מספיק אנגלית.

אז נראה שכמו שהחברים שלי עזבו את הקשרים שלי עם ניקה ובלה, כך גם הם יעזבו את הקשר בין האולר לבלה

עכשיו הגיע תורי לעזוב אותם, כמה חזק שאני אגיד שאני לא ידוע, ראיתי כמה דברים יותר מידי ואין לי אפשרות לעצור את זה

הדבר היחידי שאני צריך לעצור זה את הזין שאני שם על זה

בכל צורה שהיא אני בינתיים נעול על ניקה, גם אם זה נראה כאילו היא הייתה רוצה שאזוז ממנה קצת

אפשר לקרוא לזה עוד דברים שאני לא יודע

אין לי מספיק מקום להגיד לה שאני לא מוותר עליה עדיין, במקום הכוונה ל"כימיה"

אני מנסה להיות איתה כמה שיותר, עם השארת מקום לזמן שלי להיות עם חברים ולזמן שלה להיות עם חברות

זה לא נראה כאילו אנחנו ביחד מספיק, עדיין

אני אגיע לשם

לצערי - עכשיו אין כל ספק שהזמן שלי בשעות פיסיקה של הכיתה מתבזבז ביעילות עם בלה, אומנם היא ידידה קרובה והכל

אני אצטרך להשקיע איכשהו להראות שניקה יותר חשובה לי, הכימיה שלי עם בלה נזרקת לפח עם זה שהיא נעולה על האולר ושהוא יעשה מה שבא לו

אתם מוזמנים לקרוא מחדש את הכותרת למעלה

היום השלד הגיע לבלות איתנו את הזמן הזה בפיסיקה, הוא קצת היה מוזר מזה שהוא בא לקחת לי את המחשב הנייד (והיה גרוע בלמצוא אותו)

בשביל להטעין את הסיגריה האלקטרונית שלו, שאישית אני לא מכבד הרבה (בכל זאת סיגריה וחרא) הוא גם מכור לזה

אומנם האלקטרוני שבזה זה יפה, זה לא רעל גועלי שמסכן את כולם, זה רק לספק את ההתמכרות שלו לניקוטין שהיא חזקה יחסית

הוא אפילו עושה את הדבר הזה בשיעורים (דברו איתי על הסחות דעת...)

אז שיחקנו קלפים, לא היה שום דבר מעניין יותר מידי

המפוצץ וא' ועוד אחת שהכרתי ביום אחר שאיתם בכיתה נכנסו קצת מאיזה סיבה שלא תיהיה (בגללו)

המפוצץ היה נחמד והבנות ביזבזו את הזמן

השלד אמר יפה שא' מרוכזת בעצמה

הוא מקבל כאן את ה-No Shit

אבל המכובד (לא ה"שרלוק")

אם יש משהו שאני זה ההפך ממרוכז בעצמי

אם הייתי יותר מרוכז בעצמי המצב שלי היה יכול להיות יותר טוב

אולי הייתי מתקלח לעיתים קרובות יותר

בינתיים אני מחכה ליום ראשון שמתכבד לו בעומס אירועים

אירוע מספר אחת: משרד הפרסום - המשימה לפגישה הזו היא לכתוב את השורה האחרונה של הפלאנר (למדנו על סדר התפקידים במשרד פרסום אמיתי.)

האירוע הזה נופל על אנגלית (בסדר) ושעת חינוך - כאן המחנכת תתפוס כאבים קיצוניים

אירוע מספר שתיים: פרוייקט 8, רובוטיקה, מהשעה 12 עד 8 בערב אנחנו נעשה קיק אוף מדומה (בפעם השניה, 8 שעות ברצף במקום 24 כמו שהיה פרוייקט 24 בחנוכה שהיה קצר יותר)

אירוע מספר שלוש: ההורים שלי (או כנראה רק אבא שלי) יבוא לבית הספר לדבר עם היועצת לגבי הפנימייה, לזה אני מצפה בקוצר רוח ומקווה כי אוכל סוף סוף לעבור לשם ואף להסיר כמה דאגות מהראש שלי כמו סדר, נסיעות והרעש בבית

אירוע מספר ארבע: ההורים בשמונה בערב צריכים להיות גם ברובוטיקה, שם כנראה מסבירים להם על מה שנעשה והלאה... יהיה קצת קשה להשאיר אותם שם מ-14:00 שזו השעה שההורים שלי נפגשים עם היועצת באותו היום אבל נראה.

אני חושב שאלה כל האירועים

בינתיים כדאי לי להתקלח וללכת לישון

אני חייב למצוא משהו שירגיע אותי מבחינת הרגשות והשטויות האלה, היום חשבתי שאולי כל "העצבים הספונטניים" שלי זה משהו שאני יכול לעצור

קרינה נותנת לי חשק לדבר איתה יותר ויותר, זה לא מסובך, אפילו יש לי מעט מההרגשה כאילו היא הייתה שמחה לדבר איתי

אומנם אני לא הולך לקחת את זה לסוף העולם עכשיו, "סוף העולם גם ככה מאוחרינו"

בשביל לסיים עם שיר, הנה שיר שגיליתי מקאבר שעשו לו

אני מפרסם את השיר המקורי ולא את הקאבר של המטאל (באלבום Punk Goes Pop 5 למי שרוצה)

אין סיבה מיוחדת מידי חוץ מכדי שתבינו את המילים (גירסת המטאל טובה יותר בעיני)

יש יותר מקאבר אחד של מטאל לשיר הזה, אז אל תבלבלו - הקאבר הטוב הוא של Crown The Empire

להיות סטוקר זה כל כך קל בעיני, אני בקלות מבין מדוע זה ממכר (אנשים לפייסבוק)

אני לא אחצין את הסטוקריות שלי ואמשיך לדעת הרבה על אנשים מרצוני החופשי. (אני מילא פתוח לכל השאלות, זה רק יהיה הוגן שאדע עליהם כמה שיותר)

אני פשוט צריך להגיד לניקה שאני לא אוותר עליה, או משהו. זה גם יכול להיות נחמד להגיד לה שהיא היחידה

וכמובן "לא" אומר "כן אחר כך", אני אדם סובלני למיטב זיכרוני (כבר לא כמו פעם אבל עדיין יחסית הרבה) ועם זאת, במידה והיא תזרוק אותי על הרצפה הכי חזק ("המקרה הכי גרוע") אני אקום ואוכיח את עצמי.