שכולם ישכחו שאי פעם דיברתי על ניקה - שיזכרו, אבל שלא ישאלו אותי שאלות
אם היא שואלת שאלות, אני אשמח שזה פשוט ישאר בגדר "לא ידוע"
ואם יש לה משהו להגיד לי שתגיד - אני לא חושב שאמור להיות
אני זוכר את היום הנחמד בחזרות המיותרות שחברה של בחור טוב מהפנימייה אמרה "אם יש לך משהו להגיד לי תגידי יא עקומה!"
אני לא זוכר למי, סתם איזה קטע מצחיק
בכל מקרה
דברים לא הולכים מי יודע מה, בטח שלא היום
אחרי בדיקה מעמיקה יותר (סוף סוף?) בעניין עבודה בבית הספר בחופש
יש לי ענפים, כלומר: אורווה, רפת, לול
רפת - לא. (מסריח כלומר חרא תנאי עבודה + לא נעים לי מהפרות)
לול - לא נעים לי מהתרנגולות, העבודה עצמה "סבילה" ואני לא מרגיש המון תמיכה או חיבה לעניין
אורווה - אשאל ילדה מנוסת מהכיתה ונקווה לטוב
במקרה וזה לא יפעל, אני אתחיל לחפש עבודה אמיתית בשוק שתחזיק אותי ביב'
רעיונות טובים: מתרגם באנגלית
יתרונות: זול, איכותי, פחות או יותר זמין
חיסרונות: העבודה הכללית לא קבוע מספיק אם בכלל (מתרגמים צריך בד"כ לאירועים, אחרת לומדים את השפה)
שיעורים פרטיים באנגלית? הידע שלי הוא בשפה האנגלית, לא בהוראה.
רעיונות טובים נוספים: כמו העבודה הזאת של הבחור בחדר משאבים, לשבת שם ולסדר את המחשבים בשבילם
לסדר סורקים ומדפסות
נשמע לי טוב וקבוע, אני אשמח לשבת כל היום על המחשב לא שונה ממה שאני עושה בדרך כלל.
אלו התקוות הגבוהות שלי
רישיון נהיגה, אגש לעניין הזה בהזדמנות
החלטתי החלטה נועזת להסתכל לעומר קצת בפרופיל
הטעות הכי גדולה של חיי? טוב גיליתי על אירוע נוסף שלא הוזמנתי אליו בהרצליה ב-20 למרץ
אבל זה הרבה מאוחרי וזה כאב פי 1000 פחות ממה שהיה כואב אם הייתי מגלה קרוב לתאריך הזה
וכבר ידעתי שיש אירועים כאלה, אני לא מתלונן ומעולם לא באתי בטענות בעניין הזה
יש אנשים יותר משמעותיים ממני שלא מוזמנים
נראה כאילו חזרתי לעצמי, מתחיל לכתוב ברור.
מפני שהחלטתי להשכיח מעצמי קצת את ניקה, מהסיבה הפשוטה שזה נכון להגיד I don't stand a chance at the moment
אם זה זה שהיא לא מבינה איך אני עוד בעניין ואם זה זה שהיא ביקשה ממתן לשדך לי מישהי (יש בזה משהו מעליב, כאילו אני איזה חרמן.)
אבל הסיבה העיקרית היא בטח זה שניקה לא בקטע של מערכות יחסים בכלל עם אף אחד
אני יודע שרשמתי את כל זה בפוסטים קודמים, אבל הפעם זה ברור יותר (בשבילי זה בטוח)
עד שלא יופיע לה חבר משום מקום שהוא לא אני (מצפים להפתעות?) המשפט הזה מחזיק אמת ומבחינתי זה עדיף על זה שיהיה לה מישהו שירצה להרוג אותי אם הוא ישמע עלי
אני שמח להודות שאני יחסית מאושר שניתקתי קשר מהאקסית האחרונה שלי, אולי הסיבה העיקרית לכך היא אדון עומר
שאגב, חבר כל כך קרוב שלה, הוא היה בצד שלה בזמן שהיא הלכה לפיזיקאי במקומי
זה עוד אחד מהדברים שאני לא אסלח לו, גם אם לרגע אני לא בדיוק אזכור
ובואו ניהיה כנים, אין צד צודק בסיפור המטופש ההוא - יש רק צד נפגע ובו אדם אחד וזה אני.
זה ואולי עצם העובדה שהפיזיקאי אמר לה שהוא אוהב אותה כשהיא חברה שלי - Where did I go wrong again?
