ירד שלג בעיר שלי, נחמד

היום ניקה הגיע, אומנם ראיתי אותה רק ממחשבים וישבתי לידה

אני צריך ללמוד באמת עכשיו

"רציני בלימודים" זה עוד על סף

אני יותר בכיוון של "מה אני עושה הלאה" מבחינה חברתית

התקרבתי היום אל חבריי הישנים מכיתה ט', אלו שמהכיתה שלי (לא שכבה)

אני מכיר את האנשים, אני יודע איפה אני יכול לסמוך עליהם

אם זאת יש גם דגש חשוב שכדאי לי לשקול בזהירות, חבריי הנוכחיים האמיתיים

אני והאולר פחות או יותר באותה בעיה, "הבחורה מול החברים" וסדר עדיפויות

"לאבד את השכל", אני לא יודע

חוץ מזה אני מחוייב להזכיר כאן כמה דברים שהציקו לי היום

נתחיל מהסוף

בפנימיית יום איחרתי להרשם לכן הלכתי באוטובוס ב-17:45 והגעתי ב-19:00 במקום ההסעות של 19:00

האמת שזין ענק על זה, מזמינה בחמש מעניין לי את התחת מתי את מתקשרת אליהם אפשר להזמין מונית ב-18:00 ל-19:00 והיא תבוא מוקדם.

מכאן אנחנו יורדים לזה שנשארתי בהחלטתי בכיתה במקום לרדת למרכז משאבים וכאן הייתה הטעות שלי, אז לקחתי אחריות למרות הכאב וזהו, חבל על הכסף של האוטובוס אין מה לעשות

רובוטיקה קיבלתי הוראה מראש הקבוצה לא להשאר היום אז בסדר

אנחנו הולכים אחורה ומגיעים לתחילת השעה האחרונה, ניקה עזבה ועומר ליווה אותה

זוכרים את לוקח ה-4? מה שלא אמרתי עליו באותו הזמן, בסה"כ הוא חבר טוב

הבלונדינית של הכיתה משקיע זמן להתקרב אליו ממש, אני לא יודע מה הפרספקטיבה שלו על זה

הוא ראוי לכינוי אמיתי יותר... נגיד "הפיזיקאי" - כי הוא פרש ממחשבים והוא היחידי במופת שלא במחשבים

בואו נחזור להתחלה

בשעה הראשונה ובמתמטיקה אני התעסקתי באייפוד של הנסטר, עידכון ופריצה בהחלט היה מעניין ונחמד, אני אוהב מאוד לשבת עם הדברים האלה הלוואי שיכולתי לעשות את זה יותר

זה באמת ממש טוב

אני בחמש יחידות במתמטיקה, מה שנותן לי שיעורי בית על הראש ועיסוק בסופי שבוע ובקרוב גם ב"מרכז למידה" בפנימייה (מכינים טפסים לזה בינתיים)

עברתי מורה חזרה למורה של שנה שעברה, אני אקח אחריות על הלמידה שלי - המורה הקודם בעל "עדיפות" מסוימת אבל זה או לקחת אחריות על הלמידה שלי במתמטיקה או 4 יחידות אצלו, העתיד שלי מובטח איכשהו להיות בסדר - בינתיים האחריות עלי של 5 יחידות

החלק הכי טוב? כל "תחילת שנה" הקביעה של חמש יחידות, ירדו.

(לא 100 אחוז, אבל החלק המשמעותי יותר)

חזרתי לכיתה וראיתי את ניקה, אז ישבתי לידה כמובן

המשכתי לשבת לידה לאורך היום כי רציתי, בלה לא הגיע וברק כבר נטש אותי לטובת בלה כשניקה לא הגיע

אחרי זה לא היה לול (ידעתי שלא יהיה, לא ביזבזתי את הזמן ונשארתי בכיתה)

