לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מקס לזרב רודריגז

בן: 28

Google: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2012

It's Time To Bring Out The Dead


כמו שחזיתי, החופש נגמר מהר מידי

זה לא משהו להתגאות בו

היה לי פוסט אחר בתוכניות בראש ושטויות (שמרתי בפנקס רשימות) לא חושב שאקח ממנו הרבה

הוא היה לגבי אלימות P: דווקא נחמד וקצר - רציתי להמשיך אבל כנראה שלא

 

נאמר בו:

אם אפשר ללמוד מהכל, אפשר ללמוד גם מאלימות - זה הכי מעניין ובכל זאת זה נחשב שכולם נגד זה

רוב האנשים ימנעו מאלימות כמה שהם יכולים

כשהייתי קטן אלימות הייתה פעילות יומויומית O:

 

חוסר ההסתכלות שלי לאנשים בעיניים היה עוד נושא, אבא שלי אמר את זה וסה"כ אני לא מסתכל במשפחה לאף אחד בעיניים

מחוץ לזה רק מתי שבה לי אני מסתכל, יש זמנים שצריך וכל זה

זה לא מפריע לי ולא מעניין אותי - בהחלט לא רוצה לעשות מזה סיפור

 

אין לי מושג מה אני רוצה, בעיקר להרגע והייתי אומר להיות לבד

הרעיון הוא שיעזבו אותי הבעיות, אבל משום מה נראה שלא הולך ככה... יקום שכמוך

לא הצלחתי למצוא רקע תמונה שיספק אותי לבלוג לכן אשאר אם האפור עד שאחשוב על משהו, נראה

"עד שמישהו יחטיף לי מכות" XD

 

אני גם לא אלים, בדומה לרוב האנשים שיספגו מכות עד שיחזירו, כל אחד וכמה שהוא

כמו כל אחד שאמרו לו שהוא מיוחד ובעצם הוא דומה לכולם

אבל בעצם, אני לא מתכנן לקבל מכות מאף אחד.

מכות, חחחחחחחח

 

חשבתי קצת על החבר הכי טוב שהיה לי ביסודי... (האמת שבדיוק היום היה לי חלום מוזר כזה והוא היה שם)

אני רוצה לחבק אותו, אבל לא ראיתי אותו שנים רציניות ומי יודע מתי אראה אותו שוב :\

 

הפסקת סיכום.

 

כה חזרה להווה (?) עד עכשיו ראיתם את מה שרשמתי בתיכנון לפוסט הקודם

עכשיו הדאגות שלי הן בכיוון של "המון המון שיעורי בית"

כוס אמק, הנה רשימה

 

מחשבים - גם האתר וגם עבודה ענקית כהכנה לבגרות מגן זין מציצה שאין לי את הספר בבית לעוד יומיים (האתר לעוד שלושה ימים או מתישהו מאוחר במאי - העיקר שהשנה)

מתמטיקה - 27 תרגילים סופר ארוכים גאומטריה וחקירות מלא מלא מלא מלא מלא סעיפים כל תרגיל

ספרות - לקרוא ספר (מן הסתם לא התחלתי, תודה לאל יש לי ספר בכלל)

אנגלית - הלוג שכמובן לא עשיתי עוד בתחילת שנה (טוב זה דפקתי על עצמי)

 

אני לא זוכר עוד... צריך לקנות את המיקוד בהבעה גם

בגרויות: מחשבים, היסטוריה, הבעה ומחשבת

תאריכים גם? לא נראלי

המגן במחשבים הוקדם

ואחותי מתחתנת ב-10 ליוני, לא זוכר בדיוק באיזה תאריכים אני לא יהיה בארץ אני חושב מה-5 עד ל-15

וב-17 יש בגרות וגם ב-5 יש בגרות... (קודם מחשבים אז הבעה?)

 

אחותי מתחתנת! D: ביום שישי הבא יקנו לי את מה שאלבש

ביקשתי חליפה ועניבה אדומה P: אמרתי לאמא שלי לא להגזים אבל מן הסתם היא הייתה חייבת לשאול האם אני זה שמתחתן

לא, אני אתחתן בחליפה לבנה. (עניבה אדומה אני חושב גם בכל זאת - אולי כחולה חחחח העיקר זוהרת XD)

טוקסידו? יותר קלאסי ממה שחשבתי שזה כבר לא יבוא בחשבון

 

לעזאזל, תרגום אנימה זה כנראה עבודה קשה ... הפרק יצא וראיתי אותו בלי תרגום וזה באסה כל כך! הוא כבר נמצא 12 שעות לפחות ועדיין אין...

