דברים השתנו מאז הפוסט האחרון שלא פורסם בדיוק בזמן שאני כבר כותב את זה (בעיות זמן, מי היה מאמין שאחד שזמן חופשי הייתה בעיה עבורו עד לשנה הזאת)

אומנם יא' איננה עמוסה בבגרויות כפי שהובטח, אני מצאתי דברים לעשות בזמן האחרון מספיק שלא הספקתי לגעת בבלוג

נתחיל בזה שהייתה מסיבה בסוף שבוע האחרון

בזמן לפני ואחרי ביליתי אצל חבר טוב ממקום טוב (זה כולל משפחה טובה)

אני חייב להודות שהוא אחד הטובים

שמח שיש אנשים כאלה

למדתי על בלה (השם שהיא תזכה אליו כאן מהיום, פשוט ככה) יותר לעומק (סוג של תזכורת לכיתה ח') מה קרה מה טוב ומה הבעיה

ומה שהצלחתי להבין הביא לי קצת רעיונות, אומנם שום דבר שמתפרש או בדרך להיות בעל סדר גודל משמעותי

ביומיים האחרונים ביליתי די קרוב אליה

אני לא בטוח מה אני חושב על זה, זה נחמד, שאר החברים שלי גם חשובים לי אבל מה שאני באמת לא יודע זה מה היא חושבת.

אפשר לחשוב

בדידות זה בעיה שנפתרה שנה שעברה

אני לא חושב שיש לי המון להוסיף, קיבלתי הסבר מפורט יותר לגבי ההפרדה בינה לבין החברים

המצב בכל זאת סטטי ויציב אולי, לא מחפש בעיות...

במתמטיקה אני כנראה לא אראה את א' יותר, סידרו לנו מורה אמיתי ורציני שגם יקח לנו את השעות ביום ראשון וככה מ-19 שעות חופשיות (הוספתי שעת לול ופרשתי מהעיתון) הפכו ל-17

ביום ראשון הייתי נשאר בכל זאת בשעות החופשיות האלה, אומנם עכשיו אנסה בכל מחיר לברוח הכי מהר שאפשר יום ראשון הבא מתנ"ך, זה באמת אידיוטי וקצת בנושא אחר.

עם זאת אקבל הזדמנות לעשות חמש יחידות שאמא שלי החליטה פתאום להתחשב במה שאני רוצה והגישה שלה לזה הציקה לי

היום ניסיתי לדבר איתה כמה שיכולתי אבל היא רק עיצבנה אותי, בעיקר ב-22:00 זה לא הזמן לצעוק עלי ללכת לישון

גם לא חמש דקות אחרי

גם לא ב-23:00

עכשיו 23:34

אני בשירותים כבר כמה זמן, כאבה לי היום הבטן בבצפר אבל זה הסתבר, אמא שלי גם עיצבנה אותי שאני לא אוכל

התלונות לגבי הטיול השנתי גם היו בסדר גודל של "את מפגרת שלא מבינה מה אומרים לך" מפני שהיה אפשר לקצר ולסיים את השיחה במשפט אחד ולא 8 שאלות וכמה בדיקות ואישורים שלא נחוצים

לגבי המטווח מחזיקים אותי עם הבית חולים וקרובי המשפחה בבית, מרוב שהרגשתי מבואס לא אמרתי לה על רצוני לאייפוד 5 (איכשהו, אתן את האייפוד שלי והכסף שלי) או אולי קוביה של 6 על 6 על 6

היה היום רובוטיקה, שם היה נחמד

קדחתי קצת, ראיתי וכל הדברים האלה

בהסעה דיברתי עם חברים בכיתה המקבילה מפני שאף אחד מהכיתה שלי לא ברובוטיקה

אני חושב שאני אבדוק עד איזה שעות 49 נוסע, שלא אמצא את עצמי בכפר בלי דרך חזרה

התחלתי לזהות את הירקון

אני לא יודע אם מחר יש רובוטיקה (אין)

ואני לא יודע לאן נוסעים בטיול השנתי

אני לא עשיתי את המבחן הגרוע של הבית בספרות שלמחר כנראה יקח לי חלק מ-3 השעות החופשיות שלי עם בלה

מחכים לפרקים באנימה וינואר ומוסיקה וזה...

