הבדיחה החולנית של אלוהים, אני מקווה לפחות שהוא משועשע

אם זה לא היה מרגיז מספיק שכל שיעור הקבצה של הכיתה אנחנו תמיד עוברים לכיתה ליד במקום בכיתת אם איפה שהיינו במקור

על הדרך אנחנו עוברים לכיתה של לקסי

אבל זה עוד כלום לעומת מה שעבר על מתן - לא שאני יודע, בכל זאת התוצאות מתנפנפות כבר הרבה מאוד זמן וכל מה שהוא צריך לעשות זה להתגלגל על הרצפה ולצחוק

אם אלוהים קיים, הוא לא בהכרח אוהב את כולם והוא בטח שלא "טוב" או "רחום"

או שאפשר להגיד "רחום" על כל אחד שלא מרביץ לך חזק יותר למרות שהוא יכול.

או שאולי כל הטוב שלו זה לתת לנו לבחור מה אנחנו עושים, לעצמנו *בלי לדעת* (מעשנים תמימים)

אין לי כוח לשטויות האלה

כל הילדים בכיתה אמיתיים כמו מה שיוצא לי מהתחת

רובם

אבל בכל מידה שיש, כל זוג מעצבן יותר מהשני ואני לא אתחיל לפרט

אז עלה לי החשק לאחרונה לעבור כיתה, למרות שי"ב זה כבר מוזר מידי - חסר פואנטה וחסר תקווה

אני אצטרך להתמודד עם האשפה שלהם וזה מרגיש כמו כמה צעדים גדולים אחורה לימים שהייתי בודד וחשבתי שכולם שנאו אותי

עכשיו אני חכם יותר, אני יודע מה הבעיה של כל אחד ומבט מהיר זה מספיק בשביל לדעת מה להגיד או לא להגיד

הבעיה שלי איתם היא שהבעיות שלהם נשארות שם, אף אחד לא מתכוון להשתפר או להשתנות

לא לטובת עצמו ובטח לא כי אני אגיד להם שהם מפגרים ומשהו לא בסדר איתם (אני גם לא אעשה זאת)

זה לא כאילו מגיע להם לדעת

הילדים בפנימייה הם אמיתיים, לפחות ככה זה מרגיש לי

אולי משהו חזק פגע לי בראש, אבל אני נהנה איתם ברמות גבוהות מאוד

למי איכפת מ"איכות האוכלוסייה", איפה הם יהיו בעתיד או לא

בינתיים השנה הזאת *שייכת* לנו

צחוקים, מוסיקה, חיים

לא צריך להיות מעשן או שותה בשביל להנות (תופתעו)

אם יש אנשים שלא יצא מהם כלום בעתיד או שיהיה להם קשה, זה אלו בכיתה שלי

רמה אחרת של עצלנות ביחס לחוכמה, ואני לא אומר שלכולם יהיה קשה או יצאו לוזרים

למעשה הרוב יזרקו לתוך האוניברסיטה וימשיכו את מה שהם טובים בו - לחרוש

ההבדל הוא שאוניברסיטה זה לא בצפר, אף אחד לא יביא להם הזמנה אישית או יעיר אותם בבוקר בשביל כלום

אולי אפשר לסמוך עליהם שהם יעשו משהו

אבל ברגע שהם יכירו אנשים נורמליים כמו שאני זכיתי, סביר להניח שהרוב יפלו לשתיה ועישון

איך אני לא נפלתי? שאלה טובה

יש לי דאגה אמיתית לבריאות של עצמי

טוב אני לא רוצה להגיד סתם על עתיד של אנשים שאני לא יודע

אבל קשה לי להניח שרובם יהיו מצליחים כמו שהם חושבים שהם

המבוגרים פשוט משקרים להם בפרצוף לגבי מה הם צריכים לעשות כדי להצליח בחיים.

