שאלה אחת עם פונקציה טריגונומטרית - עלולה לכלול שורש או מנה
שאלה אחרת פונקציית מנה או שורש או שניהם בלי טריגונומטריה, קשר בין נגזרת לפונצקציה
ושאלת קיצון
השאלות האלה עלולות לכלול אינטגרלים או אסימפטוטות גם שאלה שאלה באיזשהי צורה
הפרק שאני שולט בו הכי טוב הוא פרק ב' ללא ספק, ואני לא שפיץ בטריגונומטריה...
פרק א' גם לא מפחיד אותי יותר מידי - מלבד לסדרות, כל השאר מרגיש כמו עניין של מזל אולי...
פרק ג' הדבר שאני יודע הכי טוב זה הקשר בין נגזרת לפונקציה, ופונקציית מנה אני אסתדר (יש נוסחה) השאר זה נפילה...
האם אני מתכנן לתת את כל מה שיש לי בבגרות הזאת?
המטרה החדשה הוצבה, עלי להשיג ציון גבוהה
דיברתי עם אדון פסיכומטרי - עושים את הדברים בשביל המספר הגדול, לא רק בשביל לסיים עם זה אלה שגם יצא לי מזה משהו
לפי טענתו, אם אני לא מתכנן להוציא ציון גבוהה בחמש יחידות כדאי לי מאוד לרדת ל-4 ולהוציא שם ציון גבוהה
הוא אמר "תרד ל-4" מה שנשמע כאילו הוא יודע מה הוא אומר
לשמוע על אנשים שעשו בגרות שניה (תיקנו - משהו שאני מאוד רוצה להמנע ממנו) וירדו ל-4 בזה?
אז כן, בגרות זה לציונים גבוהים במה שחשוב - כדי לגמור עם זה באמת.
אוניברסיטה הא... אמנע אם תיהיה לי האפשרות
אבל מצד שני, אסתפק בלעשות את מה שאני מרגיש שאני מסוגל לעשות נניח ואמצא את עצמי שם מתישהו בעתיד
אני מקווה שהצבא יעזור לי למצוא את עצמי בעבודה איכותית ובלי שטויות...
קצת סיפורי חברה?
הספורטאית מספרת לי שהיא חושדת בניקה לגבי מתן
נושא שכבר דובר בעבר ואני לא שמח שהיא העלתה אותו פעם נוספת
העניין הזה נסגר, אני יכול לסמוך על מתן וזה ישאר ככה לא משנה מה
עצם העובדה שהיא העלתה את זה פעם נוספת ואני לא הרגשתי את העניין הזה בכלל היום
מצד אחד נותן לי הרגשה של "כדאי לי למצוא דרך פעולה", ומצד שני חשד לגבי הספורטאית עצמה
ומאיזשהו כיוון משהו לגבי ניקה, בקיצור מעורב מאוד, לא מבטיח כלום
אני התייחסתי לנושא הזה כגמור לחלוטין, הרי אני סומך על 2 דברים, מתן ולוגיקה - ואפילו ששניהם איתי לגמרי, רק אחד מספיק
ככה שהמזל בצד שלי, מה שלספורטאית לא יהיה לומר
הייתי מדהים היום לניקה, לפחות ככה אני רוצה לחשוב
היא אפילו חייכה אלי פעם אחת מאוד טובה
וראתה אותי ישר כשהיא הגיע כי למה לא? למרות שזה לא הלך הכי טוב אם אהיה כנה אבל נשים את זה בצד, אין סיבה לנתח לעומק כלום. (ולא חסר אפשרויות)
יש לי הרגשה מאוד עקומה כזאת לגבי ניקה ובלה
אני מדבר על העניין שלא ייתכן שניקה תקנא בבלה, אני מנסה לקדם את העובדה שכולם יודעים שבלה והאולר ביחד כבר חודשים על חודשים
והם עדיין מכחישים לי את זה, איך אני אמור לסמוך על חברים כאלה? זה מאוד עצוב.
