הפוסט הזה מוקדש לבלה ויהיה מסדרת פוסטים שאני מקדיש לחברים וליתרונות שלהם בלבד
אשתדל לשכוח מדברים שאני פחות אוהב, היו סיפורים פה ושם שנגמרו לא מדהים, אבל זיכרונות
יתרונות וחיסרונות
מיותר לציין שבלה היא מדהימה, אבל נכלול את מה שעברתי איתה מאז ומתמיד
בכיתה ז' לא היה כלום, חוץ מהלוקר שלה שהיה ליידי ו"פסדר", אין לי שמץ מה היא עשתה באותה שנה
כאילו יש לי שמץ מה אני עשיתי.
בכיתה ח' יש את הסיפור שעומר היה בקטע שלה, סיפורים מאוד נשכחים שאני מעדיף להשאיר מאחור
היה לי ידידות נחמדה איתה של שבוע או חודש, מאוד קרוב ולא קרוב מספיק, קשה ואני יכולתי להרגיש כמו אידיוט לגבי זה בסוף.
נשאיר את זה מאחורה - אה גם היה קרקס ששם הייתי מרוכז במתן 2 (מעניין מה יהיה אם שניהם יכירו)
כיתה ט' כמו כיתה ז' ואף יותר גרוע.
כיתה י' מתחילים להכנס לעניינים, אחרי שנטשתי באכזריות ובצדק את הקבוצה של לקסי (נכון לאותו זמן, א')
חיפשתי חברים מסביבי, לא הצלחתי לעמוד ליד הטימטום של הבנות בכיתה עם השפוטים אז עברתי לשבת ליד הנסטר
שם מצאתי חברים חדשים בכיתה, כל מיני קטעים של מחשבים ומשחקים, גם עם המחשב הנייד שלי והכל זרם
אינטרנט
יום אחד מצאתי באינטרנט סירטון אנימה עם צלילים ממשחק שנורא שיעשע אותי, קראו לו HEADSHOT והיה שם את האנימה The Familiar of Zero
החלטתי On a whim להראות אותו לבלה, טיפה מתוכנן מראש אבל לא יותר מידי, היה לי רעיון כללי שאנימה זה תחום העניין שלה
ובאותם זמנים חברי לכיתה בכלל שנאו את כל הרעיון של אנימה וההתלהבות מזה (משהו שאני התחלתי לדעתי עוד לפני)
לי היה מקום לאנימה רק בשביל לקסי עוד מלפני - עד שהכרתי את לקסי הייתי כמוהם ושנאתי אנימה בטענה ש"לא רואה אף פעם"
למרות שזה היה שקר גס כי לא הבנתי מה זה בכלל וכמובן שהיום אני חורש אנימות חזק
בכל זאת, בלה לקחה מזמנה למצוא לי את המקור של האנימה ב-HEADSHOT (אז לא ידעתי)
והחלטתי לתת לזה צ'אנס
בסופו של דבר ראיתי את כל האנימה מהתחלה עד הסוף כמו החרשן סירטונים שאני
והכל היה בזכות בלה, מה שנגררה להיות "ידידות נפלאה" בהמשך, היה מעט פעמים שעזרתי לה עם נוכחות
עיקרון ה"לא להשאיר לבד" היה מאוד קריטי אז ויש לו משמעות עד היום
אומנם זה לא היה השיא, אז עוד היה את המגעילים שחשבו שאני רואה אנימה רק בשבילה שזה פוגע באינטילגנציה ברמה מעליבה במיוחד.
משהו לגביי שאמרתי כבר ונאמר גם במהיר ועצבני 6, "אני לא עושה משהו שאני לא רוצה"
*Results may vary
לפעמים יש משהו שאני מעדיף לא לעשות אבל עושה כי אין ברירה או שזה הדרך הכי טובה או משהו
"אני לא רוצה לצאת לנקות אבל אני כן רוצה אחרת אקבל עונש" וכאלה דברים
(דוגמה מאוד חלשה, אין לי שום בעיה לצאת לנקות אבל יש דברים אחרים שאני לא רוצה בכלל כמו להיות בבית - אבל ללכת לישון בחוץ מלווה בקשיים רבים בעיקר ההורים "תחזור הביתה" - לא משהו שאצליח לעמוד מולו, אופציית הלשקר זה לא יפה)
טוב זה יוצא מהנושא כבר
אז כמו שבאתי לציין, זה לא היה שיא הקשר שלנו עדיין
בסוף כיתה י' כל הקטע עם מתמטיקה היה במצב שהיה (לא מדהים) עם כל ההקבצות והשטויות
אז לקראת כיתה יא' נאלצנו לקחת קורסים הכנה למבחן שלא נרד ל-4 יחידות וזה
נחשו כמה זה עזר? אני ירדתי ל-4 יחידות חה! אבל זה השטויות האלו, אז היא עוד ישבה ליד עומר
אבל בדרך הביתה בסוף היה דיבורים על פיסיקה ומה אני שומע, "הברזתי מהבגרות"
וממחשבת לא? "אז אני לא יודעת מה יהיה עם זה שנה הבאה"
כאן כל אחד יכול להיות מגיד העתידות שאני הייתי ולנחש ש"טוב שנה הבאה היא תיהיה הילדה השניה בכיתה ביחד איתי שלא לומדת פיסיקה"
וזה אומר הרבה שעות חופשיות ביחד
נתנה לי סיבה לשמוח אז ולא לשווא, ככה היה
מכאן הקשר שלי איתה Skyrocketed במהירות עם כל השעות האלה בכיתה יא', אנימה ושטויות וצחוקים ודיבורים
העברת זמן, רק שנינו
הזמן הכי טוב והכי קשה היה בטיול השנתי, שם ישבנו ביחד וזה היה אושר מדהים חחחחחח
לחלק הקשה אני אתן לכם לחפש בהיסטוריה של הפוסטים, שם יהיה את זה גם מפורט
מאז ועד היום היא אחת הידידות הכי טובות שיש לי ומתכננים להשאר בקשר כזה *לנצח*
יש לנו פסיכיות משותפת ואובססיות וכאלה
גם אם יש לה אובססיה או שניים שאני לא בהכרח מסכים איתן, אני בטוח שאני לא מושלם בעינייה חחחחחח
אם פעם אהבתי אותה, פעמיים
אני מת עליה(:
היא יודעת על הבלוג אבל מעולם לא קיבלה לינק
אולי נתתי לה להציץ פעם או פעמיים
היא אחת מתוך 2 שאני סומך עליהם באופן מוחלט מהכיתה
השני הוא הנסטר, לו אקדיש פוסט בזמן אחר (ואני כבר יודע איך אני אקרא לו)
יש עוד אנשים בכיתה שאני סומך עליהם, אבל לא כמו אלו.