אני לא פחות סלאקר משהייתי קודם

אולי אפילו יותר

הייתי צריך לעשות משהו החופש? אני לא זוכר שום דבר

עשיתי ברובוטיקה לא רע בכלל

התקלחתי

אכלתי אוכל

די בטוח שספורט, אז אני אודה שלא זזתי מילימטר

אבל להתחשב בזה שהלכתי לרובוטיקה ושם היה ללכת כמות נחמדה של מרחק (לא הרבה, אבל משהו עם הדגש של מהבצפר לבית של חבר)

אז בסדר

שכיבות צמיחה

אפשר להשאיר את זה לסוף שבוע לפני ספורט שיש רק בשני ושלישי

כמו שאני משאיר את אנגלית

מחשבים בכלל אעשה מחר בשעה החופשית אולי אפילו אעתיק

מתמטיקה, אם אתם לא צוחקים זה כנראה התור שלי (בלוקר, לא היה יכול להיות לי איכפת פחות)

אחרי כל החופש הגדול, זה פשוט נזרק לפח

ביחד עם 5 יחידות

אחותי אמרה לי על זה כמה דברים, אין מצב בעולם שאני הולך לשלם שקל אחד להשלים את זה

אני מקווה מאוד לפחות

אני גם לא רוצה אוניברסיטה

לא תואר ראשון, לא שני ולא דוקטורט

אני לא רוצה להיות דוקטור פרופסור מרצה בעל תפקיד עבודה משני מרכזי מנהלי עסקי לפרסום לציור לתכנות לסרטוט ותחזוקה (ע"ר)

אני רק רוצה עבודה ובית *הכל כלול*

פנסיה ורישיון נהיגה זה גם טוב

ועכשיו פשוט מתרכזים בלימודים או במחשבים תכנות רובוטיקה מערכות לתקווה שזה יתן לי עבודה ותפקיד צבאי (בלי לימודים, כמה שאפשר)

אני לא חושב שהמערכת צריכה להיות כל כך עצלנית ולמנוע ממני את ה-5 יחידות שמגיע לי

איפה שהמערכת טועה היא ביחס המייגע ש-5 יחידות מקבלים

"עבודה קשה"

זה לא צריך להיות ככה

זה בטוח, לא באמת ככה

מה שכן ככה זה "3 יחידות קלי קלוטה"

אומנם גם את זה לא הייתי מעליב

אנשים חייבים לחשוב שהם מעל הממוצע, אבל כל מה שהם זה חלק ממנו בסופו של דבר

אני חושב שאחשוב על משהו אחר עכשיו, זה מציק לי שלא אקבל תמיכה מאף גורם לגבי שהחיים המודרניים הם "עבודה + בית" ועם קמצוץ של משפחה בצד

אולי אם אתם מרגישים מאוד נדיבים בתגובות, אבל מספר התגובות שלו מוגבל (אני לא זוכר כמה תגובות היה לי הכי הרבה על איזה פוסט, אבל זה לא עלה על חמישה)

אני גם לא זוכר מתי פעם אחרונה קיבלתי תגובה, לפני כמה חודשים

בטוח יש לי חודשים חסרי תגובות לחלוטין

אני בספק אם יש לי קוראים קבועים, אני מפרסם לעיתים קרובות ואני מפרסם הרבה בכל פעם

לפחות יש לי צפיות, אני מתקרב ל-2000 שזה נחמד

בהשוואה לעומס באינטרנט זה אולי לא הרבה אבל זה גם לא מעט כל כך, עם כמה זמן שאני כאן הבלוג הזה אינו "של מתחילים"

אני לא חשוב שכל הפסקה האחרונה הכרחית, אבל אשאיר אותה

אם אני אי פעם מוצא את עצמי מוחק חלקים גדולים של הדברים שהרגע כתבתי זה רק במידה ואני לא בטוח לגבי הדעה שאני מפגין או הניסיון שלי להוציא כל רמז העלול לגלות על חיי האמתיים (כאלה שתוכלו לשים עלי אצבע)

המקסימום שנאמר אם אינני טועה היה לאיזה מקומות אני הולך לעיתים, אפילו את השם המקוצר של בית הספר שלי במקומו אני רושם "בצפר"

ואת העיר שלי אני מתייג בתור "מקום שאני שונא" והשם לא נחשף

ואת שאר החקירה אני מזמין אתכם לקרוא מההתחלה, אני בספק אם תגלו יותר בלי להעמיק (זה ירגיש כמו להעמיק לפחות, אני רושם יותר ממה שאני מתאר לעצמי אפילו)

התחלתי להתעניין קצת בנמרוד הראל וכל הדברים הפסיכיים מהטלויזיה פחות היותר, אחותי ראתה את זה בסלון יום אחד והזמינה אותי לראות אז למה לא

אני שוקל לנסות או למצוא דרך או משהו שדומה למה שהוא עושה

אבל שום דבר שאחלוק עם אחרים

הכל בפרטי

הוא אמר טקס, הוא אמר תקשורת עם בני אדם

הוא אמר הכל בראש במחשבות

משהו כזה

רציתי לתכנן את זה מראש באופן מתוחכם

אקדיש לזה מחשבה מעמיקה, כנראה אחפש ספרים כמו בסיפרייה שלו במקרה ויצא לי

אומנם, קיים סיכוי שאפיל את זה עוד לפני שהרמתי את זה

אנימה, הפלתי לא מעט סדרות שהחלטתי שלא מעניינות אותי מהפרק הראשון שלהם (עונה חדשה של דברים שיוצאים)

