לגבי ניקה אני מתחיל לתפוס גישה של "לא רוצה לדבר על זה"

החברים שלי כבר תפסו להם "אני קרוב כל כך למקס" "תעדכן אותי לגביה"

*מתחיל להשבר לי הזין*

מתן פעם אחת לא ביקש שאעדכן אותו לגביה, אופייני.

הפיזיקאי ועומר גם לא דואגים לעיניין, רק לעצמם.

אני לא אדווח דברים שליליים לגבי ניקה, או דברים שפועלים לרעתי

אני אפילו אכחיש, אין שום דבר רע!

לעורר אצלי פרנויה אסור לאף אחד

הרעיון האחרון שלי עם ניקה נרשם בפוסט של המטרה

רעיונות אחרים, להלן:

פסיכומטרי, סגור שלא אעשה החופש כי אין לי סיבה. (אנטי-אוניברסיטה שכמוני)

כבר צחקתי על זה שמרדתי בכיתה י' ואני עדיין עומד מאחורי זה!! אני רוצה חיים עם משפחה בדירה, עבודה פשוטה איכות חיים טובה וזהו(:

הוא אמר לי שבגיל 30 אני בכלל אצחק בגלל זה, השאלה שלי היא מאיפה אני אצחק...

בכל אופן, לא איכפת לי מפסיכומטרי היום ובטח שאין לי מה לחפש עם זה עכשיו

אולי אחרי צבא

רישיון נהיגה ועבודה בבית הספר בחופש הגדול, מחרכך...

יש לי המון חברים *מסתבר*

האדם הבודד ביותר בשכבה נורא צריך אותי (מציק מידי פעם)

האדם המסוכן ביותר בשכבה גם נהנה להעזר בי (מגניב ואני שומר על זהירות) - השלד

עם השלד גם קיים לו דויד (ששינה את שמו מצ'סטר)

החברים הכי טובים שלי בכיתה, הנסטר האולר ניקה ובלה

גם הספורטאית והאפריקנית מקבלות עמדת כבוד, יש לי גם את מתן

קיימת לי מרי (לא נתתי לה שם הולם?) ובנוסף האמריקאית (פנימיסטית שדיברתי עליה בפתיחת הבלוג הזה)

אה כן, כל האקסיות של המפוצץ הן גם אקסיות של השלד

(לשלד יש אקסית אחת שלמפוצץ אין)

בכל אופן, אני יודע שא' אקסית של המפוצץ ומכאן נובע שהיא גם אקסית של השלד

לא ביקשתי ממנו לפרט על זה, השלד הוא היחידי שלא יודע שהתחברתי איתו רק בשביל א' (האמת שאני התחברתי עם צ'סטר והשלד בנפרד מא' ואני לא בטוח שהיא הייתה הסיבה בדיוק, אני לא זוכר...)

מצחיק איך לא השתנתי מכיתה ט', מניפולטיבי מספיק להכיר את כל סובבי הבחורה שאני מחפש כדי להשיג אותה

א' עדיין קיימת, ומסתכלת עלי מוזר מידי פעם - אני מרגיש בסדר כבר

"להפסיד משהו שמעולם לא היה לך"

"Continue"

 לא יאומן

לפעמים אני רוצה להרביץ ולפעמים אני מרביץ

אבל לא לאנשים

שפיות זה לא הצד החזק שלי - המשפט הזה יזכה עכשיו להחליף את "Welcome to diary of a man that lost his mind so long ago"

רק מפני שהוא 100% מקורי, ואני אוהב מקוריות בבלוג שלי.

(על התמונה למעלה אני אחשוב מחרכך.)

פלייסטיישן בהחלט ממלא מקום איכותי בחיים

אין לי חשק ללימודים

מה שגורם לי לחשוב לאט לאט כמה החיים דפוקים כי אני מאוד לא לבד במחשבה הזאת.

אני מנסה להזכר איך הרגשתי כשרשמתי "וויתרתי אין לי כוח להתעסק"

לפני שנתיים

בטח פגוע מידי כדי להמשיך להתעסק

והשנה? בינתיים אני עדיין בעסקים (אחרים כמובן)

ייתכן שאצא מהעסקים האלה והפעם אנסה לא למכור הכל (לזרוק הכל לפח) כמו שעשיתי אז (אין לי דיבור עם שראגה או המפוצץ וגם עם צ'סטר זה מעט צולע) וכמובן שעם א' אין לי דיבור

היה לי השנה את החשק הנכון לתקן את המצב הזה

והחשק לא נעלם כלא היה

מי יתן וייתכן גם המצב שאסיים את עסקי השנה בהצלחה שתוכל להחזיק אותי המון זמן אם לא לנצח

ואולי לנצח כי למה לא?

ככה או ככה, אני חושב שיורשה לי להגיד שלא הפסדתי דבר ולמעשה רק הרווחתי לא מעט חברים טובים ואמיתיים השנה בזכות העסקים האלה

אולי בעיקר בניגוד לעסקי כיתה ט', שם ננטשתי באכזריות בתחילת י' "ריקנות"

אבא שלי אמר שאמא שלי חיה ללא תקווה ואינה משדרת את הביטחון שהילדים צריכים

אני חי עם המון המון תקווה - או שתקווה מעטה שתספיק להביא לי את רצוני תמיד - וזה רק הגיוני שאתחבר כל כך לאבא שלי, גם היה נחמד לשמוע ולנסות לעשות אנלוגיות עם סיפורי העבר שלו

הם הכירו בדיסקוטק, לאמא עוד היה חבר שעלה לארץ גם בזמנם ועכשיו נשוי שאני אמור להכיר אבל לא זוכר בכלל

טכנאי מחשבים משהו

ההורים שלי התחתנו 10 חודשים לתוך ההיכרות שלהם, אבא שלי היה נמוך יחסית ברוסיה ורצה אחת שתתאים לגובה שלו

הזדהתי עם זה כל כך הרבה. זה גם הסבר גנטי

הלוואי עלי מה שאני רוצה(: אולי פלייסטיישן 3 ואולי אייפוד 5, תיקון מחשב ותיקון ה-W910i

טכנולוגיות. עם תיקון המחשב הרווחת ראם! אין סיכוי שלא. (ואם זה או זה או זה אז הרווחה.)

בכל אופן, אני רעב. תקופת הענבים מגיע בקרוב!

אבא שלי באמת עזר לי עם המון לקחים כשהלכנו להפגש על הפסיכומטרי עם אדם נחמד

חיים וכאלה, מה הבעיה עם אמא וכן הלאה...

יהיה טוב.!