אני אקצר, רשמתי מלא בפתקים באייפוד על הרגשות שלי וזה פירוט כל כך עמוק שאשמור את הכל שם.

זה הרבה יותר מידי, אני צריך לחזור לעצמי

בזמן הזה הספיק לי להיות מקל בשם Sanity שצחקו עלי בגלל עומר וניתוחי מצבים ושברתי אותו להלן נשברה לי השפיות

בלה והאקס זכו להעלם להם כמה פעמים, מי אשם ומה כל אחד חושב זה מה שניסיתי לנתח בכל הזמן האחרון כל פעם הבאתי תוצאה שונה

כל פעם ניסיתי להיות כנה עם התוצאה ולפרסם אותה למי שאני יכול

הדבר הכי אחרון שיש לי שנראה בגבול המציאות הטובה וההגיונית היא

בלה לא רוצה לעזוב אותו

הוא, לא רוצה לפגוע בה (ואולי מנצל אותה מעט? לא בטוח)

ומי יותר פראייר, אני או הוא.

בפועל הוא כן רוצה לעזוב אותה והיא מקשה עליו

אני לא חושב שיש לי מה להסביר

אני רוצה להוכיח לה שהוא רוצה לעזוב אותה, אני לא יודע איך היא תיקח את זה

אני מקווה שאני אצליח ואני מסוגל לעזוב דבר כזה ואני לא טועה או מפספס משהו בכל מה שנרשם למעלה

יש לי דרך לנסות את זה, גג אני אגיד לה "אם אני טועה, תחליטי מה את עושה איתי" או משהו כזה

זה לא משנה לי, לבנות מגע זה משהו מסובך מאוד ומציק מאוד

זה כבר בכלל מעצבן שאני לא יכול להיות לא לידה, לאף אחד אחר לא איכפת ממני בכלל בכיתה הזאת

לא מזיז לי

אולי לחברים הקרובים שלי, אבל זה עיניין של לשמור או משהו

אני לא יודע, כואב לי המוח ועדיף שאלך לישון

זה מיותר לציין על היומיים שישנתי ב-1 והייתי מת כי חזרתי מאוחר כל השבוע

ואז ישנתי פעם אחת נורמלי והיום היה בסדר עד שפנימיית יום הציק לי וקלטתי מה אנשים עושים

לנתק את בלה רגשית מהאקס.

האקס עדיין חבר טוב שלי וגם בלה עדיין קרובה אלי וכל הדברים האלה. אני יעבוד אפילו יותר על הכנות שלי עם עצמי

איבדתי את השפיות, קניתי אולר וקיבלתי אולר.

אני צריך צבא

שיגרה, משהו קבוע לדבוק בו

בצפר שלא יגרום לי לאבד את עצמי

לעשות מתמטיקה, אני יכול

בפנימיית יום של היום לא היה כיף חיים, עם כל הכבוד לכל מי ששם איתי

אני אתחיל להתרכז ולהזכר במטרות האמיתיות שלי להכנס לשם

לימודים, לא להיות בבית. החבר'ה שם הם בסה"כ בסדר אבל צריך לשמור על איכות.

אני לא הולך להשען על אף אחד בפנימיית יום, אין שם אנשים מלבד ל-2 או 3 שאפשר לסמוך עליהם באמת.

זה הבחירה שלי להפגע או לא

אין לי מה לעשות עם פגיעה, אין לי למי להחזיר

"אתה מנסה לפגוע בי?" נראה אותם

יש לי גם במה לשחק

הדבר האחרון שאציין כאן הוא אחת מהכיתה הצמודה שאני מקווה להתחיל איתה איכשהו

לסמוך על המזל שלי? אני לא יודע, האם חסר לי קשר חדש?

להטיל ספק בהאם ילך לי - זה לא משנה, יש את המקרה הכי רע ויש את הכי טוב

משהו באמצע

עדיף כל דבר על שום דבר שזה למעשה ההכי עוד יותר רע הייתי אומר

ואני אפילו לא הזכרתי את המבחנים השבוע...

אני משתגע ומפחד, אסור לי להשתגע (?) לפעמים אני מרגיש צבוע או מזויף, לפעמים אני מרגיש פסיכי לחלוטין