אם אנחנו כבר בשבוע המדהים הזה

נתחיל ביום ראשון, חזרתי לבית הספר עוד לפני זה ונחשו עם מי אף אחד לא דיבר לגבי זה שהוא הלך הביתה מוקדם מידי ביום שלישי?

"תגיד תודה" ו"יצאתי בזול" זה לצערי לא מספיק לתאר את העסק

"זה היה צפוי" - בדיוק

סתם הבהילו אותי לכל החופש "אה יוצאים לחופש? בואו ניתן לו חופש עוד יותר גרוע, אם להיות בבית לא מספיק לו."

כל זה ומחר שוב יוצאים לחופש, הפעם ארוך יותר

תחילת שנה גם כן, משרד החינוך פיצץ בכל כך הרבה חופשים בתחילת שנה במחיר של כמה ימים מהחופש הגדול ש"ללמוד" יוצא מהאוזן השניה

ביקורת או אולי הוקרת תודה?

זה לא שהייתי עושה הרבה בימים האלו של אוגוסט

ורוצים או לא, השבוע הראשון ללימודים או תמיד בראבק

י"ב, זה גם השבוע הראשון האחרון שאזכה אליו (בתקווה שלא אכשל בכל המקצועות?)

דווקא עם היחס שלי זה לא "לגיטימי מן הנמנע", אין לי שום כוונה להשקיע בלימודים גם השנה

ציטוט: "י"א זו השנה הכי קשה"

הרוב מאחורי

אז למה שהשנה יהיה משהו בעייתי?

מתמטיקה לצערי עדיין ליד הרצפה, מאוד אפילו

אגב ציוני בגרויות, 70 במת' 5 יחידות

"לא מספיק" לבונוס המטופש

אבל ייתכן שהבונוס כולל קטע של ממוצע בין שני הציונים - כלומר זה "ה-5 יחידות כולל" שמקבלים עליו

60% ל-806 ו-40% ל-807

אז אם אפציץ רציני ב-807 (85+?) יש לי סיכוי עוד לבונוס?

לדעתי כן

הבעיה היא להפציץ ב-807

זה שהמורה שלי השנה הוא בוריס וזה מצוין לא אומר שאני מתכוון להתייחס למתמטיקה ברצינות

להתחשב בבוחן מחר שאני לא יודע כלום ולא מוכן וממש, אבל ממש אין לי חשק ללמוד.

אולי אגש למרכז למידה ואשכרה אשב על התחת שלי לשם שינוי ונלמד את חוקי החזקות *גירסה 5 יחידות*

קשה, חופר ו"סיימנו את החומר" מהר מידי, השנה בקושי התחילה.

"בוחן של לצאת לחופש בחרא הרגשה"

על הבוקר

ואז תנ"ך, העיקר שהוא יגיש אותי על איזה ציון מ'כפת לי משיעורי בית "זה יעשה נזק לציון"

לא שווה את הדקה להעתיק או לחרטט תשובה

אולי לחרטט תשובה ברגע האחרון בלחץ

אני חושב שאני רוצה לקנות Samsung R500

לא שאני לא אוהב את ה-Sony Ericsson W995 המושלם שלי

פשוט משהו לגבי הסמסונג הזה מסקרן אותי, אולי עיצוב לעניין

אני אגיד לכם מה - זה הטלפון היחידי שנפתח ככה שאני לא שונא אוטומטית רק על זה

ועוד אין לו מסך "רציני" כשהוא סגור, אלה איזה קו מטופש שרשום בו משהו

ובכל זאת אני רוצה אותו

המצלמה גם לא פיצוץ, יש פלאש

הרזולוציה פיפי ואין Wi-Fi

למה הטלפון הזה כזה מושך אותי?

נראה לי אין בו בלוטוס אפילו.

מצלמה 1.3 שזה גרוע יותר מהסמסונג E250 המושלם שהיה לי

אני פשוט רוצה לאסוף את הטלפון האלה.

אומרים שהוא לא נשבר ואולי יש טיפה גליצ'ים

כל הטלפונים הנפתחים בצורת "קונכיה" הם אוטומטית מעפנים ולעולם לא היה צריך לייצר אותם

חוץ מ-R500 (והיה עוד אחד זהה לו בערך עם מספר קטן יותר...)

אולי הפלאפון הזה זה בדיוק מה שאני צריך להוסיף לעצמי את הביצה של "יהיה לי פלאפון אחרי שאהרוס את הנוכחי"

אני פשוט מסרב לגעת בו עם כבל מרוב שהוא מושלם, "אל תתקן מה שלא מקולקל"

עדיין לא אוהב להפיל אותו ויש בעיות תגובה ותוכנה לעיתים נדירות (הרבה פחות מה-W910i האדיר שהיה לי)

הסוללה מעפנה, בעיקר אם מפעילים מוסיקה

כבר הפסקתי להשתמש בו לשטויות, עכשיו זה רק פלאפון באמת.