סליחה אבל אין שום דבר יותר מטופש מזה שהייתי איתה בכלל אם "היא לא באמת אהבה אותך" (ציטוט של עומר, הוא הזכיר לי המון פעמים וחלק מכובד מהם שנה שעברה.)
ואני ידעתי עוד אז שהיא לא הייתה נפרדת ממני לולא הפיזיקאי היה אומר לה שהוא אוהב אותה. (ההתנהגות שלה לפני ואחרי זה עולמות נפרדים, תאמינו.)
לספר בקצרה על מה שהלך שם, אף פנימיסט לא היסס להגיד "זונה".
הייתי צריך להבין למה אני נכנס כשנהייתי חבר שלה - My Bad
כן, אני חיכיתי בקוצר רוח שהיא תפרד מחבר שלה Until I made a move, בניגוד לפיזיקאי.
אז יש הבדל בין "היא החליטה להפרד ממנו בכוחות עצמה" לבין "היא נפרדה ממנו כי אמרתה לה"
אני לא זוכר כמה עניין נתתי בה עד שהיא נפרדה ממנו, אבל אני לא מאשים את עצמי שהיא נפרדה ממנו בשום צורה אפשרית
ומצד שני, הפיזיקאי הוא האשם היחידי בזה שהיא נפרדה ממני - לגבי זה אין ספק אפילו!
Looking back on it now, יש מי שיגיד שאני צריך להודות לו
אבל הוא פגע בי שם די רציני (לא פעם ראשונה - אני מקווה שהאחרונה אבל בלי נדר) וגם הביטחון העצמי שלי נפגע מזה אנושות
שלא לדבר על המחסור שלי בחברים באותם הזמנים, וואי וואי - הדבר האחרון שהיה חסר לי זה לאבד גם אותו וזה בכל זאת קרה (הוא לא באמת שווה הרבה, אני אצדיק טענות נגדו גם ללא בסיס רק מפני שאני מכיר אותו באמת ויש לי בסיס משלי. שובא לבבות, הבנאדם יתן לכם אושר מול העיניים וכשירגיש לנכון ינפץ לכם אותו, הייתי שם וזה לא רק לגבי זה שהוא אמר לחברה שלי בכיתה ט' שהוא אוהב אותה כמו שסיפרתי למעלה, זה משהו אחר לגמרי)
וזה הסיכום הכי מעמיק של זיכרונות מכיתה ט' שאינם לקסי או הדלקויות נוספות מהצד (לא גאה במיוחד.)
לא נעים לי להודות, אסכם את השנה באור פחות חיובי ממה שהייתי רוצה.
להגיד "לא מתחרט על מה שעשיתי" או "הייתי עושה הכל שוב" - לא משנה את התוצאה
אפשר באמת להגיד "לא יצא לך מזה כלום"?
האמת שפעלתי כל כך יפה, יצא לי מזה פשוט המון!! אבל תוצאה שאינה חיובית כמו שהייתי רוצה, טוב, לא מסובך כל כך לנחש מה הייתי רוצה.
אבל זה לא מה שמתרכז בזה שאני לא אסכם את השנה באור חיובי
אני לא בטוח כמה נכון להגיד לגבי הטעויות שעשיתי או לא
כל עוד זה עדיין בתוכי ולקחתי את זה ברצינות מאז שהחלטתי לגבי זה (אגב אם זה לא היה ברור אני מדבר בעיקר על ניקה)
אני מאוד מקווה שיום אחד ניקה תפתח את עינייה ותחליט לנכון - ושזה לא יהיה מאוחר מידי
אני כנראה חייב לסיים כאן, לא רק מבחינת גלישת הכתיבה אלא גם כי השעה 3 ורבע בלילה ומחר השקמה 6:30
אין לי כוח ליום לימודים רגיל וריק מתוכן
מתמטיקה - בכוונת לחרישה ובכל זאת.
מחשבים - בואו נגמור עם זה כבר!!!
הבעה - כמו מחשבים אבל בלי לחץ
תנ"ך - מיותר. (השנה)
11 שעות ל-4 מקצועות, נחשו כמה שעות חופשיות יש לי? ראשונה, שתיים איפשהו באמצע ואחת בסוף.
יום אושר, אין מחנכת.
בכל המקצועות אני עם ניקה בכיתה מלבד למתמטיקה שאשכרה כדאי לי להתרכז לשם שינוי.
