עם זמן חופשי: שיהיה לי לא מעט מידי ממנו, לשחק עם חברים (: או לצפות בסדרות בשביל הכיף, יוטיוב וכאלה

פרויקט צדדי פוטנציאלי: לשחק בסרט (פוטנציאל נמוך אני מנחש... אבל לא אפספס הזדמנות בקלות מידי)

אני חושב שהגזמתי היום קצת... מה יש לי ><

לא לשכוח להיות בקשר עם החברים הישנים כמובן

המטרות של החיים שאתם רואים בצד - זה הבקשות המקסימליות שלי, כל מה שחסר שם זה ילדים להמשיך את שם המשפחה (ואוסיף את זה)

להיות אבא נשמע נחמד ומשהו שאולי אני אפילו מוכן אליו O.o

המממממממממ

אם כמה שאני פתוח כאן, מישהו שאני מכיר שיקרה את זה יהיה כמו אקדח מכוון לראש ומחכה שירו בו P:

בינתיים אני כנראה אגש לאנגלית או למתמטיקה ונקווה שאעשה משהו........... (מי יודע.)

יש דבר אחד שלא דיברתי עליו

וזה חברים.

נאם נאם אני לא יודע הרבה, החברים הקרובים שלי כרגע חוץ מהישנים כמובן הם ברק אילאי לב ומעוז, משחקי מחשב וכאלה

ולחשוב שבכיתה ז' הייתי בצד השני לחלוטין, סיפורים חברתיים ופאקצות. עברתי באמצע כמובן בדרך לשם, לא כל כך בטוח איך ומה זה היה

לבד כמובן, גם קורה וגם מסתדר לא כמו פעם, זה לא היה נעים, מזמן לבד אפשר או לסבול או ללמוד, כשסובלים יותר מידי כנראה לומדים.