עכשיו אני לא יודע מה בלה עושה, עם זאת אני גם לא יודע מה האקס שלה עושה (ואני כן יודע מה שאר חברינו עושים)

לפחות עשו עד עכשיו

טוב אני מדבר עם חברים אז אני לא כזה לבד

יש לזה מחיר נמוך של *חרא אוזניות* אין תחליף שיהיה לי בהצלחה באמת

שווה את זה

אמא שלי די מעצבנת אותי

"תתכונן לבצפר"

מספיק

ולחזור על אותה שאלה עשרות אלפי פעמים לחרפן את הצורה

רובוטיקה בהפסקה קצת, לא באמת אבל "פחות מדאיג" וכל זה

אני בהחלט צריך "להלחם על הדרך שלי חזרה" אם אנחנו הולכים לרעננה

אבל זה מסתדר בסוף, היה מסתדר גם אם לא הייתי מצליח, כמו שבעמק חפר לא הצלחתי ובסוף הסתדר אפילו יותר טוב גם ליום שאחרי

טוב אני שואל אותם היכן "האקס" פאק אני אמצע לו שם הולם, לא כל החיים שלו מרוכזים בבלה וגם שלי לא

לכן להרגע, בטיול השנתי ועד אתמול ... מה היה כבר

ראיתי הרבה אנימה אתמול והיום ואני מת להמשיך אבל אני עדיין לא בפנסיה

נראה איך בצפר הולך להמשיך, אני לא יודע מה תיהיה הדעה שלו או שום דבר

יאאא אני הולך למות, אני לא מתכנן לקחת שיעורים מאף אחד עכשיו

אני לא מצפה שיקרה הרבה או ישתנה הרבה

בכל אופן המטרה העיקרית שלי היא להשאר עסוק

וחלק משני זה כמה שפחות בצפר, לא איכפת לי שכל מורה רוצה שאני אהיה מומחה במקצוע שלו אפילו אם אין בגרות

מצידי להסריח בהכל ו"לעבור"

באמת שלא לומדים כלום מבצפר בכל הנוגע ל"מקצוע עצמו"

התנהגות וידע כללי ודרכים להתקדם ולשרוד - זה החינוך שאני מדבר עליו!

החיים המודרניים שלנו פשוטים יותר

הם חושבים שמבצפר אפשר ישר לזרוק אותנו למעלה עם תעודת בגרות גבוהה, בכלל לא - יש מחיר גבוהה וגם אחותי הייתה במסעדנות עם הבגרות המושלמת שלה עם הטכניון במקביל שאגב המחיר בשמיים, חתיכת "השקעה" בשביל "עבודה טובה בעתיד"

נראה כשזה יקרה

מסתבר שלחברה של אמא שלי, אותה אחת שבגללה עברנו לעיר שאני שונא הכל כאן

עכשיו "מנהלת ומעסיקה" כמה עובדים בעיתון הרוסי שלה, עם זאת הבחור שלהם (בגיל של אחותי או קצת יותר?) עשיר בדרך שלו או משהו עם שטויות

ואני לא יודע איך אמא שלי בדיוק מרגישה לגבי זה, "הלוואי הייתי במקומה" או משהו

החיים שלהם נוראיים בעיני

רק - מפני שאינני חושב שהם בני אדם טובים

יש להם גם בת שהיא שנה צעירה ממני שלא הייתה לי ברירה להכיר ואני לא יודע, מעולם לא לקחתי אותה ברצינות

בפעם האחת שכן לא אהבתי את זה

מאז שאני הייתי בכיתה ז' כבר הבנתי שהיא וכל המשפחה שלה זה שטויות במיץ ולהתרחק זה רעיון מועדף

הם לא בני אדם רעים בכל זאת, אבל ברצינות.

