חזרה לזהירות? כוס ראבק
אולי, ספרות קצת הוכיח את זה, הנה מה שהיה אתמול:
זה יום די רע, לבוא עם החולצה החדשה בפעם הראשונה וגם לבכות
חבל לי על הנכשל בספרות בבוחן
אבל בולשיט
שגיאות כתיב וקושי כתיבה זה משהו שמעולם לא שקלתי
אני אקח את השיעור הפרטי על השעה האחרונה בחמישי
גם ככה השעה אחרונה הזאת לא שווה כלום
היום למדתי להסתכל על - הצד האמיתי של אנשים
איזה דיכאון זה יכול להיות
אני הולך All Out על ניקה
לא משנה מה אני יכול להגיד כבר, בלה עם כל הכבוד וזה, כנראה לאולר איכפת
זה גרוע מידי
אני לא אקרא לזה ויתור, אבל זה אפילו האם לצחוק או לבכות על זה מהצד, כנראה שלבכות
אמא שלי והעיר שאני גר בה מוצבת אצלי בתור בעיה ענקית
אני אהיה חייב להתנסח מצוין כדי לדאוג שהם יתפסו את התמונה הנכונה ויתקנו את אחת הבעיות הגדולות של החיים שלי
אם הם יעזו
בית הספר גם כן
גם במצבים קשים עבורים אני מסוגל לקלוט מידע משמעותי
אני רגשי מאוד מסתבר, אפילו מידי ++
ואני כבר באתי להגיד שאנשים אחרים הם רגשיים מידי, בנושאים של נימוסים ודעות מנוגדות - אני עדיין צודק
ההבדל הוא הנושא האישי, כל הרעיון של אישי זה הכאב או השמחה
אז הנה
אני אהיה חייב לעזוב את השטויות שלי אצל כל בחורה שאני רואה, זה מצוין אבל אני לא מרגיש כאילו זה בריא או כאילו אני צריך את זה באמת
אומנם אני אראה בדיוק איך
את האמת שזה הולך מספיק טוב שאני לא אפסיק, אבל הדגש שלי על ניקה מתחזק, אם אני הולך להגיד שאני לא אוותר אז אני לא אוותר ואגיד את זה
הפנטזיה שלי אתמול הייתה די טובה, חבל לי קצת
"אני אתסדר"
אנשים הם בדיוק כמו שהם נראים אם יש לכם את העיניים להסתכל והשיפוט הנכון.
בסה"כ אני בן טוב
מתחשב
(כאן נגמר אתמול ומתחיל היום: )
עלי לזכור שמרי לא שווה את זה
הידידות מה שהיא רוצה, אני יודע שאני יכול
אבל אני בטוח שאני לא רוצה אותה מספיק, מאיזה אינטואיציה סיבה שלא תיהיה
הצלחתי להבין את זה, No Damage Done
אני לא צריך אותה בתכלס
למדתי, בהחלט... אני צריך להשלים עם האגו, גם ככה מה שכולם רואים מהצד זה משהו לצחוק עליו (מעלה ערך חברתי גם כן)
אני צריך למצוא את היתרונות שיש לי מלהתקרב אל מרי בלי מערכת יחסים
חבל לי על הזמן
כנראה ש"לא להיות לבד" זה זה
אבל זה הולך מושלם מידי
יודעים מה, ידידות כאלה קרובות קיימות הגיוניות וטובות
עזבו אותי שטויות עכשיו
חזרה לניקה!
היועצת אמרה לי שאם מישהו שאני לא רוצה לדבר איתו מתקרב אליה לא אומר שאני צריך לזוז, אני צריך להשאר בדיוק איתה עד שהם יעופו
כי תכלס
הם יקלטו שהם גרועים
כל עוד אני טוב מספיק
לניקה - אני ממשיך
חזרתי מפנימיית יום, דיברתי עם מרי מלא
יותר בכיוון של היא אמרה לי פשוט את כל העולם ... פאק
בגלל זה המוח שלי מתפוצץ, איך עמדתי בזה...
אחרי זה חשבתי "אולי אני אבדוק איך היא מרגישה"
אבל מצד שני "אני אגיד לך שאת לא היחידה"
זה הספיק בשבילי, היא כמובן לא דחתה אותי
כי אני יודע שכל מה שזה לקח היה שאני אגיד שאני לא אוותר עליה
אני ידעתי מה אני צריך להגיד לה כדי לקחת אותה
ואני לא עשיתי את זה
הבנות יודעות לתת תמונה שהסיפור הלך ממש הפוך ממה שהוא הלך
זה מחליא אותי עכשיו יותר מכל דבר אחר
אבל יודעת (יודעים) מה, אף אחד לא מתערב בעסקים שלי
אני מאמין ש"היא לא מי שאני רוצה באמת"
אני חייב להיות כנה כבר
אני רוצה לדבר עם א' קצת
אני מרגיש כאילו אני חייב
זה אפילו לא קשה, זה פשוט קטע של "השניה"
אני לא אנתח יותר מזה
שירים חדשים ל-Blink 182
נראה אותם!! (:
המחשבה - מה שלא הורג אותי מחזק אותי
הגישה, הכל
היום הכי גרוע בחיים? סימן שמחר יהיה יותר טוב!
וואו, אני מרגיש את האיחוד של בלינק ב-EP הזה!
אני צריך להתקלח למחר
ולהרשם לאולימפיידת מחשבים ואולי קצת להתכונן אליה (אבל פחות)
וואו האולימפידה הזו מלחיצה רצח, זה מתמטיקה החרא הזה מה נראה להם...
לאבד את הראש, פסיכי
אני חושב שאני רוצה לעבור לפנימייה