אני פאקינג בכיתי

זה המקום היחידי שאני הולך להגיד את זה

מה הבעיה שלי

אולי ניקה צודקת ואהבה זה באמת כאב

מה שקרה זה שנרדמתי בנסיעה האחרונה חזרה שהייתה ארוכה יחסית

ובלה ישבה ליד חברה שלה בשביל ההתחלה כי הן אכלו סושי והיא תיכננה לחזור לידי אחר כך

אבל לא כי נרדמתי

אז אני לקחתי את האשמה למרות שלא אני נטשתי אותה ואני לא יודע

מעניין אותי איך היא מרגישה או הרגישה

הסיבה שלי לבכות הייתה שהרגשתי נטוש שם אחרי זה, רק אני

היא רצתה לחזור אבל אמרה שאני נרדמתי וככה "אתה נטשת אותי!"

תיארתי באייפוד איך בכיתי, אף אחד לא שם לב וזה היה בהסעה חזרה לעיר כבר מהבצפר

כשבכיתי הרגשתי כמו זבל

בפועל, אני יותר חזק ממה שחושבים כמסתכלים עלי

אני רוצה לקנות או להשיג אולר בתוספת לסכין שיש לי, הרי הסכין שלי הולכת להשאר בבית רק אז התועלת מינימלית.

אני מקווה שההורים שלי יוכלו לתת לי משהו, אבקש שוב היום

ולחשוב שהלכתי יחף על האבנים בבצפר, שאגב מכיוון שהמסלול השני ביום השני היה עם מים נשארתי ללא זוג נעליים לכל הזמן שאחריו

אולי אני יכול פשוט לעזוב את זה?

אולי תמיד?

להקשר כל כך חזק

אחת הקשות

אני מרגיש כאילו אני מכניס את עצמי למשהו שאין לי מושג

אבל איך, זה מסובך כל הרציני הזה

ובסוף לא קרה כלום

כמו שאמרתי היא שלחה לי שאני נטשתי אותה, אם היא הרגישה אותו דבר אני מאמין בסיכויים

אני משאיר את האפשרות שגם אני לא יודע בכלל למה בכיתי

זה לא היה נחוץ

אבל זה מוכיח את הרגשות האמיתיים שלי

אני אמרתי לה שאני לא רוצה לנטוש אותה בחיים.

(לפחות אני חושב שאמרתי את זה)

אני כנראה לקחתי את האחריות לזה, ונתתי לה גם הנחיות להעיר אותי שלא יקרה כזה דבר שוב, אף אחד לא רוצה להרגיש רע

אני לא מרגיש הכי חזק בעולם עם כל זה, אין לי מושג מה עובר על האקס שלה בכל השטויות מהסוג הזה

המצב בינתיים עם כולם הוא מעולה ומשתפר

שרדתי את כל זה ואני יכול לקחת עוד

עכשיו נעבור לשאר החיים, כי תכלס הכל נשאר רגוע ויש לי עוד מה לעשות חוץ מהרגשות והחיים החברתיים הכבדים האלה

מבחן במתמטיקה ביום שני, היום התעוררתי ב-4:30 (היום יום שישי)

יש לי רק אנימה בראש ומול העיניים וגם מוסיקה בערך

אני אשאיר באייפוד את כל התוכן המקורי ואיך שהפוסטים האלה תוכננו לצאת אומנם הם קיבלו עריכה וקיצוץ כי בדיוק איך שהרגשתי בזמן שכתבתי אותם לא הולך לשנות את העולם עכשיו

זה גם לא מסובך כל כך כי זה בסה"כ כל מה שתיארתי

ולחשוב שעברתי את הדברים האלה

נשאר לי להתכונן למתמטיקה למבחן

בהיסטוריה היא הציקה עם השיעורי בית והיא ממש מעצבנת, אני לא רוצה להשתתף בשיעורים שלה בכל מחיר בערך

באנגלית אנחנו כנראה נתחיל לעבוד על הפרוייקט או לא יודע מה, נסיים את החלק האחרון בעבודה על The Wave

מעניין אותי כמה הוצאתי בבוחן, אני מקווה שלא הסרחתי בו יותר מידי

ואולי כדאי שאמצא מישהו להעתיק ממנו את Mr. Know All שמעולם לא עשיתי שנה שעברה

אני לא זוכר עוד דברים

אולי התוצאות במבחן במחשבים שאני מקווה שלא הסרחתי בו

מתנ"ך ביום ראשון אני מתכנן להבריז, אברח הביתה אחרי מחשבים כמה שיותר מהר

אומנם קיים הפוטנציאל שאשאר עם בלה, אני עוד לא בטוח

האם אפשר להוסיף כאן משהו?

מתמטיקה זה עדיין דאגה גדולה, זה יחזור ביום ראשון ויש לנו מורה רציני תודה לאל

יש לי גם את הרובוטיקה בחיים, אני מרגיש די טוב לגבי כל הדברים האלה

צריך שעון חדש ואולר

ידעתי! הפוסט של התקווה בכלל היה על איך שהרגשתי באותו היום במצב הכולל את כל הבנות משום מה הוא מתרכז במשהו אחר ממה שחשבתי

נראלי שניקה הייתה יותר בראש שלי בזמן ההוא...

בכל מקרה הפוסט הקודם בשבילכם הוא התקווה 2

אומנם בפוסטים של החיים היה התקווה הראשונה באמת, כל הדרך חזרה לכיתה ט' בנוגע לא'

האייפוד שלי זה מקום זיכרונות מעניין, זה מהזמנים שאני לא יכול להתאפק וחייב לכתוב על החיים לבלוג

בינתיים אני כנראה הולך לחזור לאנימה שלי עכשיו, תיארתי את כל הרגשות והשארתי לכם הפעם סירטון של 20 דקות של מוסיקה איכותית באמת

יש איתי המון דברים, כולם איתי

המטרות הן ברורות ואפשריות

לסיום, איזה מגניב זה, היום עברתי את ה-2000 ובדיוק קיבלתי תגובה לפוסט הקודם (: