אבל לא, כמעט שבור

מה בכלל רציתי לעשות היום

או מחר

או אתמול

אתמול היה לי יום הולדת

מאכזב זה "מנומס" להגיד

לא התחלתי לדבר עם אף אחד - אז על הדרך זה היה הדדי

מלבד לבודד של השכבה, נחמד מצידו - אה וגם הנסטר (לא בפייסבוק כמובן)

מתן והאפריקאנית היחידים שרשמו לי על הקיר בפייסבוק

מה שהביא לי את המחשבה לא לרשום לאף אחד אחר בפייסבוק אי פעם, תעשו לי טובה

איך, 341 חברים בפייסבוק שבטוח נשארו האלו שאני לא מכיר

ורק 2 רשמו

אפילו ניקה לא רשמה

או בלה

הנסטר עוד הוכיח את עצמו בלילה, "איזה משחק אתה רוצה?"

ונתן לי אותו על המקום

זה בכל זאת גורם לי לשאול

מה יהיה שנה הבאה?

בלה והאולר חייבים להתרחק ממני אחד בשביל השני (כן כדאי להם)

ניקה והפיזיקאי צריכים להתרחק ממני מסיבה זהה

הנסטר עסוק בחברה שלו רוב הזמן - אני מניח שרגשות האשם שלו בעסק הזה הן מוצדקות

נשארה לי עוד עבודה באזרחות שמחכה להפסקה לפני

בטח אעשה אותה כשאחזור הביתה (לפנימייה)

בינתיים אני בעיר (בבית עם ההורים)

מסריח יותר מאי פעם וחייב להתאמן, לא התאמנתי אתמול למרות שרציתי להתאמן ביום ההולדת שלי פשוט ההרגשה לא במקום

והיא עדיין לא

אסור לי לפספס

אתאמן מיד שאסיים את הפוסט הזה

מזל שעדיין מוקדם כל כך

באלי לקחת איזה שרוולים ארוכים החוצה, ניהיה קר

לא זוכר מתי יש לי שיעור נהיגה, אבל הוא בטח יהיה האחרון לחופש

ללמוד לתיאוריה חחחחחח מתעצל (איך לא?)

ניקה עכשיו התחילה בפייסבוק, אני מניח שנסלח לה על יום איחור

אה כמובן איך אפשר לשכוח משפחה

אבא ואמא היו נחמדים ואמרו את המזל טוב שלהם

אמא טרחה לבדוק "קיבלת את המתנה שלך"

ממש עושה טובות (עדיף שלא הייתה שואלת ומחכה שאני אבקש עוד אחת)

אבל כה, האייפוד החדש מושלם.

אחותי איחרה ביום גם בשיחה בטלפון אבל נסלח לה

הדודה התקשרה ולצערי פיספסתי את השיחה, לא הרגשתי כאילו בה לי לחזור אליה, חשבתי לשלוח סמס "תודה שהתקשרת"

אבל אני לא אדם כזה חחחחחח

משפחה של אנשים אמיתים

אני צריך לבדוק מתי יום ההולדת שלה ולהיות טיפוס הוגן (לא "למלאות את חובתי" או משהו)

יחסית לדודה שהבת שלה ברחה מהבית (עובר במשפחה) היא מדהימה

מצד שני היא כמובן כמו אמא שלי, לא נותנת הרגשת ביטחון לילד.

אפשר לחשוב שהיא הייתה הפחות חכמה יחסית לאחותה במשפחה

אבל הם היו משפחה של שני אחיות עצלניות בשביל להתחיל עם זה

האייפוד הישן כבר מתחיל להעלות אבק, אני לא צריך אותו יותר לכלום

מעניין איך יהיה להתאמן בבית הספר

אני יודע שיש מקבילים ומתח איפה שצריך

אבל מה לעשות בגשם? לא זוכר מקבילים בחדר כושר (נאלתר)

וגם את התרגילים בסוף האימון צריך לאלתר איזה דרך לעשות בלי שיפריעו לי (לחזור לחדר או למצוא פינה חשוכה ונוחה מספיק?)

ללכת כל הדרך לחדר כושר אולי גם אופציה

כבר עשיתי אימון אחד שהיה 100% בחוץ אז "אפשר לעבוד עם זה"

אבל אני צריך מסלול ריצה נורמלי יותר ולסוף האימון שטח נוח יותר לתרגיל האחרון (לא סתם אני עושה אותו במיטה ב"בית")

יש מספר פנימיסטים שמבינים את ה"לא רוצה הביתה"

השחור שהיה איתי בחדר הבין חלקית, לא אותם סיבות אומנם (בדואים Go Figure)

השחור שהיה בחדר 1 גם הבין - הפעם סיבות קרובות מאוד יחסית, אם לא זהות לחלוטין

יש מישהי אחת לדעתי שיודעת גם איך זה

ויש מספר מסוים של אנשים שמתגעגעים בטח לפנימייה Regardless

אני יודע לאיזה אנשים אין שמץ בעולם איך זה

כל הילדים בכיתה מלבד לניקה

ללא כל ספק כולם חוץ ממנה (ואולי אחד או שניים יוצאי דופן שלא ספרתי במקרה הטוב)

אוהבים את הבית שלהם, לחזור הביתה, את ההורים שלהם והאוכל שמכינים להם קבוע ומפנקים להם את הצורה

רוסים או לא רוסים

הורים גרושים או לא גרושים

(אני רוסי הורים לא גרושים)

הבית שלהם, חם

אגב חם, חם מידי בחדר שלי אז המאוורר דלוק כל הזמן (אפילו בלילה מלבד לזמן שאני ישן)

כשהמזגן דלוק קר כקרח שאני סגרתי פתח המזגן בחדר שלי

מי היה מאמין שאני עולה לכיתה י"ב

כבר יש מערכת שעות, חסר מחשבים

חוץ מזה לא מרשים במיוחד

למי יש כוח לכל זה

אני צריך לבדוק כמה שעות אני לומד וכמה חופשיות (לעשות מערכת נורמלית מסודרת שנראית טוב)

לפי מה ששמעתי יש 3 שעות לימודים בלבד בכמה ימים בשבוע שווה בדיקה (במיוחד בשבילי כי אין פיסיקה)

בדיוק עברה לי המחשבה בראש שאני אראה את לקסי שוב כשיחזרו הלימודים

מה אני אעשה כל השעות החופשיות האלה?

איך אני אמצא עבודה?

אני חייב לצאת כבר לאימון עכשיו!