Asking מסתבר במקום ספטמבר עכשיו 2013

די מבאס בתור most anticipated album of 2012

אני מקווה שהם יוציאו בדצמבר או משהו לפחות.

האף שלי מציק לי כל היום, לא רק הבטן

אני מתקרב לאנשים מרובוטיקה וזה דווקא מגניב

עם כל זה אני כנראה הולך לתפוס שעות שינה כמו אתמול שהייתי מת מעייפות מספיק לישון יחסית בזמן מוקדם לעומת בדר"כ

אומנם דודה שלי (מצד אבא שאורחת אצלנו כרגע) רואה את זה אחרת

ספורט היום היהנחמד כרגיל, השכיבות צמיחה הן לשבוע הבא ואדאג לנסות לעשות חמישים בסוף שבוע שאדע כיצד המבחן האמיתי ירגיש ואיך להוציא בו 100 (כל אחת 2 נקודות)

אני עושה 30 בלי להסס עם הכאב מתחיל נורא חלש ב-25 הייתי אומר (מלבד הראשון שהוא נחשב ל"מאמץ")

עובר במבחן הזה יש לי

החליפו לי שמיכה, זה נחמד כי התחיל להתקרר בלילות

אני לא בטוח שדיברתי מספיק על המסיבה, אומנם לא המון קרה

סנוקר היה כיף, אוכל היה בסדר חברים ומתנפחים היה סבבה ופציעה שתעבור עד שבוע הבא כזה (השתפשף העור)

והדבר שהייתי רוצה לסגור אותו היה

קרן אמרה לי שהיא עדיין כועסת עלי

בהתחלה לא ידעתי איך אני מרגיש לגבי זה אז שאלתי אותה מה היא רוצה שאעשה

אחרי זה חשבתי על זה בהסעה חזרה מהמסיבה והגעתי למסקנה שזה הרגיז אותי

מה שעשיתי לה היה לפני שנתיים בכיתה ט', לא הייתי מבריק אז

את הטעויות של הזמן הזה אשאיר לו, השנה הכל מתקבל

אז קיבלתי את החשק להגיד לה שהיא יכולה לכעוס עלי לנצח ולדחוף את זה לתחת שלה בתור הבעיות שלה כי לי אין מה לעשות עם זה

חשבתי לסגור את זה בפייסבוק או משהו איכשהו כי לא אראה אותה בערך אף פעם אחרת בזמן הקרוב אחוק, רק שאני לא מתחנן להוסיף אותה לחברים בפייסבוק

נראה, נקווה שאגמור עם זה מהר בלי רגשות קשים עכשיו

באנגלית לא קראתי The Wave בכלל ובכל זאת עשיתי את הבוחן של שני השיעורים האחרונים, נקווה שאוציא 80 דומה ל-80 שהוצאתי בספר בספרות עליו קראתי אפילו פחות סיכומים (הספר עצמו המשפט היחידי שאני יודע שהיה בו בסגנון "כל הביישניות בסוף מאוננות במקלחת לבדן" או משהו כזה)

שקלתי לעבוד בשביל חברת דלתות כמו פלדלת במידה וההורים שלי יתנו לי לעשות את הקורס מנעולנים שאני די מצפה לו (הם יתנו לי)

זה עדיף על עצמאי כי בעצמאי קיים אתגר פירסומי ואין לי כזה רישיון לסוע לכל חור בישראל עכשיו

אומנם זה לעתיד הרחוק

קיבלתי עכשיו עוד רעיון נחמד הקשור בבלה, אחד שאני מופתע שלא הגיע אלי קודם

אומנם התזמון שלו זה קצת מסובך - אני אשמור אותו ברקע ואשתמש בו בזמן הנכון בהחלט רעיון בהתאם.

ארשום אותו כאן, כדי שאזכור שחשבתי עליו לפחות...

