טוב אז עבר היום הראשון אחרי החופש, אני בבית

הסתפרתי

היום היה נחמד בהתחלה לא הרבה תקוות או הרבה פחדים

יש לנו עד סוף מאי לעשות את האתר שזה ערמות ענקיות של זמן

כדאי לי לעשות באנגלית, אולי אפילו ברגע זה לפחות להתקדם - לא מצפה לסיים את זה ביום אבל עד יום ראשון הבא אם אני אעבוד כמו שצריך

מי יודע

שהחרק בחלון שלי, יחנק.

הוא חייב להתעייף מתישהו מלרצות לעוף אל האור מהמנורה הגרוע שלי, מציק לי - ניסיתי להניח לחייו ולתת לו לעוף הרמתי את הטריסים מלא והוא פשוט נשאר, אז הורדתי עד הסוף והוא יחיה שם את הלילה שלו עד שאפתח את הטריסים בבוקר כנראה

אני לא יודע מה חרקים צריכים בשביל לחיות אבל נראה שיש לו המון כוח להמשיך להכנס בתוך הזכוכית הזאת שאני סומך עליה לבודד חרקים, הם כל הזמן עליה.

חזרה לאיפה שהייתי, אחרי מחשבים הייתה שעה חופשית שביליתי בבדיחות עם חברים (אפשר לומר? לא יודע היה מצחיק חלק מהיום הם בהחלט משהו)

ודיברתי עם מרי

אני לא יודע קצת יותר מידי, בילבול או לא, אני סומך על הגורל שלי לדאוג שמיכל א. שהייתה בסביבה התרחקה ולא שמעה אותנו כי חזרו נושאי כיתה ח' בערך סיכום שנתי מקיף וממקד וכואב עליה ועל מיכל ד., טוב זה לא משנה

עכשיו אין לי שמץ מה לצפות

אני מנסה לגמול את עצמי ממאור, היא קצת עם לא הרבה חסרת תועלת עבורי

בואו לא נגזים, אבל הי איך שאני מרגיש לגבי מה שהיא חושבת עלי ההתנהגות הרגילה שלי כלפיה מביאה אותי לביזבוז זמן

היום, הזמן הזה נחסך ותראו הייתי המון לבד, בלי תלונות.

התגלה למה לא הוזמנתי למסיבה אצל חבר, כל פעם שאני בה אליו נהרס לאמא שלו המחשב

הנה התגובה שלי:

לך תזדיין, תלמד את אמא שלך להשתמש במחשב - הדבר הזה הרוס אם אני נמצא שם ואם לא

פירוט? מילא להשתמש באימיול וגם ביוטורנט באותו הזמן, אבל כמה שהדסקטופ מפוצץ וכל הפעולות ברקע החסרות תועלת

אי אפשר לגעת בדבר הזה בלי שהוא נתקע, איך הם לא מתביישים על ה-i3 עם ווינדוס 7 כל כך מהר להרוס

זה רק הפעם האחרונה, לפני זה היה מקרה אחד או שניים והם עדיין חרא יוזרים

אני מבקש שתבדילו בין יוזר מעפן ליוזר כבד

אני יוזר כבד, די בטוח בזה - אבל יש לי שכל, אני יודע מה אני עושה, למה המחשב מסוגל ומה כדאי לתת לו ומתי כדאי לכבות דברים ולוותר קצת רק בשביל לא לאבד זמן

יוזר חרא? הנה מחשב תפעיל הכל עכשיו מיד באותו הזמן אני סופר מולטיטאסקר יחזיק את הכל ערמות של שטויות הנה עוד זיכרון ועוד תוכנות ברקע

טוב כל אחד יכול להיות עם המון חלונות ולהשתמש בכולם - אבל זה בני אדם, המחשבים שלנו לא חזקים עד כדאי כך

לפחות רובם לא

עובדים על זה, והרבה מחשבים מתחזקים ובאמת מסוגלים להחזיק המון

המלצה ליוזרים כבדים כאלה תיהיה מק - הוא במקרה טחון במידה מסוימת אז אם כבר...

זה לא משתמש אמיתי, איך שלא תסתכלו על זה

ועדיין קיימים מחשבים שלא מחזיקים כמו שצריך את מערכת ההפעלה שלהם או חצי חלון פתוח - לדוגמה בכל בית ספר.

