תיעוד חלום

חסר לכם שאדבר כאן על האושר הנהדר בלעזוב את הפנימייה שמקבלת את הטבעונות שלי

ומנצלת את עזרתי האדירה עם מחשבים ומעריכה את ניסיוני בתחום וכולי וכולי

אל הבית האכזר בוא טבעונות זה דת קיצונית וכבוד זה מילה גסה

אנוכיות זה דרך החיים הנכונה ביותר וצדק עצמי

ממש

בחלום הייתי באיזה שיעור, מוזר כזה

לא זוכר הכל מושלם כי זה היה היום בצהריים שחלמתי ולא לפני שניה...

אני זוכר שרצו לקחת אותי מהר מהשיעור הזה חזרה הביתה בנסיעה והכל

אישור לא אישור, איכשהו הצלחתי להגיע לשם בלי שום ציוד לאוטו

ולא רציתי לסוע, רציתי להביא את הדברים שלא לקחתי מהתיק והחדר וכל זה

אז אולי זה היה טיפה Foreshadowing לעתיד ולמציאות

אבל התארגנתי סבבה והייתי מוכן מאוד לעזוב היום בערב את הפנימייה, לחזור הביתה ולאכול טוב

אבל מה שלא הייתי מוכן אליו היה ההבדל בהרגשה

היום מתן הזכיר "אופוריה" ואני לא מתיימר שאני לא אופורי לחלוטין אף פעם - אומנם בבית בטוח שלא

בפנימייה ייתכן אבל לא לחלוטין, יש לי שכל (הלוואי שהמשפחה הייתה מבינה את זה ולא מזלזלת לי באינטליגציה)

אז כה, שבוע אחד בבית ואז חזרה לפנימייה לכמה שיותר זמן כנראה + אני מקווה

יהיה טוב, אני מסוגל לעבוד טיפה בבית על דברים חשובים והשאר זה השאר

לגבי רובוטיקה אני מאוד נוטה לכיוון הפרישה ואיתו מחיקת הפייסבוק

נתרכז יותר בפרוייקט 5 יחידות שבאמת חשוב ויתייחסו אליו בצבא ברצינות

סייבר וכולי

לא מאבד פוטנציאל, אלה מעצים אותו איפה שיש

חוץ מזה רובוטיקה שנה שעברה לא הלך חלק כל כך גם ככה.

נראה מה הולך עם בלה וניקה