כמה ימים בבית וכבר החיים זוועתיים, העצלנות פורחת

זה לא שהייתי מי יודע מה יותר פעיל בפנימייה, אבל לפחות הרגשתי את עצמי

כבר התרגלתי לאוכל שם והכל, מספיק שהאוכל בבית איבד מהטעם שלו (כמו שמתן אמר, טעם זה 100% נרכש)

חוץ מפירות - הם תמיד טובים (מחכה לקבל אותם היום!)

אני מעריץ פירות יחסית, בעיקר מתוך החלק בי שמסוקרן לגבי טבעונות (מתן שוב) ובגדול "אוכל עם הכי מעט חיסרונות"

ובו ניהיה יותר ספציפיים, כל פרי והחיסרון שלו - אני לא מודה כל כך לחיסרונות של הפירות בכלל אבל אני כן יודע שכדאי לשמור מרחק ממיץ אשכוליות ותרופות ביחד (ואם ניהיה כנים, אפשר להאשים את התרופות בזה.)

הרי כדאי להתרחק מתרופות באופן כללי - האלו שמכניסים לקיבה לפחות, בעיקר החומרים הכימיים שמשפיעים על המוח - כן אני מדבר עליכם, צורכי רטלין

רטלין זה פשוט נושא בפני עצמו, אחוז הילדים על זה בפנימייה עם "בעיות קשב וריכוז" - שזו אומנם בעיה אמיתית, אבל אצל 70% מהילדים בפנימייה?

גם הרופא על רטלין במקרה?

אני זוכר סיפור של חבר שלי שנתנו לו רטלין שלא בצדק וזה עשה לו נזק שלא יתואר.

גם בכיתה שלי יש אחד שלקח רטלין (הוא דווקא היחידי בכיתה הרי כולם חכמים ולא מעשנים או שותים מלבד לאלו שיודעים.)

הוא לכל היותר היפראקטיבי מסתבר (גם אני לפעמים) וצריך את זה כדי להרגע ולשבת על לימודים

עד עכשיו נשמע כאילו גם לי כדאי רטלין.

היום אני שמח מאוד לדעת שרופא שירשום לי רטלין *חסר לו*

נתחיל בכך שאני בחיים לא אקח רטלין והדבר השני זה שאני לא יודע מה אעשה לאותו רופא שיעז אפילו לנסות לתת לי את זה

עם הנחמדות יתר שלי, אני בטח יתחיל ב"רד מזה אני לא אקח" ואדרוש אגרסיביות מצידו עד שאחשוב על לפגוע בו כמו שצריך על הטימטום להשתמש בחומר הזה (זה לא תרופה, אני מצטער זה לא.)

בעיות קשב וריכוז נשמע לי כמו "אתה לא חכם" או "לא נולדת לאינטילגנציה" או משהו כזה

קודם כל, זה לא ככה - נתחיל בזה שיש מחוננים עם זה (מחונן זה אחד עם יכולת למידה מועצת ואפשר לקרוא לבעיות האלה ההפך הגמור.)

יודעים מה צריך להיות במקום? בעיות ציוט מוחלט למבוגרים

הרי רטלין מדכא את הפעילות באופן משמעותי (הילד מהכיתה הוכחה חיה לזה, היה עצוב יום שלם בגלל זה ובשביל מה?!)

אני לא מאמין שאותם מבוגרים יודעים באמת מה "טוב בשבילי" בטח שיותר ממני כמובן!!

אגב אף אחד מעולם לא הציע או חשב שיש לי בעיות קשב וריכוז או לתת לי רטלין - זה סתם בעיה שחשבתי לדבר עליה כי חבל לי על החברים שלי בזולת שכן סובלים מבעיות אי ציוט מוחלט למבוגרים

אני נולדתי עם יתרון משמעותי מאמא שלי (לשם שינוי) הנקרא "נתינת רושם מוטעה"

אמא שלי חושבת ואפילו משוכנעת קודם כל שהגנים שלה הרבה יותר טובים משל אבא שלי

חשבתי להגיד לה "איך את יכולה להסביר את זה שאני מעדיף את אבא פי 1000" אבל זה מעליב.

לא רק זה, בילדות שלי ראו את זה! נדבקתי לאבא שלי מגיל קטן כי אמא שלי פשוט לא נותנת הרגשת ביטחון (נרשם כבר איפשהו קודם אולי?)

זה מה שאבא שלי אמר לי ואמא שלי אישרה פעם אחת שאכן נדבקתי אליו - בטח מתכחשת לסיבה.

עם כל הכבוד, כל החוכמה שלי ועצם זה שאני טוב במה שאני עושה (שזה אגב תכונה איכותית וחשובה) מגיע לחלוטין מאבא שלי

העצלנות שלי מגיע לחלוטין מאמא שלי, בתור אחד שיושב בבית והתנסה בלהסתכל עליה יושבת במיטה ומבקשת שיסגרו לה את הדלת

היכולת שלי לעשות משהו כדי להזיז את התחת שלי, זה יכולת נרכש - והאפשרות שלי לסבול את מה שנגזר עלי - גם זה מגיע מאבא

שהסביר לי מה זה חיים קשים באמת דבר ראשון

דבר שני חי את זה בעצמו בתור אחד שהבטיח להיות שותף הכלים היחידי בבית רק כדי שלא נבזבז כסף על מדיח כלים וגם מקיים את הבטחתו.

החפירה יותר ארוכה משצפיתי ועוד לא הגעתי לפואנטה

חזרה ל"נתינת רושם מוטעה"

מבוגרים משוכנעים שאני "ילד טוב" לכל דבר (אומנם יש מעט אמת בזה.)

אבל אני רחוק ממושלם, יש לי לא מעט חרא על כל מיני דברים לדוגמה השנאה שלא תתואר כלפי המחנכת שפשוט עיוורת ממש מההיבריס שלה (מצחיק ואמיתי)

והזילזול הכללי לכל דבר שלא מגיע לי בטוב

לדוגמה מסגרת הלימודים! אבל זה קושי שלמדתי להתמודד איתו והבנתי את הצורך שלו (בכיתה י', "אתה בבצפר בשביל המסגרת")

אפשר להגיד שלקחתי את זה רחוק מידי לפנימייה, היה פוסט שרשמתי בו שאני מגיע אך ורק בשביל ניקה

שונא את הבית, תראו על מה אני מדבר במקום על דברים חיוביים. עזבו דברים חיוביים, דברים שאשכרה חשובים!

בטח יש ילדים שמרגישים ככה בבצפר ואז הם לא מרוכזים והופ! "בעיות קשב וריכוז"

המדריך בפנימייה אמר שיש לו את זה וחשבתי לעצמי "קשיים להתעלם מטימטום?"

הסיבה שהכותרת היא צינוק כי מדובר בחדר שלי שאני גם ככה סגור בו כשאני בבית

ותופס איזה מחלה עד שאני יוצא, כל פעם אותה אחת שמביאה נזלת מציקה עד שאני בורח שוב מהצינוק לאיפה שאני שייך.

הדבר היחידי שחיובי כאן זה האינטרנט ונגישות של הכלים

כשאני אברח באמת, אני אקח את הכלים האלה איתי ולא אחזור.

אני מתעצל גם בכתיבה אוף):

וגם בלחפש שיר!