יש לי יותר מידי דברים לחשוב אליהם לכן אני מגיע לכאן לפרוק, אבל אני לא צריך יותר לגיטימציה לעשות את הבלוג הזה חוץ מאשר "בא לי"
אני כבר שכחתי על מה אני חושב או חשבתי בעצמי (לכן רוב הפעמים רשמתי באייפוד והעתקתי לכאן דברים ששכחתי שרשמתי על בטוח.)
זה כנראה מיותר אם זה נשכח
בלה ידעה שיש לי בלוג, נתתי לה להסתכל עליו פעם נוספת בהזדמנות אבל לא להתעמק בו
אם אתן לה להתעמק בו והיא תקלוט היכן מדובר פה עליה זה עלול להיות בעיה
בסה"כ רשומה כאן המציאות ואיך אני מרגיש לגבי הדברים
אם היא מתעניינת מספיק באיך אני מרגיש, היא מוזמנת לשאול אותי
ההבדל במה שאספר לה למה שבבלוג לא יהיה שאני אחביא דברים, או יותר מידי הניסוח
אולי הניסוח, אולי אתאים למה שרלוונטי אליה, אבל בפועל אני בסה"כ אענה על השאלה ולא אחביא דבר ככל האפשר.
מה כבר יש לי להחביא? הכל טוב באיך שאני מרגיש, לפחות אני מנסה
דברים שאני לא מרגיש טוב איתם יהיה הבית שלי וזה פתוח ופרוס בפני כולם, כבר לא עיניין
נמאס לי לדבר בכללי, בואו ניהיה ישירים לנושא
יום שישי הלך בצורה מאוד לא פרודקטיבית בלא מפתיע וכן במאכזב
מתמטיקה זה משהו שקשה לגשת אליו
חברים זה כיף שלא שווה לוותר עליו
סידרתי קצת את המחשב, גיבויים ושטויות
קנו לי 1T, טכנית בחינם עם בגדים, תודה רבה מאוד לסבתא (: היא כבר עזבה כאן, אומנם לא שאלתי אותה על החיים של סבא או עם סבא
אבל זה כנראה לא משנה, רוסית זה מכשול להתמודד איתו ואני הייתי מסוגל להעסיק את עצמי מספיק לא לגשת למתמטיקה אז הנה
למעשה אני עדיין יכול להמשיך להעסיק את עצמי הרבה ולא ימאס לי להרבה זמן וזה ממש בעיה עכשיו כשהמבחן ביום שני.
קנו לי גם מחברות ומפצל USB שפועל ממש טוב בהשוואה לכל שאר המפצלים שזכו להיות לי
אני כנראה הולך לנסות למחוק את אובנטו סוף סוף מהמחשב בצורה יעילה בקרוב דרך הווינדוס, אם זה יפעל כמו שצריך
אחרי שאפנה את המקום בווינדוס (כבר שמתי את הקבצים משם, פשוט לא יכול למחוק אותם מתוך המק כי הכונן המפוצל חוסם את הגישה לכונן המפוצל השני מתוך בחירה שלי בהתקנה שאני קצת מתחרט אבל אז היו לי סיבות טובות)
אז יהיה שם 25 ג'יגה פנויים אני חושב פחות או יותר, בסה"כ נתתי 80 ג'יגה וזה ממש קצת.
אני מקווה שזה יעבוד, קצת מסובך וקשה לדעת הכל מהבחינה שאני על מק ואין הדרכה מאוד ספציפית לגבי השטויות האלה
למצוא מישהו עם Triple-Boot כמו שלי זה נדיר מספיק
אני מקווה שאוכל להסיר את אובנטו מהווינדוס 7 כאילו זה כלום בדיוק כמו שסירטון אחד ל-PC הדגים ממש יפה
אחרי זה אני מקווה שאוכל להסיר את הווינדוס 7 באמצעות Boot Camp בקלות יתרה עוד יותר, בדיוק כמו שסירטון אחר הדגים למק שלא כולל בו התקנה של אובנטו שדפקה את האפשרות לדלג ישר לשלב הזה.
