אני לא חושב שהיה לי חלומות שויושבים ומחכים שאכניס אותם לכאן (אחרת הייתי דואג לזה)
אולי חלומות שהפכתי למציאות (כן בטח) דמיון פרוע שחשבתי שהשתמתי בו לתאר את המצב (מתחמם)
בכל אופן
אחותי חזרה הביתה והייתה הראשונה במשפחה לשאול למה אני נהייתי טבעוני
היא זכתה לגלות שלהפסיק לשתות חלב גרם להפסק נזלת כרונית
ייתכן שהם לא יאמינו לי
אבל יותר חשוב להם שאוכל בשר מאשר משהו אחר
בחייכם, סלטים זה פשוט צורח "בריאות" למה זה לא מספיק?
יום ראשון שבוע הבא ניגש לקחת בי-12 למרות שאמא הבטיחה שבוע קודם
Don't sweat it
גם אז אני אלך להסתפר (היום פשוט היה מאוחר מידי)
הייתי בסנטר עם ניקה ומתן!
היה נחמד, באתי באיחור - הלכתי מוקדם (אבל רוב הזמן הייתי שם איתם)
צחוקים, שיעמום, הסתובבות, קניות (מגן סיליקון לאייפוד החדש שלי - תמונה ברשימה)
ומחסור בשיחות נפש (נשמע בריא לשם שינוי)
לפחות לי לא היו
אי אפשר לקרוא לשיחה שלי עם ניקה בחנות ההיא כשמתן יתלבש לבגדים יקרים מידי שיחת נפש
אבל היה נחמד לשמוע שהמצב של עומר הוא צפוי יותר מצפוי, למעשה זה היה כל כך צפוי שהייתי מופתע
כבר חשבתי לעשות לו את הטובה שהוא תמיד עושה לי, להגיד לו מה הבעיה שלו בפרצוף (רק שהפעם זו באמת בעיה ולא השטויות שיש לו להגיד לי ועוד להסתיר ממני את כל הפואנטה, לך תבין את הילד) והוא ככה עם כולם
מספיק ביקורת, אני לא שונא אותו - עם כל העסקים האלו I might as well pity him
חשבתי על המציאות שנה הבאה, איך אהיה עם הפיזיקאי?
אם הוא יעלה איזה משהו אני אבקש ממנו >בנימוס< "אל תגרום לה לשנוא אותי" כמו שהוא עשה פעם קודמת
ושיעזוב אותי שטויות, איך שלא סלחתי לו אז
לא אסלח הפעם
אבל עד עכשיו לא איכפת לי, רק הבקשה למעלה וסיימנו סיפור
מרתק שניקה לבשה היום את הצמיד שלו (כן אני שם לב לפרטים האלה, it can't be helped)
למי איכפת
העיקר שביליתי עם חברים
ולא בבית.
האייפוד החדש שלי אדיר
יש צורך להתלהב ולהתחיל לפרט על iOS?
למי יש כאן כוח להקשיב לי בכלל? (קוראים יקרים בטח יצאו לפני הפסקה השניה)
קיבלתי אותו עדכני ולא ניתן לפרוץ (באסה אש)
עד לספטמבר (כואב) ב-iOS 7 (כמעט לא יהיה צריך פריצה...)
בכל זאת - אני לא נראה כמו פיראט, אבל אני לא משלם כסף בשביל אפליקציות
לצערי אני אאלץ לסבול מפרסומות בכל זאת עד אז...
אבל חודש חודשיים מה רע?
במקרה הכי גרוע זה יהיה דצמבר (ייתכן מאוד)
צעצועים.
המשפחה שלי "גדלה" להיות מחבקת ומלאה בסודות
אני לא אפרט כאן את הסודות, הם בעיקר מול אמא שלי ומול אחותי
לא שמולי אין - אבל מה שמולי זה "ברור מאליו"
I couldn't give less a flying shit about it
מדברים עלי ברוסית ומשחקים אותה שאני לא מבין?
פשוט לא מנומס.
במקום הזה אפשר לקרוא לאמא שלי "מטומטמת" אבל אני חשוב שהעניין הוא אחר
Regardless זה מיותר ואיך אני יכול לשכוח להזכיר את החלק של "מי יכול להאשים אותי" בכל הדברים שאני רוצה לעשות
חוץ מזה אף אחד לא בודק למה!!!
מלבד לאחותי
וגם זה רק לטבעונות
למה הלכתי לפנימייה? אוי זה חלק נוסף מהסודות במשפחה...
חלאס
טמבלים
החיים לא כאלה מרירים. הכל פשוט מהתחת...
היה לי דברים פי אלף יותר חשובים ומשמעותיים לכתוב כאן אבל מי זוכר
איזשהו רצון לראות את לקסי ולדבר איתה, משהו טוב (הרעיון עצמו לא נשמע לי מי יודע מה)
"זה משנה הכל"...
