במהלך היום קיבלתי ספקות לגבי ניקה
זה הורג אותי
זה מכרסם אותי
זה זורק אותי כל פעם מחדש בלי לחשוב על הנזק
והחלק הכי גרוע
שאני לא יודע למה
אין שום סיבה פרקטית הגיונית או מציאותית שאקבל את היחס הזה
וזה אפור מידי
זה כל כך כואב שאם הייתי בוכה לאף אחד אין את הזכות להאשים אותי
"בכי לא יפתור שום דבר"
הכאב אי פעם יעבור?
אני לא מבין איך זה ייתכן, מעולם לא תיארתי לעצמי שזה מה שאני מכניס את עצמי לתוכו
זה כל כך לא הוגן
אם רק הייתה לי סיבה אמיתית יותר לצעוק, להפסיק לחשוב על זה
הרי למה אני לא יכול להגיד לה? אני מרגיש שהיא חוסמת אותי
איזה פרט קטן יכולתי לפספס?
מה הטעות שלי?
היא עסוקה מידי בשבילי
עסוקה מידי בכלום
היא לא אומרת לי מה מבולגן אצלה
מעניין אותי אם היא סומכת עלי
אני אגיד לה שאני סומך עליה, אמרתי לה שהיא חשובה לי
בנושא אחר
בלה ידידה מאוד קרובה, אני שמח שאני מכיר אותה ככה
למרבה הצער ולמען שמירת יציבות, אני לא אכנס לנושא, לא כאן ולא במחשבות ולא במציאות
אם ינתן המצב שכן במציאות, הכל יתחיל מהסוף והדאגות יהיו מינימליות
בינתיים אף אחד לא יודע, אני לא הולך להתעסק או להתחרות באולר ובנוסף לכך גם לא אתערב בסודות ממשלה שאינני אמור לדעת
בנוסף על כך - בהינתן המצב - סודות הממשלה ימחקו (זה הכרחי)
אבל עד אז, אני יודע מה התפקיד שלי - ניקה.
באלי כל כך על האלבום החדש של Asking Alexandria ואין לו עדיין שם אבל יש לו 10 שירים מוכנים!!!
כינוי:
מקס לזרב רודריגז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