אני אפילו לא יודע למה. כאילו, חברים טובים מן הסתם שיהיה איכפת לי והכל
בכל אופן, אם ניקה מקנא בבלה באיזשהי צורה (כי אני ידיד טוב של בלה, אין ספק בזה בכלל)
מצד אחד זה טוב כי זה הוכחה בלתי ניתנת לעירור שאיכפת לה וזה גם רגש כזה
ומצד שני זה רע כי קינאה ומי יודע איך היא תפעל...
אני זוכר שאני הייתי חסר-אונים מול קנאה
תודה לאל זה נגמר, חבל לי שזה לא נגמר בשביל החברה של עומר... היום הוא הביא את הי'ניקיות שלו
שלדעתי זו הייתה טעות כמעט בלתי נסלחת
מילא בשביל המסיבה הכתתית שלנו טעות - בשביל החברה שלו?? בכלל.
ועם כל אחת הוא מצא זמן ללכת למרחקים לזמן אישי
בדיוק כמו שבלה והאולר מצאו לעצמם זמן
מצד אחד שמתי עליהם עין, מצד שני לא הגזמתי מידי - העין שלי בדרך כלל על ניקה
ואני מקווה שלא שמו עין עלי כי אני לא צריך שאנשים יטעו את עצמם בזמן הזה
למרות שלכל אחד מותר לחשוב מה שהוא רוצה, שהכל לגבי ניקה יהיה ברור כשמש.
המלצמה שלי הייתה בכוננות לגבי האולר ובלה אבל לא תפסתי אותם על חם (לא שמתי מספיק ואולי טוב שכך)
וגם אז - המצלמה שלי לא הייתה במצב רוח לא להדליק את הפלאש כל פעם כשאני מצלם אחרי שאני מבטל בהגדרות-_-
חזרה לניקה
מלבד לחיוך שלה, לעזרה שדאגתי לתת לה כמה שיכולתי
זתומרת, זה הכל מתאסף בסופו של דבר
עכשיו היא גם יודעת שקנינו לה מתנה, ככה שהפתעה קטנה ואישית ממני תיהיה מאוד מאוד במקום מאשר "חלק מהמתנה שאיתם"
כמה חבל שלא יצא להגיד "מקס איחד אותנו", הרי אני התקשרתי והבאתי את האפריקנית והספורטאית ויחד הלכנו וקנינו והכל אצלי בארון בפנימייה
מחר - אגש לפרח שתיכננתי לעשות עוד ממזמן! בהשארת נמלטים אגב, מושקע יותר
על תוספות אני אחשוב, ברכה ומילים is only so much
(במילים אחרות, אני לא תיפוס של ברכות)
אבל נניח ואהיה חייב להגיד משהו, אגיד שאני מאמין בה! בעיקר כי זה משהו שלא אמרתי מקודם מעולם
ואגיד "בנוסף לכל הנאמר בברכה הקודמת (מהבנות וממני)"
אגיד כלומר ארשום בברכה אם אחליט לנכון לכתוב אחת *נוספת
ולתת מתנה אקסטרה גם את זה אשקול, יש לי את האפטר של יום חמישי למצוא שוב פעם אם אחליט לנכון
*לכל היותר אסע בשביל לתפוס ג'קס בורגר - אשקול גם לסוע עם האפריקנית
אולי גם אמצא חתיכת טכנולוגיה או אולר שיתאים לי... נראה - או שלהסתובב עם הסכין עלי? לא נראה לי.
(איך הייתי רוצה להסתובב עם זה אני נשבע...)
שוקל להיות מאבטח רק בשביל הזכות להחזיק נשק
אבל אולי זה בדיוק הסיבה שלא כדאי שאהיה
זה כיף לתפוס איזה משחק ולירות עם אקדח באנשים, במציאות יש לזה השלכות (לא מאמין שאמצא את עצמי במצב כזה אי פעם)
אני מאמין שניקה תיהיה איתי ואני אהיה איתה!