אני מאמין בבלה, אני חושב שהיא צריכה לדעת את זה

הרעיון הוא די להגיד לה את זה, אני לא מחפש רגע מרגש או שום דבר

אבל אני לא הולך להגיד את זה סתם

זה יבוא.

בהיסטוריה, lel הבדולח זה מושלם

מעניין אותי איך יהיה בטיול השנתי

אולי יצא לי לדבר עם מרי, היא לגמרי נהייתה מוזרה וזה בעייתי

אני גם מחכה לפנימיית יום, אז אני בכל מקרה הולך לראות אותה באופן יחסי קבוע, נחכה שזה יחזור

מסתבר שזה חזר אבל היה לי רובוטיקה על זה אז כן.

למאור לא היה יכול להיות איכפת ממני פחות

אני לא מרגיש מוערך

אפילו לא קצת (כבר)

ולחשוב שאני חולק איתה את הלוקר

פעם לא הייתי מבריק, המחיר של זה לא היה מתוכנן להיות זול

דפקו לי כימיה אז השאירו לי הרבה מקום לחרטה שאני לא בחרתי פיסיקה, הרי אם היו אומרים לי "אתה יכול רק פיסיקה" כן הייתי עושה את זה אפילו שהסרחתי בזה

אבל שנה אחת של כימיה ואז "טוב, לא" בלי סיבה מוצדקת (הציון שלי היה 100 עגול, שלא יהיה לכם ספק)

לא לעיניין. ובכל זאת, לא אקבל כלום מהם, זה לא חדש. משאיר לי עוד שעות חופשיות כנראה... ופחות בגרויות

כמו שאמרתי עכשיו שאני רוצה חמש במקום ארבע, רק בשביל שירדו לי מהוריד, כי יחסית מגיע לי להתחשב במה שהם למדו שם בהקבצה עם א' שהעליב לי את המשפחה מרוב שזה חומר של לפני מיליון שנה, גם אם אני יודע אותו גרוע

אשמח לרשום כאן את הערכים של המורה הנורמלי שזכינו אליו, להלן:

"אחריות: מה אני צריך, חייב ויכול לעשות להשגת (ה)מטרה" או ביצוע משימה

בנוסף לכך במתמטיקה הכל בשלבים שתמיד חוזרים אל הבסיס, תרגום שפות

5 יחידות נראה מבוסס על טריקים, קיבלנו את הכלי לעלות עליהם ולהתייחס אליהם בקלות

די בעיקר לזהות אותם ולהשתמש בטריקים משלנו לסיים את הבעיה במצמוץ

לדבר עם עצמנו, מבחינתי זו זכות

שאלה גדולה פירוק לשאלות קטנות עד שמגיעים לתוצאה האחרונה שעונה על השאלה הגדולה

הייתם מצפים שיצפצפו על האידיאלים של המורים, "חינוך"

הוא אמר "מחפשים מחנך קחו מורה למתמטיקה"

הוא הוכיח את עצמו

אני לא יודע מה אחרים חושבים, מלבד לבלה שאומרת שכיף לי וצודקת

הבנאדם אמיתי, אומנם המורה של שנה שעברה לא היה רע מידי in his own right אבל הרגשת ההתקדמות הייתה שונה

או שזה הכל משתנה ביא'

לוקחים את הזמן, רושמים הרבה בצד כל דבר קטן שצריך ועלול לעזור

רשות לא להופיע עם התחייבות השלמה ועשיית שיעורי בית באופן יעיל בניגוד לבכלל לא או חובה להעתיד לפני כמו שהיה בשנים קודמות

מה שקל מדלגים בשיעורי בית מה שקשה יושבים ופותרים

במבחן הפוך, את הקל מסיימים בשניה והנה מירב הנקודות וזמן לשבת על מה שלא קל בלי לחץ

על כל זה יש לי לעבוד בערך בסוף שבוע מחר ויום ראשון, המבחן בשני והטיול השנתי ברביעי חמישי

אני מתחיל לקבל הרגשה כאילו חפרתי כהוגן

לילה טוב.

