כמו שציפיתי, באייפוד רשמתי על רמת ההכנה שלי

ביום הראשון של הטיול השנתי לא קרה המון

בלילה הייתי חסר מיזרון מלבד לשעה אחת שתפסתי מזרון שהם זרקו והוא נלקח ממני כי היה שייך למישהו אחר

אז אני היחידי אם לא בחדר אז בכל השכבה שהיה בלי מזרון

הלילה זה הזמן שרשמתי על זה באייפוד, אבל לא העתיק ממנו כי רשמתי תוכן ל-3 פוסטים וזה טרחה ענקית

הכיתה שלי עברה מפיצול לחדר אחד שהיה מפוצץ וככה היינו ערים עד 2:30 בלילה

יש כאלה שהצליחו להרדם מוקדם רצח

עכשיו להתחלה:

יום לפני הטיול בלה הזמינה אותי לשבת לידה באוטובוס והסכמתי

ההכנה לטיול עם אמא שלי הייתה מפגרת אז אדלג על זה

בבוקר התחלתי לשים לב שאני קצת מצפה מידי לזה, אומנם לא בעיה גדולה אחרי שנטשתי קצת את החבר הטוב בשביל זה שקבעתי איתה כבר, היה את הנסיעות והיציאה

זה די מבאס שהייתי חייב להשאיר אותו לבד, אומנם אני חושב שהוא הסתדר אני מקווה

מבחינת החברים בעיני יש בעיות, האיחוד שלנו חזק ורציני אבל החלק המוסתר, בלה לוקחת אותי או אחד אחר מאיתנו שיקרה האקס שלה

אומנם אני גלוי לגבי זה, שאף אחד לא יעז לתשאל אותי, יש לי גם את ניקה להשאן עליה אם אני צריך משהו

האקס שלה מסתיר את זה עם החיים שלו, הוא לא יעריך אף אחד ולא יתן תשובות או יגלה תמורת כלום, אומנם זה לא נראה כאילו הוא הולך לזרוק את החיבור הקבוצתי באותה מידה

בנסיעה ליד בלה היה כמו שיעורי פיסיקה חופשיים משודרגים

במסלול הרווחתי 10 שקל קשים במטרה לא להשרף והלכתי בחום רצח מסלול 2.5 קילומטרים ללא צל עם ג'קט סגור וארוך וחם

החלק שהיה קשה הוא החפירות שכמה אנשים העזו לדבר אלי, הייתי מחטיף להם מכות אם זה היה קל כל כך אומנם זה היה דורש ממני להוריד אותו ולא תיכננתי להפסיד בהתערבות - בסוף גם קיבלתי את ה-10 שקל שלא יהיה לכם ספק

הדברים החלו להתפגר מאז הירידה במקום המסריח הזה שבילינו בו את הלילה

בעצירה לפני שירדנו, המקור הכי גרוע אנה התחילה לחרבן עם חוסר טקט על הכל

זה מביך, אני מרגיש שאנה דלוקה עלי ונגעל, מנסה להרחיק אותה להראות לה "בחייאת אני לא נחמד עופי מפה", בכל מקרה

היא התחילה לתשאל את בלה לגבי כל החברים שלה, עלי על האקס על החבר התיאורתי שגיליתי שיש לבלה שהפרטים שלו מיותרים עכשיו

החבר הזה זה שטויות, אין לי שמץ "מה הקטע" כאן, זה באמת קצת אידיוטי

באמצע הנסיעה גם התחלתי לקלוט שהיא והאקס בסמסים מוסתרים באיכות גרוע ועכשיו זה מסובך לי להבין מה קורה

אני, האקס והחבר הטוב בקבוצה סגורה שלא כל כך מקבלת את בלה מסיבות של איכות הקבוצה שלנו

ניקה הסתכלה עלי קצת בנסיעות מזה שהתקרבתי לבלה (או שאני דאגתי לה ושמתי לב?) זה בלתי אפשרי לדעת איך אחרים מרגישים

זה נחמד מצידה שאיכפת לה אבל הכל יכאב רק לי בסוף

על ניקה יש מתחברה אחד מרובוטיקה ואני חבר גם שלו, בנוסף לכך יש אנשים שאינני יודע עליהם דבר או מכיר וכל הדעה שלה "אהבה זה כאב"

אני לא בטוח לאן יש לי עוד להתקדם, מחסור במטרות חיים

הימים האחרונים שחקרתי על בלה הצלחתי ללמוד שיש קשיים עם האקס אבל אין לי שמץ איך היא מרגישה

הרגשתי שהגעתי לאנשהו, אומנם האנשהו הזה זה כנראה בכיוון של "אדם חשוב" (אולי אותו דבר עם ניקה, אולי לא), עד להודעה חדשה

קיים הפוטנציאל שזה התפקיד שלי להודעה את ההודעה

עכשיו חברתויה של בלה וניקה החלו לשים לב וחלקן נכנסו לרשימת Whorem

תשומת הלב שלי קיבלה אצלן ערך מספיק שהן יתחילו להציק לי, זה מגעיל בעיקר כי אני לא מעריך אותן בכלל

עם זאת עוד פעם אני לא יודע מה יסתדר עם האקס ובלה ובנוסף לכך הסיבוכים האישיים של בלה

אם לא בלה, אני הייתי רוצה למצוא מישהי עם מטרות כמו שלי

הפוטנציאל למושלם פה, לתאר את זה פשוט מידי כדי שאתחיל

זה התפקיד של הגבר להתאים את עצמו לבחורה? מתי זה נחשב ליותר מידי?