ויש לי כל כוונה מלאה להמשיך עם המשפטים מהסוג הזה
לקחת את אפקט פיגמליון לידיים
היא תמשיך לחייך יותר ויותר כשהיא רואה אותי
וזה יתקדם
זה מתקדם
יודעים, אחרי מה שנקרא 2 סירובים, בהחלט קיים הבדל מוטיבציה
למעשה עצם העובדה שאני ממשיך מוכיחה כאן משהו יותר גדול ממה שאני מסוגל להסביר ולתאר לכם במילים
אני זוכר שבכיתה ד' זה דרש סירוב אחד שארוץ בבית הספר ואספר לחברים שלי "זה נגמר"
ובכיתה ו' זה היה פתטי כל כך, נזכרתי בקבצים הישנים שרשמתי (עשיתי ממש מצגת) על העיניין
אני בחיים לא אמצא את זה שוב בטח
אבל אם כן - אדאג לפרסם את זה איכשהו כאן בפוסטים הישנים בסיפורים על החיים
יש שם מידע שעכשיו הוא בטח זהב נוסטלגי טהור שבפגישה עם העיניים שלי ישחרר את הרעל לאוויר
אני קצת מתחרט שסיפרתי לאמא על בית ריושקה
למעשה אני מתחרט על הרבה דברים שאני אומר לה
ובכל זאת יש עלי חובה להגיד לה כי היא מעצבנת
ואחרי שאני אומר לה היא מעצבנת יותר.
וזה כל כך קל להמנע מזה!
מוטב שאלך לישון, אמא שלי קמה ב-5:20 ואני מת מעייפות.
(השעה 3:50)
אני כל הזמן יוצא מהנושא גם...
ניקה בראש סדר העדיפויות שלי, כמה שאפשר להתייחס לזה כרעיון רע
הרי באיזשהי הסתכלות זה מציב אותי בסכנה גדולה
אבל יש לי כל כוונה להבטיח שאהיה איתה
להמשיך לתמיד, רק איתה
(מוגזם כמה שזה נשמע - אתם מוזמנים לחשוב "מקסימום לא")
כל מה שאני צריך זה שהיא תסכים פעם אחת!!
אני מה זה אוהב פלאפונים... נוקיה עושים זבל של פלאפונים. (סליחה הייתי חייב לזרוק את זה באוויר, מה לעשות.)
גם מוטורולה - להתחשב בזה שהם היו הראשונים שעשו הם לא היו מי יודע מה טובים בזה
כפי שכבר ניחשתם, אני בכיוון של סוני אריקסון
מכבד סמסונג (היה לי - עשה את העבודה) וכמובן אפל מעולים בתחומים שלהם
(מלבד להפצת מערכת ההפעלה והמחיר הכללי)
למרוד שאנדרואיד זה בולשיט, פתוח כמו דלת - אין מה לעשות עם זה, צריך מחשב כל הזמן נניח ואתם חכמים מספיק!
הפריצות לאפל פי 1000 על זה, הדבר היחידי שמוגבל זה זה שיש מלחמה נגדם
אבל כשהפריצה חופשית? זהו המכשיר שלכם מסוגל להכל מתוך עצמו, בלי דאגות.
דאגות זה לדאגנים ולא מנוסים שבגדול מגזימים עם זה, תכירו קצת התנהגות טכנולוגית אם משהו מת יש לזה סיבה תמיד - אם אתם מרגישים שאין זה כי קשה לכם להאשים את עצמכם ולקחת אחריות! לא חסר אנשים כאלה
ולפעמים באמת אין מזל והסוללה מתיישנת יותר מידי אבל בקטנה
אתם הכנסתם אותו למים!