חזרתי, ועכשיו אדבר יותר מהיום שאני מפרסם את זה, להלן יום שלישי מחר הטיול השנתי

בהמשך לקצת מה שרשמתי קודם

בכיתה יא' כל מורה הבין שתפקידו הוא לסיים את השנה עם כך שנדע את כל החומר הנלמד

אני לא בטוח לאן הם רצים

במתמטיקה, אני דווקא כן מבין ומנסה לקבל ולעשות את האחריות שלי

בהיסטוריה, אני שונא את המחנכת בצורה שלא תתואר

היא פשוט לא בוגרת

מה היא חושבת לעצמה

רק כי היא מכירה כמה פוליטיקאים פתאום ויודעת להזמין או לשגע אנשים

מגיע לה להיות מורה?

שתיהיה אחראית הזמנות

גם זה וגם זה, אני לא רוצה לשמוע שאת מעמיסה על עצמך

אבל החלק של ה"ללמד", את מוזמנת לדחוף.

לא אני לא הולך לאהוב פוליטיקה ולא שום דבר אחר בלי שזה יבוא ממני

זאת אפילו לא הצעה או אפשרות

ולמרות שזה כן מעניין אותי, זה מעניין אותי איפה שאני מסתכל וכל מה שאת מראה לי אני אזרוק לפח בלי לחשוב פעמיים

היא מוציע שטויות ומאשימה ילדים שלא מוכנים לקבל את הפיגור השכלי שלה

אני אבקש ממנה לרשום על הלוח וזהו "ככה אני לומד" זה דרך נחמדה להסתדר

בע"פ אני לא רוצה לעשות שום דבר אף פעם

בוחן בכתב? מבזבז לשנינו את הזמן

לא היא חייבת בע"פ

והיא חייבת לבדוק את כולם

וכולם חייבים ציונים גבוהים

לא איכפת לי להוציא את ה"עובר" שלי בבגרות או במגן ולתת לה לבכות על תלמיד אחד בכיתת החינוך שלה שלא קיבל מעל 90 בבגרות שהגישה אותו

אני גם לא לבד, אז השנה הזאת הולכת להיות משפילה עבורה

אומנם הפתרון הכי טוב לבעיה שלה היא להחליף אותה, אני לא מרגיש כאילו היא מחנכת אף אחד מאיתנו תמורת ובשביל כלום

אחריות היא רק יודעת להפיל על אחרים, שזה בדיוק מה שלא עושים עם זה

גם מורה להיסטוריה היא גרוע, עדיף לי את שנה שעברה שהגיש אותי על זבל והוציא פחות

לפחות השיעורים היו נחמדים, לשבת ולא לעשות כלום או לרשום בהכתבה

תיהיו מופתעים שלא נכנס כלום, אני לא כזה בנאדם של קריאה ובהיסטוריה אין עבודה

זה הכל טקסטים ו-copypasta

הזמן שלי מתבזבז, את החוסר תרבותיות שלי תדחפו את הדעה לתחת במידה ואתם חושבים ככה שאני לא מכבד היסטוריה

אני יודע מספיק ממנה

אני לא צריך את הידע הלא כללי שהיא מנסה להעביר

הגישורים שלה? "אני אבזבז את השנה על דברים לא חשובים בכלל ולא אוותר עליהם!" זה מה שהיא אמרה בפירוש הנורמלי של הדברים

להתרכז בזה עוד, זה פשוט מביך כל אידיאל של "ניצול זמן ביעילות" שהיא טוענת שיש לה, הרי לאחר לשיעורים וכל זה לא איכפת לי

להתלונן שההפסקה התחילה, זה לגמרי לא הבעיות שלי - אנחנו ביקשנו ממנה לפצל את ההפסקה ל"תני זמן לבוא שניה מאוחר יותר ותני זמן לצאת לשיעור הבא לא לאחר אליו ואף אחד לא יצור אותך באמצע מלבד לשני צילצולים"

בנושא אחר קצת

יום ראשון רובוטיקה תכננו לקחת לי

עד כמה שאני אשמח להשאר 3 שעות חופשיות בשביל שעה תנ"ך ואז עוד שעה חופשית ואז עוד כמה שעות בבצפר בשביל אותה שיחה ראשונה על הצ'רמנס

(אני ממש לא מתכנן לבוא לתנ"ך.)

