לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מקס לזרב רודריגז

בן: 28

Google: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2012

דלתות פתוחות פלוס


יש מה להגיד

הכותרת נותנת הרגשה של דיבור על העתיד

 

משרד הפירסום

רובוטיקה

צבא

עבודה

דירה

מכונית ונהיגה

הכל, עתיד

פוטנציאל

אוניברסיטה בתחתית הרשימה ואני עם חשק מאוד קיצוני להוריד את זה מהרשימה

כי נמאס מאמא

אנשים שחושבים שהם חכמים ואינם מסוגלים להוכיח את זה כי זה "ברור מאליו"

זה בדיוק מוכיח שהם טועים

 

מה יש לי

אני קצת פסיכי

אני לא זוכר מה היה יום שני

בעצם כן

החלק המשמעותי ביותר היה שהאולר נשאר איתי ועם בלה בפיסיקה שלהם כי פחד להכנס לבוחן שהתבטל

הלכנו לאוניברסיטה בשביל אינטרנט לפייסבוק שלה ומשום מה הוא בה אחרינו (אומנם אני מבין - לא רצה להיות לבד)

בסוף היום משהו תפס אותי וזה יהיה ההסבר למה שקרה בפנימיית יום, אני לא יודע מה נכנס בי סוג של שיגעון פסיכי

 

נזכרתי לגבי ראשון - נתתי לחבר אמיתי מהעיר להכיר אותי, אני שמח עם זה (:

 

בפנימיית יום של יום שני, עשיתי משהו שיכנס לרשימת "הפשעים"

זה מקבל Overlook למזלי, פתחתי עץ שמכסה חלק אחורי של מחשב להוציא מאריך USB ולתת לחבר שלי סתם ככה

בלעדי הוא לא היה מצליח בשום סיכוי

האולר שלי את רוב העבודה

על הדרך בטעות הרסנו את הרמקולים ואם מישהו ידע איך העץ הזה מחובר לשם או איך הכבלים תקועים שם בקלות אפשר לשים לב שזה קצת בחוץ...

(לא הסתרתי עקבות בצורה איכותית כמו שאני רגיל)

אומנם יש אליבי ובקלות יצאנו עם זה - יום אחד שישימו לב זה כבר יהיה מאוחר מידי

בפועל הדרך היחידי שקרה זה מאריך USB שהיה שם מיותר (יש בחזית של המחשב 2) חבר שלי קיבל (לא יודע למה הוא רצה)

לא יפה לגנוב, זה כל מה שהיה לא בסדר במה שעשינו ואני לא הרווחתי מזה כלום בפועל לכן אני לא מרגיש רע עם המעשה

אומנם אני אקח בעונש אם הוא יבוא - אני מאמין שהכל יהיה אותו דבר

 

יום שלישי השיגעון הפסיכי היה בשיאו אבל הייתה לזה סיבה חצי טובה

הוא התלווה בדיכאון, התאמצתי לא להסיק מסקנות מהר מידי ולמזלי הדברים הסתברו לא לרעתי

כשפיסיקה התחיל בלה נעלמה לי וידעתי שהאולר מבריז פעם נוספת כי הבוחן שלהם הועקב

אז התחלתי קצת לפחד כי הוא גם לא היה בסביבה

וזה היה ככה חצי שעה או משהו, בהתחלה הייתי בכיתה, לקפוץ להרגיע את עצמי לדפוק על דברים להרגיש נוראי

הייתי לבד

יצאתי החוצה, חיפשתי מישהו מהם

עברתי בהרבה מקומות, בכל מקום שאפשרי שהם יהיו בו

כשהייתי בחוץ על הספה מתכנן לשמוע מוסיקה ולנסות לשכוח מהם הגיע מישהו מפנימיית יום שרגיל להיות לבד ושמח שאני אחפור לו

אז התחלתי לספר על זה, אומנם לא הספקתי להגיע רחוק מספיק והאולר חזר מלמטה

הוא טען שהיה למטה ומורה תפס אותו לשיחה או משהו סתם ככה

אין לי שמץ, אבל שמחתי נורא שהוא חזר בכללי למרות ש"איפה בלה?"