בינתיים אמרתי לבלה שאני מאמין בה, אני מדבר כמובן על השאיפות חיים שלה, כי יש לה כאלה בניגוד לרוב האוכלוסייה

זכיתי לשמח אותה עם זה (:

זה הייתה התוכנית שלי שדיברתי עליה קודם, אני לא בטוח אם הביצוע מוקדם מידי

אולי אני מרגיש קרוב מידי אליה, קצת מתחיל להשתגע מהחברה שסביבה שאינם אני

היחידות שאינני מחבר לחברה נחוטה או בעייתית היא החדשה בכיתה המקבילה וניקה

יש גם "חברה חיצונית" חסרת השפעה שאין לי בעיה עם זה

דנה אנה והחברה של עומר מגעילות, האקס אומנם שיהיה ידיד שלה וזה קצת מסובך נראה כמה אפשר לסמוך עליהם

אני קצת מפחד ממה שאני לא יודע וכנראה לא הולך לגלות - אני מרגיש שלשאול או לבדוק זה הרעיון הכי גרוע אי פעם

היתרון שלי ישאר הקשר המציאותי, בהחלט יתרון משמעותי (רק איך מגיעים לבסיסים -_-)

הלילה של הטיול השנתי היה קורע מצחוק, אני לא חושב שיש לי צורך לפרט עליו

צלליות קללות מישהי התנחלה אצלנו ודיבורים על סקס

זריקת אוכל

זה נראה כאילו אין ספק ברגשות שלי אל בלה

הניהול ידרוש מאמץ רציני

וואו אני מסתכל באייפוד ורואה את המוח שלי מציאותי לפני כל מה שהיה כבר...

תוכניות פשוטות ומושכלות.

בלילה היה רעש של נחירות ומאוורר שהולך ליפול

אני צריך תקווה, אני הרגשתי מהלילה שיש מספיק דברים בעולם שהולכים לנצח

רק גישה נכונה ולתת את הנוכחות שלי

כאן איבדתי את המזרון שאינו שלי

ישנתי על השק שינה ולא בתוכו, היה חם מספיק בשביל זה וישנתי עם הג'קט כשהדלת פתוחה והקור נכנס

אין לי תלונות, למדתי ועברתי יותר גרוע.

הרגשות שלי אומנם איפשהו שם אבל אני הכי בטוח שהם אמיתיים

(וואו אמרתי את זה כל כך מוקדם?!?! מהשורה האחרונה מתחיל הפוסט השני מהאייפוד)

הרגשתי מנוסה ומוכן, להלן "התקווה שתיים" כי יש לי עבר מסויים

המקרה הכי טוב לצד המקרה הכי גרוע, יש עוד זמן לחשוב ולראות איך המציאות פועלת

פעם, הייתי אדם טוב נחמד ומקבל, זה היה התפקיד שלי לקחת את תחתית הסולם החברתי ולהעלות אותם למעלה

ואז קרה מה שקרה לעומר, התוצאה כאן היא שלילית מספיק שלא ארצה לנסות משהו כזה עוד הפעם

מה שעשיתי אולי נותן הרגשה כאילו הוא הדבר הנכון

אבל איך שעומר עכשיו, אני לא מוכן להעריך את זה או להיות שותף או חלק מזה

זה לא הגיע לו ולא מגיע לאף אחד אחר, אנשים אינם טובים בסה"כ

אומנם משאב אנוש זה משהו שיש להעריך אבל להעריך בהתאם.

בעיני אשאר קרוב לבלה, וגם לניקה - אגב ניקה קיבלה כאן את השם שלה למרות שהוזכרה קודם והייתה די במרכז קודם

עם בלה יש לי את כל הזמן הפנוי הקבוע השנה ביחד (דייט לא פורמלי?)

יצאנו החוצה להביא מאוורר לחדר אבל זה לא היה אפשרי כל כך

גם לא לעבור לישון בחדר עם המאוורר בגלל השמירה בחוץ

היינו עוברים לישון בלי תקרה רועשת ונחירות לולא ההשגחה

המסלולים ליום השני הוקדמו ב-20 דקות, היו שתיים, הראשון של כיתה ז' והשני היה ביזבוז של זמן

הלכתי אליהם ללא בלה או ניקה, אפשר היה לחשוב זה יהיה הזמן הנחמד עם החברים סוף סוף בטיול מלבד לערב שביזבזנו ביחד

הטיול מבחינת החברים, שום דבר, הכי מעפן עד היום בערך

ציחצחתי שיניים בבוקר, היה לי תקוות ליום השני

כאן מתחיל הפוסט השלישי שבתחילת הפוסט השני קיוויתי שזה לא יגיע אליו, הוא יהיה מופרד ויתרכז בבלה ולא יכלול בו את החברים

עכשיו רק שיר לסיום היום הראשון

התקווה בהחלט חה

מחכים לאלבום של Asking שיצא ב-13 לינואר

האלבום האחרון שלהם? הקשבתי לכל אחד מהשירים יותר מ-30 פעם (אמיתי) וזה רק המידע על המחשב שלי

אני לא בטוח אם הוא לוקח מהאייפוד או לא

בנוסף לכך שיר אחד ששמעתי יותר מ-80 פעם

לחלקם הקשבתי יותר מ-40 פעם ואפילו יותר מ-50

אומנם עם כל האהבה הזאת למוסיקה, הנה שיר מאלה שאני מקשיב פחות, אבל שאיפות חיים

אמא שלי שאלה אותי אם נהנתי בטיול ואיך *אני* הייתי מסכם אותו

שמחתי שהלכתי אליו והייתי עושה אותו שוב פעם, המסלולים היו קלים משציפיתי והחברה הייתה איכותית בסה"כ