לא מנסה ללכלך, זתומרת זה עדיף על "לבד לחלוטין", אבל יש "איכות חיים" גם בלעדיהם

אני לא בטוח מה הבעיה שלי איתם, אולי זה כנראה העיר הזאת שאני שונא כל כך וכמו שרשמתי בהתחלה "הסיבה שהגענו לכאן"

אם אמא שלי הייתה טובה מספיק להכיר אנשים טובים יותר או ללכת עם אחותה! אני יכולתי להיות שמח יותר ממה שאני היום

אומנם ההשפעה של כל הסיפור הזה היא קטנה עלי, לפחות לפוסט הזה קיים תוכן 

בעיני האקס שלה יודע על החבר הנוכחי התיאורתי מזויף שיש לה עכשיו, אומנם אין לי שמץ מה דעתו

אני גם יודע מה דעתה על חתונות כמו שאני בערך יודע מה דעתה של ניקה על חתונות

מערכות יחסים זה משהו אחר לגבש דעה עליו ואני חושב שיקח לי קצת זמן לשאול אותה על זה

בעצם אני אמנע מלשאול את זה - הדעה שלה הולכת להיות זהה לשל ניקה ולגלות את מה שאני יודע לא הולך לקדם אותי

אולי כדאי שאדבר כאן קצת על פוליטיקה אם אני כבר חושב על דברים או חשבתי על משהו אחר בבוקר

השמאלנים היום לוקחים דברים לידיים ואלימות מהר יותר מהימניים

אני שמח שהימנים בממשלה מובילים כרגע ומקווה שביבי ישאר ראש ממשלה פשוט כי הוא לא איכזב, זה גם הייתה הכהונה השניה שלו והוא עשה עבודה מעולה

התרכז במה שחשוב ולא במה שהשמאלנים "הפצצה האמיתית" באתם להתלונן על ההתנחלות?!?!?! איפה שאני גר, אני שונא את המקום יותר ממכם - אבל אם זאת הארץ שייכת ליהודים. אין כזה דבר "ישראל/פלסטין"

המיליון וחצי ערבים שיושבים לי בבית כרגע, מקבלים את אותם זכויות וביטחון שאני מקבל

ומעזים להתלונן בזמן שאני יושב בשקט

"אנחנו רוצים הכל, תוציאו את היהודים מכאן!"

אם אתם רוצים לצאת, אינכם ציונים ואינכם יהודים, בכלל בזאת אתם גם אובדניים רוצים למות או להכנס לכלא רק מעצם כך שאינכם ערבים "למען השלום"

הסלוגן שעומד לצידי הוא: "ציונות היא שלום" "ציונות = שלום" "אין ציונות, אין שלום!"

ביחד עם זאת יש גם את הדברים המוכרים

"רוצה שלום תתכונן למלחמה" "מלחמת השלום" "המלחמה בטרור"

הופתעתי לגלות שהדעות על מות רבין חלוקות, חבר שלי חושב שאם רבין היה נשאר היינו עוברים את הקו של "לתת יותר מידי לערבים" והיינו מושמדים כבר

ועם כל הפרס נובל לשלום, המלחמה הזאת לא בדרך להגמר בלי שאחד הצדדים מושמד לחלוטין

מה אתם מעדיפים? לחיות או לתת לטרור לנצח?

בלי טרור ערבי, זה יהיה כמו לפתור את כל הבעיות של העולם כבר

רק שהטרור הערבי מגיע לכולם הביתה וצועק בדיוק ההפך

בלי היהודים, זה יהיה כמו לפתור את כל הבעיות של העולם

בפועל? בלי היהודים רמת ההשכלה תרד בצורה איומה, כל העולם יפול לתוך דיקטטורה אכזרית והשליטים יפלו וירצחו אחד אחרי השני ביחד עם שומרי הראש שלהם, אל תטילו ספק בהמון זועם של אנשים טיפשים

אני רואה שהאקס חזר לצ'אט הרגיל

עוד לא דיברתי עם חברי הטוב לגבי הבעיות הכלליות של הקבוצה ואני בספק אם יצא כל כך

אולי אבוא אליו פעם אחת סתם, "הטוב" נמצא שם עם סיבה

אומנם לחזור ממנו זה טיפה בעייתי, הדרך שלו לבצפר היא רכבת ואני די לא בקטע של רכבות

אומנם למיטב ידיעתי צריך להיות קו אחד שמגיע לבצפר מהעיר שלו אז זה קצת מוזר...

