אחרי כל הזמן שחיכיתי החופש סוף סוף הגיע היום

מחר אני עף מפה בתקווה לא לחזור אף פעם

אבל אאלץ לחזור בחופשים ואולי סופ"שים

מה שגורם לאבא שלי להתקמצן על מקרר עד לאחרי ראש השנה כי החופש גדול יותר מהזמן שנלמד

כלומר אני אאלץ לשרוד שם שבוע בלי אספקה ואולי למות מרעב

אבל הי, אם אכן אמות מרעב אאשים אותו ואם הוא יגיד לי לאכול מה שיש או לאכול בשר אני אהיה יותר רע ממה שאני רוצה להיות

כי זה לא יהיה הוגן פשוט אם הוא הולך לנצל כאלה שטויות ולסכן לי את החיים ככה

אבל לא יהיה צריך לדאוג.

בן 17 וזה היה אחד הימי הולדת הכי גרועים בחיים שלי, חוץ מהאייפוד 5 ו-Spelunky שאלה מתנות ברמה הכי גבוהה שיכולתי לבקש

לא הלכתי למטווח של *יומולדת 16* (סיבה לכעוס) בטח לא אלך לשם אף פעם אם לא אעשה זאת בעצמי, מטומטמים למה בכלל חשבתי שאפשר לסמוך עליהם עם משהו מלבד לטכנולוגיה?

ובואו נודה בזה, אי אפשר לאכזב כשזה מגיע לטכנולוגיה - אם אתם יודעים בדיוק מה אתם רוצים.

(Android זה כללי מידי אגב - אבל אני רוצה דברים יותר מדויקים)

יום הולדת גרוע? כל החופש הזה היה זוועתי

המעט שמחה שלי בעיקר לדבר עם חברים באופן קבוע או לעיתים, הרבה אנימה והרבה משחקים

מעט מאוד יעילות

אימונים וכאלה

לאכול בריא

אז כה, זה חופש של "חיים טובים איפה שאני לא שייך"

בקרוב חיים טובים איפה שאני כן שייך! זה הולך להיות מדהים

שנה אחרונה לפני צבא - ואז המילים "בית ספר" יהיו מאחורי!

"בגרויות" וכו', "מורים"

השנה צפויה להיות קלה לא פחות מהאחרות

אני סיימתי כבר שני שליש איכותיים מכל הבגרויות

אחת לשליש האחרון שצפוי להיות הקשה ביותר?

אנגלית חלק 2 ומתמטיקה חלק 2 הולך להיות משהו

מחשבים - הפרויקט הגדול הולך להיות משהו

גם רובוטיקה הולך לאכול לי את הזמן (הם פעלו החופש אבל אני בבית מידי להשתתף...)

אזרחות ותנ"ך לראשונה, יהיה קל אש

נראה שוב את כל החברים, המשפחה האמיתית

גם מורים יחזרו לזווית העין, ילדים בפנימייה גם

מחר מתאכלסים בפנימייה, נראה באיזה חדר אני

מקווה לטוב? יש חדר 1 (פאנץ') שאני אשמח נורא להיות בו

יש עוד חדר אחד שניהיה בו רוב של "לא מעשנים" אז יכול להיות בסדר (גם חבר ילדות אז מצוין!)

אני מניח שזה משאיר 3 חדרים

השותפים הקודמים שלי יתפצלו אז כל חדר איתם יקח עדיפות אני מניח

ויש עוד חדר אחרון שאין שם אנשים שאני מחבב במיוחד מלבד לאחד שמקלל ומזלזל כל כך הרבה שזה קורע אותי (קשה להגיד "זה לא בדיחה")

"אם אתה שונא להיות בבית למה אתה לא מסתובב כל היום בחוץ?"

"העיר שלי זה לא בחוץ"

I think that sums it up perfectly

אפשר יהיה לחזור לאימונים נורמלי (פיספסתי שניים בזכות שבוע היומולדת הגרוע ביותר בחיים, תודה רבה, עיר!)