אני רואה של-R500 יש בלוטוס! אני מקווה שהוא יתן לי לשתף את האינטרנט של המפעיל, אז יהיה לו משהו הכרחי שיש לי כבר ב-W995

הנה שני הטלפונים הכי דומים לו!

Z240 ו-T639

אבל ה-R500 מנצח בגלל חיי סוללה לא מעפנים רצח (עדיין לא טובים, אבל פחות איומים)

אבל ל-Z240 יש מצלמה קדמית שחסר ב-R500 (מיקום מוזר אבל "הולך") ייתכן גם שהוא בצבע ורוד בלבד

אז אלו שלושת הטלפונים של הקונכיה היחידים בעולם שאני לא שונא בטירוף

בנוסף על כך R500 מקבל את האינטרנט המהיר יותר

השבוע התחיל שהרגשתי ממש טוב, הימים המשיכו והייתי נורא שמח

מאתמול כבר חשבתי על "מה הולך עם הזמן שלי?" וגם מת'

היום כבר התחלתי להתבאס, ילדים בכיתה עסוקים בחרטה ואני לא יותר טוב מאף אחד מהם

אני אחיה בלי ה-R500

אני רעב, עוד 20 דקות חדר אוכל (ערב)

אני עייף (שעות שינה איומות אל תשאלו)

ולא התקלחתי שבוע (התקלחתי אתמול אחרי האימון אבל זה זרם לי חלק עם הציטוט מ"בקיצור, אני חניך פנימייה")

לא יודע אם יש לי כוח לקחת ... את המזוודה הביתה

איזה הרגשה נאחס יש לי

רובוטיקה גם יושב לי על הגב, אם לא רק הלוג הזה באנגלית שלא עשיתי שנה שעברה ואני חייב לדעת משהו עליו למבחן באוקטובר

אני גמור...

איזה אושר היה לי בתחילת השבוע, מערכות הפעלה, מחשבים, הרבה זמן עם ידידה ממש טובה

אולי אני צריך יותר מהידידה הזאת

אני אהיה היום במרכז למידה איתה, חייב ללמוד למתמטיקה וגם להחזיר לה משהו

כל מיני שטויות בראש

העבודה במחשבים אוי אני אפילו לא רוצה להתחיל

הרגשה חיובית, אולי אני אתפוס למורה את העין סוף סוף (יש לו קטע מעצבן)

ניקה ובלה צריכות להצטרף לרובוטיקה אבל הזמן שזה דורש מקשה עליהן וגם עלי

אני חייב שהן יהיו, ככה אבוא בקלות יותר ואהיה שם גם.

אבל יש מעט מאוד דברים שבאמת איכפת לי מהם.

הקריטי ביותר הוא שאני מרגיש טוב, רצוי שאני לא לבד

לאחר מכן זה לשחק עם מחשבים והתקנות מערכות הפעלה, כל המחשבים שאינם המקינטוש שלי

מהמקינטוש שלי נמאס לי, גם מפחד עליו כי אין תחליף

איכפת לי גם מחברים וכאלה כמובן

ואי אפשר בלי לציין את הבריאות שלי פחות או יותר, לחיות הרבה זמן ולראות הרבה אנימה, להתאמן

גם חדר אוכל לא עושה לי טוב

נגמר האופטימום בעולם להורים שלי עברנו ל-Qucker Squeres שמהניסיון הראשון בינתיים אני מעדיף טעם אחר מקינמון (אולי יהיה שוקולד ואז זה יהיה פחות או יותר "כריות" אבל בריא?)

המחשב בחדר 3 פועל בזכותי אז אני כבר רושם אותו על שמי ולוקח עליו בעלות (למה לא? הוא סבבה תכלס)

מאוד חלש יחסית, 2 ג'יגה ראם ואשפה של מעבד וכרטיס מסך

אבל בכל זאת, מחשב ווינדוס 7 ועובד.

תיקנתי לשותף שרוצה להיות טבעוני את המחשב בזכות ווינדוס 8

השיפור היה משמעותי בצורה ניכרת, ממחשב שנכנס למסך הכחול של המוות אחרי 10 דקות שהוא דלוק

למחשב שעובד כמו חדש. עם חרא סוללה של רבע שעה... שימושי רק להפסקות חשמל קצרות מה שעדיף על המחשב הנייח בחדר הזה שנכבה ישר ואפילו מסתכן עם קצר בספק

אני חושב שאני צריך את החופש הזה שהולך לבוא...