ראיתי את שראגה היום בסנטר, נחמד מצידו להגיד לי שלום
הוא שינה את האוכלוסייה שלו דרסטית, לא הכרתי שם אף אחד בכלל והם נראו סנטריסטים איכותיים יחסית
האופי שלו עוד איכשהו נשמר עם "רעש מביך ומיותר", אבל הוא כבר לא אותו פילוסוף אובדני שהיה פעם
אני לא אשכח כמה חזק הקשבתי לו כשהוא תיאר לי את לקסי והדרישות שלה
ולחשוב ששקלתי את זה אז, מביך
פסיכי
אבל השתפרתי
גם אז רציתי להשתפר
אבל הפעם זה הגיע ממני, עם הסיוע של מתן (אני מניח שאין לי איך להודות)
לקסי כבר מזמן מקולקלת, אני צריך לצאת מהפנטזיה שהיא תחזור להיות *שמה המקורי*
אבל הי, אני אמצא תחליף טוב יותר! ונקי.
האחות הקטנה של האקסית של חבר מהעיר מצטרפת לבית הספר (Call for pedophile)
חחחחחחחחחחח מקווה שהיא תזהה אותי לפחות (יש מצב שלא)
למעשה היא הדבר הכי קרוב ללקסי שראיתי בחיי (למה אני נזכר בזה?)
מי ישכח את אותו היום, הרגשתי אקסטרה רע עם לקסי אבל בזכותה היום לא היה קאטסטרופה דיכאונית (כיתה ט')
אני רק רוצה להגיד שאני לא חיי בעבר
אם אני לא נורמלי יותר מאז, אז אני יותר פסיכי And that's just fine
החברים האמיתיים שלי בכיתה ישארו כמו שהם
אני חלק משלישיית ניקה בלה ומקס, חלק בלתי נפרד
כל אחת והעסקים שלה איתי, והחברות בין שניהן אין מה לדבר בכלל
אני כמובן חלק מהגיימרים של הכיתה, עם הנסטר והאולר, ואפילו ... הברווז. (כמה שמות החלפתי לילד המעצבן הזה)
הברווז זה השם הסופי שלו - 100% לא אשכח את זה, זה ברווז מי שוכח את זה? חוץ מזה זה נובע מאיך שהוא קורא לעצמו פה ושם אז כה, הגיוני.
האייפוד שלי מרגיש מוכן לצבא
חחחחחחחח יואו איך אני אוהב אותו.
חברים בפנימייה!
השותף (כנראה לשעבר, נראה מה יהיה שנה הבאה)
יהלום, הילד מאילת, השחור (זה מאפיין חזק מידי, מצטער.)
יש שם אחד שאפילו נחשב כרגע לחלק מהאוכלוסייה בסביבת לקסי
שאלתי אותו על זה פעם אחת "אל תבוא" "תדרדרו אותי?" "אתה תדרדר את עצמך" - לא אבוא - אני פשוט לא שייך לשם.
הייתי שם פעם אחת בכיתה ז' או ט' והייתי שם לבד, ראיתי איפה "הגדולים נמצאים" בזמנם החופשי
פחות או יותר Hangout for hangedover
אני שם כסף שכל המורים יודעים ולא איכפת
אבל הי - אם מישהו נתפס במקום שהוא לא אמור להתפס, יש עונש
וגם אז לא מספרים להורים
וכולם בפנימייה תכלס חברים ככה או אחרת
בניגוד לכיתה, שם הילדים יותר אנוכיים ממני
פשוט חבורה של מפונקים
אני נחשב למפונק ואנוכי בפנימייה - ובצדק... אבל למדתי את הלקח כנראה תודות לש"שינים
הילדים שם פשוט מגיעים ממקום אחר ואיכפת להם מהשכלה אחרת
התוכניות שלהם לעתיד הם הנורמה של הנורמה, הזה שאני חשבתי להצטרף אליהם כי נמאס מאמא (דברו איתי על "חינוך לקוי")
לא מבטיח שעוד "למדתי את הלקח"
אבל אני בינתיים מתכנן גבוהה יותר ולוקח את זה בקלות, כשהמטרה לא תיהיה שווה את האמצעיים יהיה לי מספיק דלתות פתוחות אני בטוח
"תראה יש לו הרבה כסף, הוא בטח גנב" - ישראל
אני אוהב אנימה
יש לי עוד כמה להוסיף לרשימה שם (ולסיים על הדרך...)
קר בחוץ חם בבית
יום הולדת לבעל של אחותי
ושכחתי מה זה לישון
שיעורי נהיגה *חיים*
ויטמינים (D כי לא בא לי שמש ו-B12 כי לא בא לי בשר)
כינוי:
מקס לזרב רודריגז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