שונא את המקום הזה

לפעמים יש לי חשק שיחזירו עלינו את הטילים רק לפגוע כאן

אבל כולנו יודעים שמלחמה לא ממוקדדת עד כדי כך (למה? כי זה רעיון טוב.)

בואו נודה בזה רגע, ערבים רוצים את יהודה והשומרון למדינה? אוהבים להלחם?

אם שניה הם ישתפו פעולה ויתקיפו את המקום הזה שאני גר בו, סביר להניח שכולם יברחו "בחסות מדינת ישראל"

לשטחי מדינת ישראל שהאו"ם סופר

ואז פתאום תקום פלסטין *שלא נדע

אל תיקחו אותי לא נכון, אני ימני מספיק לחשוב שיהודה והשומרון שייכים לארץ בלי ספק בכלל

העיר שלי במיוחד

אם בכלל אפשר לקרוא לזה עיר

זה פשוט המקום בארץ או לא בארץ שאני לא מחבב במיוחד ואשמח לראות נמחק מהמפה או נכנס למפה רשמית

כדי שאפשר יהיה לברוח מכאן, במכירת דירה או מתוך פחד למות

כמה שיותר מהר

אבל זה מאוד ברור שההורים שלי אוהבים את המקום הזה ואחותי עוד מכבדת את הגינה איכשהו

רציתי להצטרף לכבוד שלה, אולי משהו לאהוב כאן? לצערי זה לא קרה

לא איכפת לי מהגינה המסכנה שלנו, זה לא טבע בכלל, השטח שם הוא בקושי פי 3 מהחדר שלי

והחדר שלי סביר להניח בגודל השירותים אצלכם בבית

שיא הרצינות

תכנסו לשירותים (האלו עם המקלחת)

ותדמיינו לרגע שיש שם במקום אמבטיה וכיור שולחן עם מחשב ומיטה

ברוכים הבאים לחדר שלי

אה ואיך שכחתי לציין שאלו שירותים מסריחים במיוחד מפוצצים באבק שגודלים זנים חדשים של חרקים בתוך כל החרא והליכלוך שעל הרצפה ומאחורי השולחן ומתחת למטה?

אה וגם הקיר זה ארון שאני שונא בדם ששנים נמצא פה ואסור להוציא כי הוא יתפרק

והמראה היחידה בבית שהיא גדולה מספיק לכל הגוף אז נכנסים פה מידי פעם לבדוק את הלבוש החדש שלהם

אולי תחסכו קצת בבגדים ותוכלי לקבל הזדמנות של פעם בחיים להפסיק לגור בטיזינחוי (טיפה רוסי, טיפה גס)

מה אני צריך לעשות עם החולצה של הלול?

לשרוף או לזרוק? שמרטוט אולי? דוגרי חולצה טובה חוץ מהפרסומת האיומה לאחד המשקים האיומים שחייבים להפסק

הסיבה המורלית היא ההתעללות שבתרנגולים, אבל אני דואג לבריאות של המין האנושי - הביצה שלהם תהרוג אתכם בהתקף לב צעירים

אל תגידו שאף אחד לא הזהיר אתכם

כולסטרול וחלבונים - מבטיח שלא חסר לכם

מה עוד יש בביצה? אומגה 3 שהתרנגולים מקבלים מהפשתן? אולי תאכלו פשתן בעצמכם For crying out load

סידן? בטחינה יש לפחות פי 8

טוב לא רוצה לעורר אוכלי ביצה (צמחוניים או בשריים) שמאוד ... תשוקתיים לגבי האוכל שלהם

ביצה זה טעים, אם זה שווה לכם את השבועיים מהחיים שיתקצרו לאוסף מי אני לעצור אתכם

תעשו בעצמכם את החשבון

בקרוב מאוד אני יוכל ללכת מכאן ולהנות משבוע אמיתי של טבעונות בבית הספר עם חברים

אף אחד לא יזיין לי את המוח לגבי "מתי תיאוריה" ו"מתי שיעור נהיגה הבא" (כה גם זה מציק עם ההורים שלי, תנו לי לפנות אליכם אם אני צריך משהו אוקי תודה)

אבל הם רק מנסים לעזור במקרה הזה אז זה הרבה פחות רע מהעודף אנטי-טבעונות

איך שזה פשוט לרגע לא עבר להם בראש "כולסטרול גרם ללחץ דם גבוהה" "אולי נפסיק עם הכולסטרול for good?"