אני יודע שניקה רוצה להיות איתי, איפשהו בפנים
היא יודעת שהיא יכולה
מעניין אותי מה אני יכול לעשות כדי לעזור לה לעבור את מה שמונע מזה לקרות
וכדי לעזור לה בכלליות - אני עושה מה שאני יכול בכל הזדמנות לפחות לפי הביקורת העצמית שלי(:
יש לדברים שאני אומר נטייה לקרות אחרי שלא איכפת לי
לדוגמה האפריקנית עברה כיתה
ברגע שהיא אמרה "זה אפשרי" חשבתי לעצמי "למה עודדתי אותה בכלל לעשות את זה?! בקלות היא יכלה להשאר בכיתה שלה."
מצד שני, לדעתי היא עכשיו שמחה הרבה יותר שהיא איתנו בכיתה אז לא משנה איזה דאגות חדשות יעלו לי שהיא הצטרפה עלינו
אני עשיתי משהו טוב, גם למישהי חשובה! אין ספק שמגיע לה שמחה, יש לה כוונות עזרה אמיתיות והיא מכבדת את הדרכים הרציונליות שלי לעשות דברים
זה הישג מסוים, לשכנע אדם גדול ממני בשנתיים לפעול כמוני, להתחשב בזה שאני נותן את המקסימום (המקס) בדברים שאיכפת לי מהם באמת
סיפרתי לבלה על האוטופיה, נשמע לה טוב!(:
לא בטוח שרשמתי את זה כאן, אני ארשום פעם שניה:
ניקה מנגנת על הפסנתר ביער גשם-שמש פרטי מושלם כזה והיא שמחה
בלה ואני שומרי הראש שלה וכל אדם שיחשוב אפילו לנסות להסתכל לכיוון שלה גזר דין מוות.
זה בכלליות
בכניסה לפרטים הקטנים זה כבר ניהיה עמוק מידי - אבל לא קשה לדמיין
כל אחד עם מי שהוא רוצה (בעייתי להתחשב בזה שאנשים רוצים אנשים שרוצים אנשים אחרים, אז כל אחד עם מי שהוא רוצה בהעדפה שלי.)
וכמובן אנשי VIP
אני חייב לישון... אולי אערוך מחר או ארשום עוד אחד
למרות שיש לי חשק להמשיך לכתוב או משהו
לשחרר מעצמי קצת
אני לא יודע במה אני טעון בדיוק
לא הרגשתי טעון כל כך ואני עדיין לא הכי בטוח שאני טעון במשהו בכלל
מה שזה לא יהיה, אני משוחרר
אני לא אוהב להיות בבית.
כל פעם שאני חוזר הביתה לחדר שלי אני מרגיש חולה שוב
בטוח יש פה משהו דפוק רצח וצריך איזה ניקיון יסודי דחוף
אבל אין מצב שזה יקרה פשוט
החדר זוועה ונמאס לי ממנו אבל אין מוטיבציה להזיז אצבע לטובתו
אני אפילו זוכר שעשיתי שיעורי בית בחדר של אחותי יותר מפעם אחת
ואני אוהב מקומות קטנים יחסית - אבל החדר שלי זה התא שלי בבית הכלא הזה
זוועה, תנו לי לצאת מכאן - אני חושב שאתייחס מאוד ברצינות לאופציה לעבוד בבית הספר בחופש הגדול רק בשביל להיות בפנימייה בחופש הגדול - ולא בבית!!
או אולי קרוב יותר למקום העובדה - שזה בכלל יהיה מצוין עבודה יותר טוב ממה שיהיה להם להציע בבית הספר (לפי הטענות משכורת קטנה עבודה קשה) ולהיות שם בכל זאת לא בבית
אז כן
באלי לקנות דירה
כנראה אקבל אייפוד 5 ותיקונים (למחשב הנייד ולפלאפון הישן) ביום ההולדת
כינוי:
מקס לזרב רודריגז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
