לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מקס לזרב רודריגז

בן: 28

Google: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2013

Reflection - The Big Picture


לאחרונה אני מרגיש נורא מחובר לבלה, גם אם במציאות זה נראה הפוך

משהו מקולקל בתפיסה, השוואה:

 

על פני השטח, אני מתרכז בניקה ובמקביל בלה מתרכזת באולר (קיבלתי "דיווחים" בנושא, זה קצת קשה להגיד)

אם זאת על פני השטח כשבלה ואני מתקרבים, לשים את ההנאה של שנינו בצד, יש פידבק מסקרן של OMG עליתי על משהו בראש שלי... ההיגיון חזר למקומו

סליחה

יש פידבק של האולר ב"חוסר סיפוק" ובמקביל תגובה אף חריפה יותר (שזהיתי בשורה הלפני אחרונה) מצד ניקה

אומנם גם אני וגם בלה מראים הערכה רבה כלפי הזמן שלנו ביחד עם האנשים שאנו מתרכזים בהם

זה מדהים, זה פשוט נהדר. הייתה לי הרגשה בתחילת הפוסט הזה שהוא יהיה שלילי יותר ממה שיוצא לי עד עכשיו

 

הייתה לי מחשבה שניקה מתעלמת ממני

זו מחשבה מאוד מאוד קשה

אולי אפשר להציג את זה בתור מחיר לאיטיות שלי, אולי אפשר להציג את זה בתור "זוז מהדרך שלי קרציה"

אולי המחשבה הזאת צריכה סקירה עמוקה יותר - כי הדבר אינו set in stone כלומר ברור מספיק להגיד "כן זה ככה", או במילים אחרות - אני לא בטוח

 

עוד נושא שיהיה נחמד לדבר עליו זה ההתרכזות היתרה שלי בעצמי

אומנם אני ניסיתי לעשות ההפך, להיות אמפטי, להבין אחרים ולשים את עצמי במקומם (כדי להבין אותם)

ובכל זאת, יצאתי אגואיסט מהסיפור של המעבר לפנימייה

אני מרגיש טיפה סנוב עם כל הדברים שאני מסוגל לעשות שאין לאחרים

והבדיחות על חשבוני הן דוגמה מדויקת למשפט "אין כזה דבר פירסום שלילי"

 

קצת על לאחרונה, אתמול הייתה מסיבת יומולדת למישהי שאני פחות מדבר איתה בכיתה, עם טיפה כאב כלפי זה שלה מותר לגעת בניקה ולי אסור, באתי למסיבה שלה ומספר אנשים רלוונטיים אלי היו שם מלבד לנסטר

אדם חדש בזירה: הביולוג

הוא לא באמת חדש, אומנם לא הזכרתי אותו מעולם עד עכשיו והוא היה במסיבה הזאת כלומר ראיתי אותו לאחרונה

כעיקרון, היה איתנו שנה שעברה ועזב סיבות רגשיות

האחת עם היומולדת (הספורטיבית?) אהבה אותו וזה נגמר בלי שקרה כלום (היא הודתה ומרגישה היום שעשתה טעות)

בסה"כ אני לא יודע מה יש בו שמניע רגשות של בנות באיזשהי צורה, הסגירות או מה שזה לא יהיה.

 

אני חייב להודות שעבדתי קשה על התכונות שלי, לא מושלם אבל בחייאת

אני ממשיך לעבוד.

אני עכשיו מרגיש כאב ראש

קבלו שידור ישיר נוסף

אני מדבר עם הביולוג ברגע זה

אוקי זה נגמר מהר - למעשה הרגשתי כאב רק מהתזכורת של ניקה

משהו קורה כאן

 

אני הבנתי עכשיו מה אני צריך לעשות

וכדי להנחיל את זה בתוכי יותר טוב, תרשו לי לרשום כאן את מה שנאמר בסירטון הזה שאני צריך לזכור: https://www.youtube.com/watch?v=Fy_WVlaA3H8

 

התשובה לתשובה לשאלה "למה לא?":

ידידות: "את חשובה לי כבנאדם, אין לי שום סיבה להרוס את הידידות בנינו"

השאר: "אני מכבד את דעתך, אני מבין שאתה לא רוצה - אבל, אני הולך להלחם עליך, מהסיבה הפשוטה שאני חושב שמגיע לך שלא יוותרו עליך בקלות ואני רוצה אותך באמת ואני לא מוותר על דברים טובים שאני רואה באמצע הדרך ואת באמת דבר טוב, ואין הרבה בנות כמוך ברצינות אז אין שום סיבה בעולם שאני אוותר עליך רק מפני שבהתחלה לא הלך כל כך חלק. אין לי בעיה שכאילו נשמור על מרחק את יכולה לצאת עם גברים אחרים אם זה מישהו נורמלי אני אפילו אפרגן לך - אני אהרוג אותו אחרי חודש - אבל כאילו אני אפרגן לך ואין בעיה - הכל בנינו נשאר כרגיל"

 

להלחם עליה והסיבה לכך, זה החלק החשוב

לא מורכב מידי, גם השאר חשוב כמובן

"תשמעי אני אוהב אותך" חחחחחחח

 

נכתב על ידי מקס לזרב רודריגז , 19/1/2013 20:57   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס לזרב רודריגז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס לזרב רודריגז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)