ורובם עובדים למנוע העמסה של התלמידים, רק מעט תלמידים באמת משפיעים על המחשבים במובן הזה

לפני שאכנס לרשימה שלהם, יש לי מחשב נייד אז המחשבים של הבצפר לא בעלי ערך רב עבורי, אם אשתמש בהם אז אעשה גם את זה ביעילות

הגזמתי קצת, זה עדיין כואב לקבל כזה יחס בגללם אבל אני מנחש שאולי זה הגיע, יש לי הרגשה שהם הזהירו אותי בעבר וכנראה זה מה שהגיע

מעפן ככל שזה יהיה, מצידי לא אחזור לשם, זה לא חברים

למה מה אני הייתי עושה אם היו הורסים לי את המחשב? קודם כל, שיהיה ברור - לא היו.

דבר שני נגיד אני במקומם, פשוט הייתי מכבה את המחשב ושם פתק לא להדליק כש"ההורס" בסביבה

אם כבר יצאתי "ההורס" במקרה הזה

וכן הייתי מודיע לו שזה הוא ישירות שידע ולא יגלה דרך מקור חברי אמיתי

חברים אמיתיים, יביאו לך את האמת - ועדיף לדעת את זה מאשר לחיות בשקר - כמה שהשקר "נחמד" יותר.

וכן אני אעמוד עם המשפט הזה הפעם עד הסוף, שהדר תזדיין

חברי האמיתיים, היו או עדיין הם - טוב אחד בטוח, אנדרי

והשני בטוח היה במינימום ואני סומך עליו שעדיין, עומר

עם כל הכבוד, אלה אנשים שלא יזבלו את השכל

הם לא מתאימים להיות חברים של כולם, בעצם רוב האנשים בעולם רוצים ומעדיפים שיזיינו להם את השכל הרבה מאוד כל הזמן

אבל לי נמאס

מה שמביא אותי לשטויות של ההורים ולמידה

למידה קודם

בשיעור מתמטיקה בדיקת מי עשה את העבודה שלו הייתה לתת 2 תרגילים מהעבודה אני די בטוח לעבודת כיתה וכאלה דברים על ציון בלי ציון לא יודע...

בכל אופן רוב האנשים לא היו מסוגלים לעשות דבר מן הסתם גם אני לא

אבל הי, פתרתי מה שהיה ביכולתי, סעיף, שליש סעיף (עוד סעיף שהיה מחולק ל-3) והתקדמות בשאלה האחרת?

מעפן אבל זה המקסימום שאפשר להוציא מ"לא עשה כלום אף פעם" אז הנה

לעשות את העבודה עד יום רביעי זה ההחלטה שלי, מעניין אותי אם אעשה זאת.

אותו דבר על קריאת ספר - אני היחידי ששם על זה זין מסתבר

אמא שלי עיצבנה אותי היום, עזבו את השטויות שלה ההכנה לאכזבה וכל הזיוני שכל המיותרים האחרים של כל יום

היא נכנסה אלי לחדר להכניס בגדים לארון (שאגב מעצבן אותי כל הזמן ואני סובל ושותק עד שהיא עפה - הלוואי אפשר היה לפתור את זה אבל "הארון יהיה מבולגן" וואלק עדיף!) ואמרה ש"זה לא מריח כמו שיעורי בית" ועוד דברים אקסטרה מעצבנים "בסוף תיהיה כמו החבר של אחותך" (הבעל שלה) לא עשה בגרות ועכשיו משלם לפי מה שאני מבין "אני לא אשלם עליך"

לא, את זונה.