לא מאוחר מידי אחרי זה היא חזרה וטענה שהייתה בחוץ או משהו בגשם (שהייתי בחוץ בעצמי ולא ראיתי אבל מי יודע)

וזה בערך זה - פעם הבאה אני אבדוק איפה היא ישר אחרי השיעור כי אני לא רוצה לחכות ככה עוד פעם

אחרי זה בילינו את הזמן בכיתה

הוא ניסה לגעת לה ברגליים מתחת לשולחן וישב מולה ואני ישבתי לידה והיא התעסקה ביפנית שלה, בלקחת לו את הדברים

אני תפעלתי את המחשב שלי ודיברנו בזמן שמישהו עשה בוחן או מבחן של המחנכת שלנו בכיתה (מישהו אחד משלים לא יודע)

אחרי שהזה יצא מהכיתה אני ובלה ראינו אנימה במחשב והאולר הלך עם החבר השני לאכול (הוא חזר מוקדם מהבוחן בפיסיקה שכנראה היה קל)

וראינו את זה עד שיותר מידי אנשים נכנסו לכיתה וזהו בערך

בואו נחזור לזה שהוא ניסה לגעת לה ברגליים

אני לא יודע איך היא הרגישה

אני רק יכול לנחש מה הוא חשב

לפי היום (עוד מעט אסביר) הוא שונא אותה וכנראה מחפש רק את המיניות (גרוע - הייתי אומר חזיר, נכון להגיד מפגר ונכון להגיד מנוצל)

היא לוקחת מה שהיא רוצה ממנו כי מגניב ולא יודע מה עוד - שאלתי אותה על זה בטענה של "זה נראה כאילו הוא סובל" והתשובה ההגיונית הייתה "הוא יכל לקחת את זה בקלות אם באמת היה רוצה"

אין לו סיבה לתת לה שום דבר, מה שהוא כנראה לא מבין זה שהוא רק מפסיד

 

אני צריך להזהר, לחשתי לעצמי כרגע ולא קלטתי שהמיקרופון שלי קרוב מידי ואני בצ'אט

בקטנה אבל

יצאתי קצת מפגר

והדברים שחשבתי עליהם, הם עוד יותר גרועים

אולי אני סתם אעשה משהו בשביל הכיף מחר

תכלס

עדיף

 

בכל אופן

למה שהיה היום

אז בשעה הראשונה ידעתי שאני אלך למשרד הפירסום אז נתתי את המחשב לבלה שלא תיהיה לבד והיא ראתה אנימה

אחרי זה איחרתי למתמטיקה אבל בקטנה, המורה שלנו מצוין

מחשבים התבטל בזכות זה שהכיתה השניה באוניברסיטה ואף אחד לא עשה שיעורים אז ניצלנו מזה

קצת מעפן

 

ציטוט מהאייפוד "זה לא יגמר אף פעם"

קצת מודאג עם כל האולר ובלה

(זה ברור ש"האולר" מייצג מישהו שהוא גם חבר שלי כן?)

אם אני מדבר על אולר מעשי אני ארשום "האולר שלי"

בכל אופן בהמשך של היום - במחשבים החופשי אני לא זוכר מה היה

אחרי זה הלכנו לעבודה (משהו בבצפר שרק אנחנו עושים, כולל אותי האולר ועוד כמה)

האולר החליט שהוא לא רוצה ללכת, בלי שום סיבה דווקא פיספס והיה יחסית קל

תיארנו לעצמנו שהלך לבזבז את הזמן שלו על בלה משהו שאני חושב שלא הלך לו יותר מידי

הוא אמר לה שהוא יסיע אותה

אני השארתי לה את המחשב פעם נוספת, ושניהם לקחו את התיקים וקצת חיפשתי אותם אחרי שחזרנו מהלול כי "איפה המחשב שלי"

אבל בסוף היא הייתה ליד האינטרנט באוניברסיטה - בזמן שאני עברתי שם היא טענה שהיא הסתובבה בכפר כי נגמר האנרגיה במשחק שלה

להלן: כל פעם שנרשם כאן "טען" או "טענה", ייתכן הסיכוי שלא סופר כל האמת, אולי מניסוח השאלה שלי וכעיקרון מבחירה שלהם, אני יודע בוודאות שהם לא היו מודים בזה אם הם היו נפגשים ולטעון שהם נפגשו מחמת הספק המחיר יהיה כבד, לדעת בוודאות זה משהו אחר ואין טעם לשאול, רק להצטער.

הוא היום תשאל אותה או משהו, לפי מה שהיא אמרה

היה עוד משהו, סיפרתי על זה? לא זוכר מתי בדיוק זה היה

באתי לשניהם והוא כזה "תגיד את הדבר הכי קיצוני שאתה הייתה מבקש ממנה"

מן הסתם "סקס?"

"יש מצב היא הייתה נותנת"

הבנתי מה הוא מנסה להגיד

לא הגבתי כל כך, לא בטוח מה הייתה דעתי ומה כל אחד חשב

אני חושב שזה מסביר למה הוא מנסה לעשות משהו איתה

אומנם אין לי שמץ בפאק אז אני לא אגיד מילה

 

בשיעור הבעה היום הוא הציק לה סתם

אני לא יודע...

יש עוד דברים להגיד

אבל אני חושב שאחסוך מהיום אני חייב לזוז לישון :/

קחו שיר שממלא אותי בימים האחרונים

נכתב על ידי מקס לזרב רודריגז , 5/12/2012 21:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס לזרב רודריגז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס לזרב רודריגז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)