כאילו

יש מקרים ש-No common sense זה מצוין

כמו חלומות

אבל כאן זה שיא הטימטום וזה הולך לעלות ביוקר, מחיר כבד.

להיות שבוע בלי מקרר בבית הספר זה small price to pay כל עוד אף אחד לא מציע לי (שלא יחשבו על זה אפילו)

להשאר בבית * הכלא

כה

האמת שיותר גרוע כאן מבית כלא

למעשה

אם אי פעם ישפטו אותי על איזה מעשה רע (כה ממש)

אוקי יותר מציאותי

אם אי פעם ישפטו אותי על זה ששיחררתי כמה תרנגולות ועל "נזק כלכלי משמעותי לתעשיית הבשר והחלב" (Welcome to the ALF!)

ויתנו לי "X שנות מעצר בית" אבקש במיוחד ללכת לכלא ומי יודע אולי פחות שנים כי זה "פחות עדיף" מנקודת המבט שלהם - בשבילי זה הבדל מטורף

בכלא אפשר להכיר אנשים חדשים ולשמור על עצמי באמת!

בבית לא יצא ממני כלום

אני זוכר בשיעור אנגלית שקראנו על "ילדים שלא יצאו מהנוחות של הבית אחרי התיכון" וזה פשוט מזעזע לשמוע

את רמת העצלנות שלהם, הבושה.

ואני יודע שאני אדון "רוצה להשאר עם התנהגות של ילד"

אבל אני לא רוצה להיות טיפש או עצלן

אני מתייחס לילדים אחרת מזה גם - הם הכי פעילים, הכי אנרגטיים, מה שאתם רוצים

"יכול לעשות הכל"

אין מה שיעצור אותם

זה התנהגות של ילד

אם יש לכם ילד עצלן שרואה טלויזיה (להבדיל ממחשב) הוא מתנהג כמו מבוגר שרק מחכה ליום מותו וזה ביזבוז של הילדות

(נשמע כמוני ביסודי כבר)

בכנות זה הגיוני שזה כמוני ביסודי, היסודי שאני עברתי היה כל כך זוועתי שהמוות יכל היה להיות מעניין יותר

אבל העתיד שלי שאני בוא עכשיו עדיף על בטוח אז טוב שזיהיתי את המצב הנפשי שלי *אחרי* הסבל

הכל תוקן עם תחילת כיתה ז' אני מניח

נגמר ההתעללות של הילדים בכיתה ו', מגיע לאנשים בעיר הזאת למות מה שהם מגדלים אצלם בבית פשוט, לא מאחל את זה לשטן

השטן בטח אחלה גבר (או בחורה - נשים יכולות לגרום סבל שלא יתואר שלא נדע)

בקיצור, העיר הזאת זה גיהנום וזה כבר פחות מ-24 שעות עד שסוף סוף אלך מכאן לטווח זמן של 4 ימים מינימום.

אה רציתי להזכיר! משפחה?!

המשפחה שלי זה מתן וניקה

עם זאת, הנסטר ובלה

לאחר מכן, האולר והעכברוש, גם החברים מהעיר, גם השלד

ולבסוף, "השאר", כל ההמון הרב של האנשים שאני מכיר ויודעים מי אני, חלק יותר חברים וחלק פחות

זה שיש לי אחות נשואה בחיפה שלומדת את המקצוע הנדסת ביניין בוא עובדים שני ההורים שלי שגרים בעיר הזאת ביחד ולא מסוגלים למצוא שלווה בחיים

זה רק משפחה גרעינית עם קשר דם. אני איתם, פחות או יותר איכשהו