כל כך באלי לעוף מפה, איזה חיים נוראיים בעיר הזאת

חשבתי הרבה, אני מרגיש שהתבגרתי מהחופש הזה חלק בהתנהגות שאני מעריך בעצמי לא בטוח עד כמה זה טוב או רע, אבא שלי יותר בסביבה קצת והוא תמיד טוב, אבל אמא תמשיך להיות ביץ' לגבי הכל וכולנו רק נקח את זה

הנה הכנה לך לעתיד, אף אחד לא ישלם לך על זה שאתה מציק או מפריע או מתלונן או חופר

אנשים ישלמו לך בשביל שתסבול ואפילו שתיהיה אופטימי

העולם הזה מעפן ושבור וזה הסיבה העיקרית והמקור

ו"הסוד" היפה והאהוב שלכם הוא עיקרי בזה, שטות ענקית

מה שעושה דברים זה עצם העשיה, למי איכפת אם זה בה ממקום טוב או רע שימצצו זין כל הדעות והזיהוי הזה

כילד קטן לומדים הרבה לזהות בין מה טוב למה רע

אבל תסתכלו על זה ככה, אם כבר "שואה וגבורה" עוד נושא מציק ומעיק

היטלר - יש אנשים (ולא רק אנטישמים, יהודים) שיגידו שהוא היה גאון

שהוא היה חכם לפחות, זתומרת הוא עשה תוכנית ועשה המון נזק

שלדעתו היה טוב (ככל הנראה, באופן טבעי זה היה רע לכל הקורבנות והכאב כואב)

עכשיו כשהבהרתי את הנקודה שלי

טוב ורע זה בולשיט, כי כל אחד רואה משהו אחר! אין טוב ורע קבוע בעולם

"הטוב הגדול" "אמא טבע" לא. לכדור הארץ לא איכפת ממכם - רק על האנשים עליו אולי קצת, אבל מה הופך אותם לחשובים?

שוב דבר בפועל לא חשוב!

אם משהו צריך להיות חשוב זה החזרה לבסיס - השרדות והנאה.

שהרי בלי הנאה אין טעם לשרוד

ואין הנאה, בלי השרדות כלומר במוות

זה די עמוק. (האומנם?)

אל תדאגו, לא עליתי על הכל לבד, אם כן הייתי מתפוצץ בטח, היה לי סיוע נחמד מבחוץ - סירטון אחד קצר פי שמונה מהסוד ומשכנע פי שמונה גם כן.

לא ממוקד מספיק האומנם אבל מספיק, הרעיון שלו היה יותר בכיוון של "חייך או תמות" וזה די מדויק בעצם כשאני חושב על זה

אני מנחש שהדרך להבין מה טוב ומה רע זה בעצם איך שהבנאדם מרגיש... אבל קשה לזהות את זה!

טוב כן, אז אני כנראה אהיה שקט הרבה זמן ואסבול מלא, כלומר ממש ממש המון. עם תקווה ללכת מכאן סוף סוף

אני מחכה ליום הזה שאוכל להגיד לאמא שלי "את כל הזמן אמרת לי שאני לא אצליח וחבל וחבל וחבל, לכן לא מגיע לך שאעזור לך." ביום שאצא ממני משהו. HAH אני לא אהיה לוזר כמו שהיא חושבת, זה גרוע. למרות שאני לא תומך ישיר של "גישה חיובית לחיים" גישה שלילית זה בהחלט לא מה שצריך להיות במקום, סבל מיותר? הנה מה שחבל לכם

הם בחיים לא יצליחו להכחיש שאני נראה טוב וכישרוני XD אני פשוט מזויף מידי עם השטויות האלה, אין סיבה שלא אשתמש בזה לטובתי

האמת שאני שלם עם איך שאני נראה לפחות כמה שאפשר, אחרי הכל ולפני הכל

האומנם יש לי כישרון מסוים? טוב אני לא מרגיש כמו טיפש נורמלי ויש לי הרגשה של יכולת פה ושם סתם ככה אבל מאיפה אני יודע האומנם אני היחידי שמרגיש ככה או כולם כמוני, למה אני כזה מיוחד פתאום... רק הזמן ידע לגלות P:

אני חייב להדגיש שאני בגיל 15.

כבר אין לי שום קצה חוט או כיוון או מחשבה על ללכת לאיזה בחורה מערכת יחסים או אולי אפילו סטוץ, סתם FAP בראש מידי פעם וזהו

זה קצת חבל, אני לא חושב שזה מה ששינה אותי אחרי החופש בכל אופן - השינוי גרם לזה ליתר דיוק

אבל מה שלא אכתוב כאן כנראה לא ישנה את גורלי, כדאי לי להתחיל לפעול באמת אני חייב למצוא דרך...

תהנו מהשיר - סתם חדש, לא משהו לדעתי רק חלק קטן שיש שאני אוהב...