חייב לאהוב מוסיקה P:

תמונת הרקע שלי (באייפוד ובמחשב) זה אחת שלא מביאה רגשות וכל הסיפור מאחורי האנימה שלא תורגם... (פרק שני עונה שניה)

אותה אנימה שגם בתמונה למעלה

התחלתי לחשוב שלהיות מבוגר זה להביאה פחות רגשות ולשרוד בעיקר, גם חשבתי על מה זה לשרוד ואיך זה בעולם של היום

לא משהו

חוץ מזה יש את החלק השני בחיים שזה להנות

והכל סביב חוסר ההבנה של מה זה רגשות...

 

אמא שלי כועסת שאני לא עושה שיעורים (אני חושב ככה לפחות) להגיד שאני לא מבין מה היא רוצה זה בדיוק

אני לא מבין למה היא מצפה, שתלך להזדיין (הממממ ילדים זה דבר נוראי) אבל ברצינות קצת

אין שום רעיון מאחורי כלום, קשה לי להסביר לעצמי למה אני לא עושה שיעורים מצד שני

למה שאעשה??? למי איכפת מכלום?

"כדי שתלמד ותיהיה מוכן לבגרות ואז תעשה בגרות ותוכל להגיד שיש לך בגרות"

ואז יש את כל הסיפור מאחורי צבא... עם צבא אני בסדר, כנראה בעיקר כי זה רחוק אבל אני יותר חושב שזה כניסה נחמדה יותר לחיים האמיתיים

הייתי בכיף עכשיו הולך לצבא במקום לבצפר אבל 15 זה עוד צעיר לצבא במלא

מה אעשה שם עכשיו? XD אמא שלי דיברה על זה יותר מידי

בגיל 18 כנראה יהיה לי מה לעשות שם...

 

וכל זה רק הפוסט השני שלי לחודש...

אסור לי אף פעם לכעוס בבית, אולי זה למה אני לא מסתכל לאנשים בעיניים

אני מרגיש די עצבני לא מעט על אמא שלי שהיא מדברת הרבה מאוד שטויות וזיונים בשכל שלאף אחד לא איכפת

לסתום את הפה לרגע מאוד יעזור...

אני יודע שאם אני אכעס בבית ההשפעה שאעשה לא תיהיה שווה לעונש שאקבל (סתם להרגיש רע לגבי עצמי) לכן אני אשאר סתום עד שיהיה מותר לי לעוף מכאן סוף סוף.

זה עוד המון שנים T.T

 

מסקנות, החיים קצת חרא עכשיו כשחשבתי על זה והוצאתי את זה :/

חוץ מזה

דאגות נוספות בראש, מצב חברתי וזין וזין וזין

מת על החברים שלי שהם קיימים, אין בנות ואין תקוות וזהו בערך

מעניין אותי איך זה להיות "אדון פנים נקיות"

אה כה ועברתי את דבר הזה לניקוי הפנים משטויות אתמול, לא יכול להגיד שהיה רע

עדיין תקוע לי אחד ממש ממש ממש ממש קרוב לעין

זה נלך כבר לדוקטור... אני גם צריך להסתפר

חוץ מזה, זה כאב אבל לא יותר מידי

העור שלי אמור להתקלף בימים הקרובים אבל אני לא חושב שאני מודאג או משהו

אני לא בטוח שהפנים שלי השתנו או השתפרו באיזה צורה אבל לפחות אפשר להגיד שלום לרוב האקנה שהיה!

בנוסף זה מרגיש קצת חלק XD שמנוני?

 

טוב, נראה אותי עושה 5 עבודות ענקיות ב-3 ימים

אני אהיה מופתע אם אסיים אחת מהן, בנוסף אני לא יודע מה הכי חשוב

מצד אחד כדאי לי להשתפר במתמטיקה דחוף מצד שני האתר במחשבים חשוב מאוד

מצד שלישי הכנה לבגרות האחרת במחשבים

ועוד אנגלית זה גם חשוב ובגרות והכל

וספרות - הכי פחות חשוב כנראה אבל אין לי כוח להצקות של המורה זה חסר תועלת...

 

נכתב על ידי מקס לזרב רודריגז , 12/4/2012 16:10   בקטגוריות ארוך, דעה, חלק משמעותי מהחיים, חלק קשה מהחיים, על עצמי, צד שני, עידכון, תוכניות, אהבה ויחסים, בית ספר, ביקורת, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס לזרב רודריגז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס לזרב רודריגז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)