יש לי מבחן במתמטיקה ביום שני, מה שמגדיל ומצדיק את התירוץ שלי לא לבוא בערך פי 10

יום ראשון זה חרא של יום להשאר בבצפר

זה לא שיום שני ושלישי חסרות לי 3 שעות חופשיות תקועות באמצע

אבל זה ההבדל קיים

הפנימיית יום הולכת להשאיר אותי בבצפר בשני ורביעי גם, רובוטיקה כנראה פעם נוספת הולך למלאות ביעילות את הזמנים האלה מידי פעם

את היום הזה גם ביליתי זמן רב עם בלה

זה גם נחמד להיות ליד החברים הרגילים

הפוסט הקודם על ה-10 ל-10 יחסית קצר

השיר ששם במקום, אומנם שמעתי אותו רק היום אבל אני מרגיש שהוא פורסם בדיוק איפה שהוא צריך

יש שירים אחרים שאני חושב לפרסם עוד פעם או משהו

דברים שקשה לחשוב עליהם

שירים שאני שומע עד היום ועדיין משפיעים עלי

פעם הם היו בכלל טובים, כשעוד לא שמעתי אותם כל כך הרבה

היום או השתפרו או ש"אותה איכות", שירים טובים.

אני צריך לעשות את הדברים שנשארו לי לעשות להיום

מלבד לישון

אני צריך להתכונן לטיול השנתי

להתקלח

ולא יודע, לראות את הפרק הזה שיצא לאנימה שכבר הורדתי...

בסוף העתקתי את העבודה בספרות לפני השיעור והגשתי את אותו "מבחן בית"

70 יהיה ציון מעולה במחשבה על זה שלא איכפת לי בכלל מהעבודה הגרוע הזאת (שאגב לא העתקתי באיכות גבוהה)

היום באנגלית בלה לא הייתה וזה גרם לי לחשוב "מה אעשה בשעות החופשיות אם היא לא תבוא?"

המחשבה הספיקה לי, שמחתי נורא אחרי זה שהיא כן הגיע

זה נתן לי רעיון, אם אני מרגיש ככה, אני רוצה שהיא תרגיש ככה גם

"להסתדר" זה מה ששנינו כנראה היינו עושים

אני מרגיש, כאילו אני מפתח רגשות

אומנם זה יפה מצידי להגיד שזה מוצדק, יש לזה גב אמיתי, אני מבלה איתה המון ויש לנו זמנים קצובים (אילוצים) של זמן ביחד לבד ובסה"כ זה די הרבה זמן, אומנם לא כל הזמן אבל אם היא תבקש אני מקבל את ההרגשה שאשקול לתת

לפי מה שהבנתי, זה מה שהיא רצתה בכיתה ח' מחבר טוב אחר

כל שנה אם לא כל פוסט בנפרד איך שאני מתייחס לאנשים או מאזכר אותם זה שונה...

כמובן מלבד לא', המידע עליה לא זוכה לעידכון ועם זאת מאז סוף ט' המאמץ לא להזכיר אותה כמה שאפשר נעשה ככל יכולתי ובעיני לא נראה רע

זה פוסט אחד הארוכים אי פעם, אני חושב שאתן לו מקום איפשהו שאזכור שפירסמתי אותו

זה כניסה לראש שלי באופן קיצוני, מי שקורה כאן יודע עלי הכל לזמן הנוכחי הזה (היום ה-16 לאוקטובר 2012)

היה איזה פעם או פעמיים שדיברתי עם בלה על הבלוג שלי, אומנם היא מעולם לא זכתה לראות אותו באמת

אולי אראה לה אותו אבל את הפוסט הזה אנסה להעלים עין ולפרסם כמה מעליו עם אפשר לגבי דעותי השונות בנושאים אחרים

זה אחד הפוסטים הלא ממוקדים בכלל, אולי זאת הסיבה שהוא כזה ארוך

אני לא יודע איך הוא מתחלק אפילו בין מקס לזה שהגיע לפניו. זה כמעט חיים שלמים לכן זה יזכה לקטגוריה הזאת (שאני בדרך כלל מתעצל לשים קטגוריות)

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו יהיה הכותרת (וואלה, בחרתי אותה כראוי!)

