לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מקס לזרב רודריגז

בן: 28

Google: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2013

My Heart says Yes but my Brain says No


משפט שנזכרתי בו כחשבתי על בנות יפות שמבקשות כסף תמורת כלום - כי לקסי לא היחידה

נזכרתי בזה כי בדיוק חשבתי על כמה שאני שונא לדבר עם זרים

מלבד לזרות שאולי נראות מספיק שוות להכיר

אבל עד שיש כאלו - הן רוצות את ה-$$$

קשה לי להגיד שמגיע להן, "תודה" Just doesn't cut it

 

לא צריך לחשוב כל כך חזק

השבוע בגלל יום ההולדת שלי אתאמן פעם אחת פחות

פשוט לא מרגיש טוב מספיק

מחר אכריח את עצמי בכוח להתאמן כי חייב

שבוע הבא כבר אימונים בבית הספר

ביום שני אני חוזר לשם - רשמו לי לחזור לפני 12

יש מה להכין מחר וביום ראשון כנראה

 

ניקה מתחילה שיחות לעיתים

"טוב לשמוע"

בקרוב מתחיל כיתה י"ב

יש מערכת שעות, יותר חופשיות מלימודים

אבל זה לא כולל מחשבים שבינתיים שמעתי שזה יקח רק עוד שעתיים נוספות שאף אחד לא ישים לב

דברים שלא עשיתי: כלום במחשבים החופש

למה בכלל חשבתי שאני אעבוד על הפלאפונים בבית?

העבודה באזרחות - לא תיכננתי לעשות בכלל

 

כמה אני מפליץ מה הולך כאן, בבית הספר זה הולך להיות משעשע וזוועתי - בפנימייה בכלל...

אגב חדרים בפנימייה, גורלי נתון בספק במקרה הזה

אני בונה על המזל שלי כנראה כי אין לי את הבושה לבקש חדר בקבוצה בוואטסאפ (תודה לאל הוסיפו אותי לשם)

מקווה שיוסיפו אותי לחדר עם היהלום וחבריו, זה יהיה ממש מתאים

אולי נבוא אקסטרה מוקדם לבקש מהם פנים מול פנים? (קשה לסרב במצב כזה חחחח)

אני בספק שיש להם אדם רביעי שם (הרביעי הקודם שהיה שם לא חיבבו אותו במיוחד...)

 

הכרטיס שלי הביתה

מה יהיה איתי

מה אעשה

מתי אוכל לשבת ולהרגע שהעתיד שלי יהיה יציב ונורמלי חסר דאגות

רק עוד 4 שנים, טיפה יותר

שנה של י"ב - "כל החיים לפני"

3 שנים של צבא - "תגיד לי עד מתי" (האולטרס)

כלום לא מובטח אפילו

ואז מתחילים לחיות, עבודה יציבה כסף דירה והרבה מחשב, בחורה וילדים כמובן איכשהו

משפחה

עם המשפחה שלי אאלץ לשמור על קשר איכשהו בקושי

כי הם פשוט טיפוסים כאלו

בעתיד הזה הם רק יכולים לעזור

(או לא לעזור שזה יכול להציק אבל נחייה)

נכתב על ידי מקס לזרב רודריגז , 23/8/2013 21:30   בקטגוריות ארוך, חלק משמעותי מהחיים, חלק קשה מהחיים, על עצמי, תוכניות, בית ספר  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס לזרב רודריגז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס לזרב רודריגז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)