לחשוב שאני אמור לדעת איך עושים את זה? לא נגעתי במחשב שלי הרבה מאז שנה שעברה מבחינת מערכות הפעלה, "אל תקלל מה שעובד"
אני דפקתי די מלא דברים עם מחשבים בחיים שלי, ההבדל ביני לבין אחרים הוא שלמדתי ממה שעשיתי ורוב המקרים ידעתי חצי מה אני עושה בשביל התחלה או לפחות מנסה לעשות, אני גם רואה ויודע מה התנאים
למדתי למה לא לעשות את זה בבצפר: התנאים אינם אידיאליים - אין לי גישה בלתי מוגבלת למשתמש ששולט על כל המחשב כראוי
(אי אפשר אפילו לפתוח שם את השעון למטה וזה ווינדוס XP, למה אפשר לצפות מהם כבר?)
אובנטו הצלחתי עוד לדחוס לשם אבל הסירו לי אותו כי בתכלס היה רק מחשב אחד שבאמת היה צריך אותו והוא נעלם כבר...
הניסיון שלי להתקין ווינדוס 7 - הכישלון שלי עלה להם כסף
יכולתי לתקן אם הייתה פתיחות יותר של גישה שם, אבל אני לא בטוח עד כמה ומה היה המקרה בדיוק כבר, זה היה מזמן
למעשה ניצלתי מלשלם במזל ענקי
ככה או ככה הם היו שונאים לראות אותו, זה לא שאני מתקין להם תוכנה חוקית
אולי להתקין להם ווינדוס 8? זה פי 100 יותר קל פעם אחרונה שאני זוכר זה פחות או יותר אובנטו שידרוש *חד פעמי* להיות אדמין (לא מביא לשם דיסקים, גם ככה אין כוננים)
התוכנה גם חוקית
למעשה אני מאוכזב שהם לא עשו את זה בעצמם
אני אעזוב את זה, אני לא נמצא שם מספיק לאף אחד לא יהיה איכפת ויש לי מחשב משלי להתקין עליו ווינדוס 8
אני חושב שאלך על Duel Boot של מק (ואנסה לעדכן את המק אולי, לא הולך לי משהו וזה מעצבן אני לא בטוח מה הבעיה, כנראה אובנטו משתלט אני כבר לא זוכר כשניסיתי לא היה לי כוח להתעמק זה סתם עיצבן. להתקין Lion היה קל אז למה זה לא?)
כן אז מק ו-ווינדוס 8
גם ככה האופיס 2010 שלי פתאום התיישן, יש 2013 שמתאים לווינדוס 8 באופן אישי
(אפשר גם על 7 אבל כבר יש לי עליו 2010 ואני לא מפסיד בינתיים)
נראה שאפרמט גם איך אעשה את זה
דבר אחד בטוח, זה יהיה מאוד נעים לפרמט כי אני לא אעבד שום קילובייט שאני צריך עם ה-1T
אני אפילו יכול לגבות את המק באופן מושלם עם התוכנה Time Machine משהו שאולי אתן לו הזדמנות לפני שאתחיל למחוק את אובנטו הדפוק הזה
בכל מקרה אם כל המחשב יהרס אני כן יודע איך לתקן אותו ויהיה לי את כל חנוכה להחזיר תוכנות ומשחקים
אני עדיין לא רוצה להרוס דברים, זה לא כיף להגדיר (ולכן Time Machine יהיה מסוגל לעזור לי)
לאחר בדיקה, זין על Time Machine, זה רוצה לפרמט לי את ה-1T כי זה בפורמט ווינדוס.
זה אשכרה, אפל תדחפו את ההבדל בניהול הזיכרון שלכם עמוק לתחת
בפועל הכל זה תמיד זיכרון והגודל הכולל הוא זהה, זה התפקיד של התוכנה להשתמש בזה ביעילות ובתור בנאדם אני מסוגל לדמיין את התוכנה עושה רק דבר אחד כל פעם, מעבירה ומחזירה זיכרון (זה כל הנוגע לזיכרון)
החלק של העיבוד זיכרון אינו חלק מזה - לא בשביל התוספת זיכרון חיצוני
אם כבר אז בתוכנה -_-
אומנם אני כנראה באמת לא יודע איך מערכת ההפעלה בנויה עד כדי כך
אבל בחייאת, מנקודת המבט של "צרכן" אתם מבזבזים זמן ואני מתאר לעצמי שהייתה דרך למנוע את הביזבוז זמן הזה
תזכורת: למקרה של להעביר את המוסיקה מהאייפוד חזרה למחשב להשתמש ב-TunesAid
ייתכן שאסיר את הווינדוס ואתקין אחר כך ווינדוס 8 על כונן ווירטואלי, רק מפני שהוא הרבה יותר גמיש מ-Duel Boot
החיסור שלו זה הצורך ב-RAM משהו שאני כבר רוצה להרחיב בדיוק בשביל זה
אבל להרחיב זה קשה
אולי אבקש ממישהו לקנות בשבילי? לא יודע, למה להם?