ובשעות החופשיות גם מותר לי להתרכז בניקה
אבל בואו לא נגזים, יש לי כל כך הרבה חברים פתאום שמה זה משנה...
הוכחתי את עצמי כבר?
עשיתי את כל מה שאני יכול?ֿ
נתתי את כל מה שיש לי?
עזרתי ולקחתי כל הזדמנות שהייתה לי?
הייתי שם בשבילה?
למען האמת, יש לי הרגשה שכן
אני רק יכול להצטער על זה שזה כנראה לא מספיק
התקדמתי לאנשהו, אני לא חושב שהייתה אי פעם מישהי שהוציאה ממני כל כך הרבה
השנה השתנתי המון זה בטוח. אם זה בזכות המורה לספרות שעזרה לי לעבור לפנימייה (כמובן גם היועצת)
ואם זה בזכות הריכוז שלי בניקה והסריקה המוחלטת של העניינים האלה, המזל שלי להגיע למתן ולהקשיב לו באמת
אם אני רוצה או לא, *כל זה כנראה הולך להשאר איתי* אולי אפילו *לנצח* *לתמיד*
אני אגיד את האמת, בחופש הגדול מעולם לא תיארתי לעצמי או דימיינתי בכלל שאני אדבר או אשיג כזה חבר ובטח שזה לא יהיה מתן!
אם אני מהעתיד היה מגיע ואומר לי את זה, בהחלט הייתי חושב על זה הרבה לפני שהייתי מאמין
אבל הייתי מאמין בטוח כי אני מלפני כמה שנים כל יום מחכה שיבוא מקס העתידני ויתן לי איזה עצה שתשדרג לי את האיכות חיים
אולי הוא כבר איחר לבוא להתחשב בזה שנכשלתי בשני המגנים במתמטיקה - אני כנראה אצטרך לחזור ולהיות מקס העתידני הא?
Well I'm getting ahead of myself
וכמובן, לא חסכתי השנה בלהגיד "זה לא משנה שום דבר"
אהבתי מצב יציב וקבוע של "אני יודע מה קורה מסביבי" ולמעשה דברים זזו מחוץ לשליטתי עד שהבנתי לתת לזה לזוז לבד ובסוף זה יגיע לטובתי, בעיקר אחרי שעשיתי הרבה יותר ממספיק ואפילו מיותר מידי.
(להלן: עומר) כבר הזכרתי שעם הקרע בקשר שלו עם ניקה הטיול לאילת is as good as canceled? בטוח אמרתי!
הסטטוס לגבי התקווה שלי לגבי ניקה נשאר Unknown
אבל אם תקפוץ עלי מישהי אחרת ולא תיהיה לי סיבה לסרב, סביר להניח שאתן לה סיכוי הוגן - זה מה שניקה הייתה רוצה שאעשה
נחמד מצידה להיות מאושרת בשבילי אם אהיה תפוס (השארה שמתן בטח יאשר לי אחר כך) מעניין אותי איך זה ירגיש, ויצחיק אותי (בפסיכיות מטורפת) אם היא תשנה את דעתה במידה ומישהי תקפוץ עלי פתאום!
מישהי קפצה על הנסטר, זרם לו חלק ולא יכולתי להיות יותר מאושר בשבילו, זה מדהים איך שזה בא לו בקלות כל כך.
השנה בלה אולי זה אחד המקרים המעניינים ביותר, בקצרה: חזיתי מראש שנתקרב המון וקלעתי בול, היא והאולר זכו לפוסטים שלמים
והסיבה שהם עדיין מחביאים ממני את הקשר בינהם, כמו התקווה שלי לגבי ניקה, אין אדם שיודע (הרי אם הייתה להם סיבה טובה אולי באמת לא הייתי יודע לגביהם... מה הם חשבו?)
בשביל פוסטים כאלה פתחתי את הבלוג שלי, יש לי עוד המון לשפוך לכם רק שאני טיפה קצר בזמנים וארוך מידי בנושאים (3:40 בלילה, בקצב הזה מוטב לי להשאר ער ולמצוא משהו לנשנש)
אני אדאג לחסות הכל בהזדמנות - סיכום שנתי כמו שאמרתי! בטח אדחוף את הפוסט הזה לשם ביחד עם חפירה פרטית ואולי אבנה כמה פוסטים יותר מרוכזים ב*משפחה* וגם ב*לימודים* אחר כך.
כינוי:
מקס לזרב רודריגז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
