הרי לא חסרי מליוני אלפים של מילונים של אנשים שהיו רוצים להתחלף איתי

ואני לא רוצה לגור בבית הזה

המקום הזה מדכא, בכל מובן אפשרי

אני עצלן וחסר תועלת כאן, חבל על הזמן. לא יצא ממני כאן כלום!

המקום הזה זבל טהור

באותו מובן שטרופית זה רעל (משקה ענבים ללא ענבים אפילו לא קצת, כימי משהו?)

אבל זה מה יש

וכמובן, כמה אושר זה לצאת היום חזרה לבית הספר

יש צורך שוב להסביר את ההבדל בין לימודים לבין סביבה חברתית שטוב לשהות בה?

באמת? דיון על פמיניזם עכשיו? כמה חבל שזה מה שהפייסבוק מביא לי.

מצד שני, יש לי צ'אטים את ניקה, בלה, מתן ואולי עוד כמה מתחלפים כל כמה זמן

אני כבר בבית הספר בפנימייה וחם רצח.

האינטרנט לא ניהיה מהיר יותר, לצערי

יש לי מלא פלאפונים במגירה לשחק איתם בהזדמנות

ניקה חוגגת בסוף השבוע הזה, שיש לי תורנות

בשישי אצא ואחזור - השאלה היא איך, ההורים שלי עוד לא יודעים שהם כנראה יהיו צריכים להסיע אותי, אבל שוב - לא יודע איך...

אסדר אולי נסיעות עם הספורטאית, רק שאני לא חוזר הביתה אז יהיה צריך לגרור אותה משהו :/ אולי היא תסיע אותי לשם ואבא שלי אותי חזרה לכאן ואותה חזרה לאיפה שהיא צריכה? או הפוך, נראה כבר...

היצירה של הפרח לניקה הולך להיות עבודה קשה, אכן יהיה ראוי להערכה כשאסיים (אגש לזה מחר או משהו כנראה, היום טיפה מאוחר)

כבר ראיתי את הסירטונים הנדרשים ואחליט איזה מהם עדיף לי ואיך יהיה צבע לדפים:/ אולי אקנה דפים מיוחדים?

לא יודע, נראה - אוריגמי והכל.

אני לא בטוח איך ניקה אמורה להסכים למעשה, היא תמצא דרךD:

וכבר חשבתי על לכתוב "את יכולה לסרב מיליון פעם וזה בסדר, אבל אני צריך שתסכימי רק פעם אחת!(: "

בגדול, עוד אין לי פרספקטיבה מדוייקת של איך זה יראה אבל מי יכול להאשים אותי

כשזה יקרה זה יהיה הכי טוב!

אני אגש לשחק עם הפלאפון עכשיו, נקווה לטוב

רציתי לכתוב כל כך הרבה יותר

אבל לא נוח בכלל עכשיו... בהזמנות><

מחר מגן באנגלית

דברים שאני צריך לעשות:

לדבר עם המדריך על עבודה בבית הספר בחופש

להודיע להורים לגבי הסעה בשישי לניקה

לעבוד קשה על מתמטיקה ו-5 יחידות כולל בקשת תיגבורים - או לרדת ל-4