אקנה בעצמי, אקווה שב-iDigital הם לא מקפיצים את המחיר לשמיים
זה המקור היחידי שאני מכיר לצערי, לא יכול לקנות כלום מ-eBay כי אין לי שום כרטיס אשראי או מידע על הדואר בבית הגרוע שלי
איך זה כבר יגיע לכאן...
או אמצא מקום שאפשר לסמוך עליו שיעשה את זה בשבילי
טוב עשיתי חקירה מאוד מאוד מאוד מאוד עמוקה לגבי זה
ואז חשבתי "למה אני באמת צריך הרווחת זיכרון?"
אז לבינתיים, אני אסתדר בלי
אומנם זה ההבדל בין Duel Boot לווירטואלי
אם הייתי רוצה שווירטואלי יפעל כמו שצריך, הרווחת זיכרון היא הכרחית כי 4GB זה לא משהו שאני פשוט הולך לחתוך מתוך המק
אלה אם אתכנן להשתמש בווינדוס למטרות של שום דבר (מה שייתכן ואכן שקלתי את זה)
למעשה אנסה ווירטואלי לפני שאתקין ווינדוס עוד פעם (במידה ואפרמט אותו אחרי האובנטו או את שניהם ביחד בטעות או לא יודע מה יקרה)
אם אני רואה שהווירטואלי מספיק והוא לא רוצח לי את המחשב או דורש ממני להתרכז בו לחלוטין ולכבות כל דבר קטן ברקע במק (מה שאני זוכר שהיה אם אני לא טועה בפעם האחרונה) אז כנראה אעבור ל-Duel Boot
יש לי גם שקילה מאוד מעניינת ללכת ל-XP
אבל זה יותר מידי ישן
אני חושב שיכול להיות נחמד שאדבר קצת על המצב החברתי (איזה שם מתחיל להמאס עלי)
עזבו את זה ש-1 בלילה
חברים קרובים והכל, יש
חברים פחות קרובים והכל, קטעים שכבתיים פחות או יותר, רובוטיקה, יש
אנשים לשמור מהם מרחק מסיבות כאלה ואחרות, יש והכל בסדר עם זה (העיקר בזהירות, אסור לפגוע ברגשות)
אני מתחיל להרגיש שזה מיותר לדבר או לחשוב על זה כבר...
מה שאני יודע כבר נרשם כאן וכל עידכון אינו רלוונטי עד שיגיע איזשהו שיא חדש או התנהגות מסוימת שתשנה ותיהיה שווה איזכור
דוגמות: בלה תקח אותי יותר והקשר שלה עם האקס יתנתק
ניקה תקח אותי לעצמה באופן קיצוני מסוים
אכיר מישהי חדשה
בינתיים כלום, לי אין על מה לקחת אחריות
עד ליום שבו מה שאני מרגיש באמת יעניין אותן
אולי הייתי כנה מידי בסופו של דבר
אולי אני כנה עד כדי כך ש"אי אפשר לשאול אותו מה הוא חושב באמת"
או שהן בטוחות שיש להן מושג בכלל.
או שאני מפספס את זה שהן רוצות לדעת
ייתכן והן פאסיביות מספיק בשביל זה, סתם גרוע.
דבר אחרון ומאוד מאוד חשוב!
לפעמים אני מקיא ולפעמים אני צוחק
אבל גם אם אני לא, חושב על זה או עושה את זה
אני פסיכי עם זה
אומנם ברגע העשייה אני מסוגל לתת לזה הסבר (משהו שלא תזכו לקבל דוגמה)
אני מחכה להיות שאצחק ממשהו יותר פסיכי מאשר מה שבעיני אנשים אחרים חושבים
ולהקיא זה לא כיף. אני מעדיף לצחוק על מה שהייתי מקיא ממנו - מגעיל כל כך שאוכל להסתכל על זה למטה בלי להתבייש
כינוי:
מקס לזרב רודריגז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