טוב זה כבר התכנון - אפשר לישון באמצע יום בצפר שכזה ואז זה יוצא שאני חוזר לבצפר ישר אחרי

ככה ישנתי בדרך כלל אצל חברים בשנים שעברו, אומנם בכיתה י' עשיתי את זה הכי פחות אני חושב

שאר השנים היה פחות בודד והשנה זה כבר ניהיה עמוק והמצב החברתי השתפר והתברר

אני חושב שעם חברים שלי אשים דגש על זה שאני קרוב גם לניקה ולא רק לבלה

זה יהיה קצת יותר נוח בשבילם לקבל, זתומרת אפילו בכיתה ט' הייתי קרוב לניקה וניקה אינה בעייתית לקבוצה בכלל, אני מאוד פתוח לגבי זה הקשר שלי איתה אם הם שואלים אותי

הייתה פעם אחת שהאקס תיחקר אותי לגבי בלה והטעות הגדולה שלו הייתה לתחקר אותי מוקדם מידי

עד לשבוע האחרון, לא תיארתי לעצמי הכי בעולם להכנס עכשיו לנושא "הרגשות"

אני באמת לא רוצה בעיות עכשיו, התוכניות בעתיד לא מתאימות לזה

לכן דברים הולכים להשאר הכי נוח שאפשר

אם הוא היה מתחקר אותי עכשיו לגביה, זה כבר היה יכול להיות "לתפוס לא מוכן"

אומנם בעיני החבר הטוב שנינו עושים את אותה הטעות, רק שאני מתומדד עם זה יותר טוב

החלק שיש לי בו יתרון נוסף הוא שהוא עשה את הטעות בתור "טעות של מתחילים", ואני שמעתי על זה רק מהצד לפני שהתערבתי

החברה בינתיים מאוחדת בצורה יציבה אם אני צריך להיות כנה, מספיק שאין לי הרבה מה לדבר עם החבר הטוב בכל הנושא של בלה

אם דברים יקחו צד קיצוני ומישהו מאיתנו, אני או האקס, נתחיל להתרחק מהקבוצה יותר מידי

אני חושב שיתפסו אותנו מהר בגרון ונקבל את הכאפות הדרושות להיות מציאותיים לגבי זה הכל

אני צריך שעון חדש ואני צריך אולר

למחר יש לי אנגלית, מתמטיקה ומחשבים

עם סיכויים מעוננים חלקית לקצת תנ"ך

בנוסף לכך שאמצע היום שיעור חינוך עלול להיות מעצבן

עם כל הכבוד שהשתגעתי בימים האחרונים, אני לא לוקח שום דבר שרשמתי אתמול בחזרה, לפחות לא עדיין

(יש דברים בכיתה ט' שאני לא גאה בהם, גם שנה שעברה יכול להיות)

הפוסטים האלה קצרים יותר ממה שחשבתי שהם באמת

אומנם זה טוב שהפרדתי בינהם ובסופו של דבר יצא לי רק 2

אני מנסה להיות כמה שפחות פראנואיד לגבי הכמות של הפוסטים שאני מפרסם בחודש

כדאי מספר מדויק? סתם לפרסם כל הזמן? להגביל את עצמי ל-6 או 12?

מה שבטוח, בכל פוסט אני רושם באיזה כמות שבא לי

כמה שאפשר, אני לא מגיע לאינסוף אבל פוסטים "קצרים" לא קורים לעיתים קרובות

שיהיה לכולם יום טוב, מבחן במתמטיקה בשני בשבילי... ההרגשה שאני לא יודע כלום מתחזקת מהעובדה שהשנה לא עשינו כלום במתמטיקה עד שהגיע המורה החדש בשיעור האחרון, המבחן הזה הולך "ללמד על הרמה"

5 יחידות ציון נמוך

חוסר רצון להשקיע

הרגשה שמיותר לבזבז את הזמן ולשבור את השכל על זה

אומנם הוא עושה את הדברים פשוטים, נראה כמה אני אצליח לסגור באמת.

כל הימים האלה, רק סוף שנה או אמצע שנה זה הזמן לסכם

מבחנים לא צריכים להשפיע על כלום!!!

עוד משהו, "תוכן איכותי"

קיבלתי תגובות לאחרונה ואני די שמח האמת (:

מה דעתכם על זה?