יש לי עוד למה לחכות ודברים שיוצאים

אני מקווה שיהיה טוב

מוסיקה גם בדרך

נכנסתי לאנימה בשם To Love Ru ועכשיו אני צריך לסבול כל שבוע לחכות שיוסיפו עוד פרק לעונה החדשה, בעיקר כי מעצבן אותי שהעלילה לוקחת שינוי שהיא לא צריכה בכלל. (ממש מעצבן)

נקווה שזה יסתדר בסוף

הפייסבוק שלי פתוח כבר שבוע וחצי, זה לא נראה כאילו הרבה שמו לב

בינתיים היתרונות שהבטיחו לי או שציפיתי להם אינם כאן ולעולם לא יגיעו

מלבד הרובוטיקה שהייתה סיבת הפתיחה היחידה לבדה, הפייסבוק הביא לי רק חיסרונות

הקרדיט היחידי שיקבל הוא לדבר עם מאריאל מחוץ לבצפר

זה נחמד

אומנם הייתי שמח לתחליף אחר, זה התקפיד שלה ולא אפיל את זה עליה אם היא לא רוצה

לפי מה שאני מבין מה שהיא מחפשת שם זה את המשחקים

אני לא מתחנן לחזור ל-Pet Society

למעשה אני חוסם את כל המשחקים והאפליקציות שאי פעם מישהו יזמין אותי אליהם

אין יוצא מן הכלל, כולל Pet Society

אם אמצא משהו שיהיה הצעה כל כך מפתה שאשקול אפילו רגע אחד לא לחסום את זה, כנראה אכתוב על זה כאן

אני מצפה שאחסום את זה בסופו של דבר בכל מקרה

האחריות שלי לבצפר נפלה קשות למרות שהשנה הכי קשה עם הכי הרבה בגרויות היא לא אחרת מאשר השנה שאני נמצא בה, יא'

על איזה מצב זה מעיד

אני חייב לזרוק להורים שלי לתוך הפנים "תנו לי לעשות קורס מנעולנים"

עם זאת, אולי כדאי שאחקור קצת בנושא - בזכות רובוטיקה הזמן שלי קצת חצוי עכשיו ולא כל כך הרבה זמן בידיים מלבד לזמן בבצפר עצמו

כנראה בקרוב יגידו לי ללכת לישון ואולי כדאי לי יהיה להקשיב, להתחשב בזה שאני קם מוקדם לבצפר

זה גם יהיה רעיון טוב להכין קצת משהו לבצפר, אני לא יודע כל כך מה...

אני לפחות על הווינדוס

להיות מוכן לבצפר, בגדים או משהו

תודה לאל עכשיו לא יעירו אותי הצעקות בבית של הצהריים שאי אפשר לעצור מלבד לקוות שיצאו החוצה לדבר

(צעקות = רוסים מדברים)

הם מתחשבים שישנים רק כשזה לא אני שישן

ואני חושב שרק ההורים שלי מתחשבים, אני לא מפריע לעצמי ללכת לשירותים ב-2 בלילה כשכולם ישנים אז להתחשב בזה שאני אשן בצהריים אני לא יכול להאשים אותם אם לא

מה ההבדל בין להפריע לתחילת הלילה לבין לסוף הלילה (בלילה הכוונה לזמן בו ישנים)

ביזבוז זמן זה תמיד יהיה

כל מקצוע דורש ממני להיות עינייני לגביו

מלבד לאזרחות ולתנ"ך בהם אני לא אתחשב השנה מפני שאין בגרות השנה

זה לא אומר שאבריז מהם באופן קבוע מכולם (הלוואי, כנראה כן אבריז שליש מתנ"ך אבל סיבות אחרות)

זה מרגיש מיותר, הרבה תחומי עיניין זה טוב אבל אני לא ביקשתי מעולם כלום מלבד לכימיה שלא קיבלתי ומחשבים שזה הזמן להגיד "לפחות זה"

פשוט זין על בצפר

חיים נורמליים, *פשוט הכל* עוד לפני, גם המשפחה, גם הבית וגם העבודה. (אני צריך לזכור גם תעודת זהות ולדחוף להורים שלי שוב לגבי לירות ברובה אמיתי, איזה מעצבנים. שידחפו ת'בושם שקנו לי שיומולדת לא יודע לאן, מעניין אותי אם בעוד כמה חודשים דעתי בנושא הזה תשתנה וזה תקף לגבי כנראה הכל - אני לא בטוח עד כמה אני עקשן ופתוח לדעות של אחרים) ולסיום:

ההורים שלי ואחותי מוכנים לקבל שאהיה באיזה אוניברסיטה שבא לי או משהו כזה וכנראה אצטרך להסתכל על תנאי קבלה וכל זה

לא הולך לקרות לעולם.

I hope I made myself clear

אני לא מרגיש שאוניברסיטה תתן לי משהו, לפחות לא בישראל