מאחורי האוזניים שלי מי יודע איפה ומתי, הפיזקאי אמר לניקה שהוא ישב לידה

אופה

מרגיש כאילו העיניין התחיל להתחמם

הרי זה עובדה מוצקה שאני רוצה להיות עם ניקה

וישבתי לידה כבר ולא הייתה לי סיבה להפסיק

לגרש זה לא יפה

אומנם חבל לי קצת על הפיזיקאי, ישב מאחורינו לבד בשיעור הבעה

אומנם תיקשרתי איתו, ניקה נכבתה קצת

היא הזכירה לו שהוא אמר את זה אומנם אני נשארתי במקומי והוא לא נלחם עליה

זה כאילו הייתה בדיקה - בדיקה שלה האם הוא ילחם עליה, האם יש לה יותר אפשרויות ממני

בזמן ההוא, אני רק לקחתי פגיעה קטנה "אני לא מספיק?"

הלוואי שהניתוח המעמיק שעשיתי כאן זה מה שהייתי חושב עליו בזמן שהכל התרחש

אבל התוצאות היו ברורות, כמה שהם לא היו ידידים או מה שלא היו רוצים, הוא לא נלחם עליה - אם זה היה "מולי" מפני שזה אני, ואם זה היה מפני שהוא לא כזה בקטע שלה או משהו

החוקים שלי כבר נרשמו, אם קורה משהו בינה לבין מישהו אחר "אני לא אכנס בינהם"

אבל עד שהיא לא אוהבת מישהו ספציפי או שביחד איתו, אני לא רואה אף אחד ממטר

אני מציע לה לסרוק את האפשרויות שלה מהר, לא משנה כמה זמן יקח לי - זה יקרה מתישהו

"לא משנה" - אני אעשה את זה כמה שיותר מהר

אי אפשר להיות חסר טקט ולהגיד לה באמצע שיעור

אני אלחם עליה, הסיבות שלי מוכנות למיטבן

אחרי שהיא הבינה שהפיזיקאי לא ישב לידה ואיבדה מעט תקווה, מה שאני עשיתי בסדר או לא בסדר (קצת כאב לי)

אני לא הייתי בטוח מה הייתי צריך לעשות, שכחתי את התפקיד שלי והיא נשארה למטה עד סוף היום פחות או יותר

באו לארח לפיזיקאי חברה כבר בשיעור תנ"ך

זה לא הרגיש לי כאילו ניקה הרגישה כל כך טוב, אולי היה כדאי לי לשאול אותה

בסוף חזרנו למה שאמרתי בהתחלה

אבא שלה אסף אותה ומכאן נשארתי בבית הספר סתם

הייתי יכול להרשם לפנימיית יום מוקדם, הרגשתי עוד יותר רע כשהבנתי ש"זה בעיה כזאת גדולה" שבאתי אחרי 45 דקות מזמן ההרשמות

אחרי החלק המחומם עם ניקה והפיזיקאי אני התחלתי להטיל ספקות ב"כמה באמת כדאי לי להלחם עליה אם היא ככה"

אולי הגישה הנכונה יותר תיהיה "אני צריך להלחם יותר"

בכל אופן, זו הגישה שאאמץ נכון לעכשיו, היא עדיין ניקה וכשחזרתי הביתה וירד שלג הכל מצוין

מחר, נראה מחר. (למעשה אני כבר 10 דקות בתוך מחר, ה-10 בינואר - נזכרתי עכשיו במלא ימי הולדת של אנשים)

הגעתי גם למסקנה משנית מאוד, לבלה יש משמעות, היא טובה בלארח חברה ונחוצה ב"יום יום", אומנם היא כבר לא בסטטוס של "חובה" אחרת אי אפשר היה לקרוא לנושא "האולר בלה" כ"פתור", לפחות ממני

מה שאני לא אחשוב עכשיו על ניקה, אני צריך להגיד לה את מה שאני רוצה שהיא תדע.

כמה זמן אני ככה? מקווה שלא יותר מידי, לא צריך לצאת משליטה

"מגע" (קינו) וזה, בעייתי בינתיים לדאבוני

אין מה לעשות, חלק מהכל זה להתאים לה איכשהו אחרי הכל.

הזמן קצר כי אני צריך שהיא תדע שאני אוהב אותה.