הכותרת היא מה שאשתמש בו על מנת לגרום לבלה לא לקרוא את זה במידה ואראה לה את הבלוג

ואם תכנס מתוך סקרנות בכל זאת, הגודל של הפוסט יפחיד אותה

אם היא תיהיה סקרנית עד כדי כך שהיא תקרא הכל ותגיע לחלק הזה

את צריכה לשקול למה עשית את זה, אבל עכשיו את יודעת כמה את חשובה לי

השקילה שלי היא האם זה זמני או לא, מבחינתי לנצח.

הכותרת נבחרה לי בתת מודע כנראה מהסיבה הזאת וזה נחמד שהצלחתי להוציא אותה למילים, זה חתיכת תחכום

מגע אנושי בפועל אצלי? אני אקבל הכל ואני אתן הכל ואני בעד ונגד באותו הזמן

"חיבוקים ארוכים", לא שווים אם לא באמת איכפת.

נשיקות וסקס, זה בסדר גם אם לא איכפת אבל יש סיבות ומטרות או שלא יודע

הייתי רוצה להוסיף שאני מרגיש כאילו יש לי פחות מגע אנושי היום ממה שהיה לי בשנים שעברו

אני לא זוכר מתי היה הכי הרבה

אבל הי, קרבה אנושית או חייזרית אפילו, גם טובים.

אוקי אז זה לא היה הנושא האחרון, הנושא האחרון הוא על הדעות של מאור בנוגע למערכות יחסים

שניה אני בודק שלא רשמתי אותן קודם... אני לא חושב

כן רשמתי שלא היה יכול להיות לה איכפת ממני פחות

אהבה בשבילה זה כאב עם לסכם את זה הכי קצר שאפשר

הספקתי להגיד שזה עצוב לפני שהאייפוד שלי מת ממחסור סוללה, ורק אחר כך ראיתי שהיא רשמה "אהבה יותר"

אבל כנראה לכל אחד מאיתנו יש מה ללמוד, אני לא מרגיש מומחה אבל למרות שאני מנחש שיש לה יותר ניסיון ממני, אני לא כל כך מסכים עם הדעה שלה

אצטט לכאן את הדעה שאני רשמתי לה שמבולגנת יחסית אבל מחושבת היטב למיטב ניסיוני ואני מקווה שזה יספיק בשבילי לסיים את הפוסט הזה

"אוקי אז, למדתי במהלך השנים שמערכות יחסים לא יכולות להתחיל מאפס, המטרה החשובה שלהם מלבד ללהתרבות שכזה או מטרות זה בעיקר עזרה אחד לשני ולפני שזה נשמע מגה טכני הרגשות זה מה שחשוב ומה שמתחיל את הכל, אנשים שחשובים אחד לשני בכיוון הזה של ״להשאר ביחד יהיה טוב״, עם הדעה המגובשת הזאת זה פשוט מאוד לומר שעד לגיל של צבא כל מערכות היחסים והרגשות זה משהו שעושים עליו ניסויים ורובם אי אפשר לקחת ברצינות אומנם יש מכרים בהם זה מצליח, אבל זה לא יהיה מפתיע לשמוע ״מי לוקח מערכות יחסים של תיכון ברצינות?״, יש בזה קטע של בגרות נפשית אולי אני לא יודע לגבי מי צריך ומי לא אבל זה גם לא חובה ואנשים בלי זה הם בסדר גמור ואנשים עם זה לא טובים יותר או פחות או משהו, אולי יש לי עוד לומר (חפירה) אבל עוד מעט אגלוש לנושא של חתונות..."

סוף סוף הסוף?

אומנם השיר הזה אינו מהחדשים יותר

אך הוא שיר מעולה

הוא מתאים כמה שיכולתי

וזה לא נראה כאילו פירסמתי אותו קודם למרות שיש לי הרגשה שזה הגיוני שכן פירסמתי אותו קודם

את הסירטון הזה ראיתי פעם ראשונה