If you work, you lose

גם הרמה הנורמלית שאיכשהו קיימת בכיתה והצלחתי לסחוט ולמצוא, לא נורמלית מספיק

יש עדיין הרגשת עליונות לא מוצדקת שתיתן לכל פנימיסט שמכבד את עצמו את החשק לתת להם אגרוף - ובצדק

אני לא יודע להגיד אם הם באמת רוצים להיות לבד, או רק להתרחק ממני

חלשי אופי

זה לא שאני נמשך אליהם בהכרח, אבל אין ברירה ואני הייתי מעדיף כל "חברת אדם" על להיות לבד

אבל כנראה שזה תשאר הבעיה שלי, חברת האדם שיש להם להציע ירודה גם ככה אז אם אין להם חשק אפילו לעשות לי את הטובה הזאת

למה שאני אתלונן? אולי אני אתלונן בגלל חוסר הנימוס הבוטה שלהם כשהם עושים את זה, כזה שלא רק נותן את החשק לתת אגרוף

אבל כאילו הם מתחננים שאני אתן להם אגרוף "ממש פה בפרצוף שלי הנה תסתכל" *מצביעים על הלחי*

אבל בזמן שעשיתם קליקים בידיים לא כל הילדים שלי בכיתה בהכרח רוצים מכות, רק הרוב

הנסטר ובלה הם "הכי בסדר", העכברוש גם אינו מעצבן יותר מידי

לאחר מכן ניקה ואולי שאר האנשים שאני לא מכיר באמת או מעולם לא התקרבתי ללהיות בצורך של נכוחותם על מנת למנוע את בדידותי

ונשכח משאר האנשים שזה לא יותר מידי, שאכן צריכים לקבל את האגרוף הזה במוקדם או במאוחר, סביר להניח שלא ממני

אם זה כן יהיה ממני, זה יהיה על ניסיון לפגוע במעט הכבוד שנשאר לי לכיתה הזאת

אולי אתן להם את מבוקשם וארסק אותו לחלוטין, אבל הם יצטרכו לנסות די ברצינות

הקטע הוא שלאף אחד אין את הביצה השמאלית לעשות משהו שנחשב רע בלי שיתחילו איתם קודם, וזה כנראה פועל לטובת כולם

מעניין אותי למה אלוהים כל כך קיצוני לגבי לתקוע אותי איפה שלקסי אמורה להיות רוב הימים שנשארו לה בבית הספר

בהתחלה זה סתם היה מרגיז שלא נותנים לי להיות בכיתה הנורמלית כמו איזה עצלן, אבל זה כבר יצא משליטה

וזה כנראה ישאר ככה עד סוף השנה ואני יכול לשכוח מזה כבר כי בתכלס, זה לא שאני רואה אותה ליידי כל הזמן אחרת זה באמת היה שווה פוסט

אם משהו שווה פוסט, זה התקווה האחרונה שנשארה לי בכיתה הזאת, שמרוכזת בספורטאית

אני אשנה בכבוד את שמה של הספורטאית לנקו

ספורטאית = נקו

כה זה נראה לי הולך

אני כבר אראה איך אתקדם איתה, זה נראה שהיא נורא שמחה לראות אותי כל בוקר שיוצא

אבל כל המערכת שלה מפוצצת ושלי ריקה, אז זה לא יוצא יותר מידי זמן לבלות ביחד או משהו

אני אשתדל לסדר מה שאני יכול פעם הבאה שאראה אותה, אני חייב משהו לעשות בזמן הלימודים שהוא לא לברוח לפנימייה ברגע הראשון שאני יכול אחרי השיעור

הפנימייה אפילו מתחשבים מספיק לבקש ממני רשימה של אוכל טבעוני שהם יסדרו לי על כספם (בצדק, לא סתם אני משלם הרבה בחודש)

והם ידאגו שיהיה לי מה לאכול מינימום בחדר

וייתכן שהם יסדרו גם נוחות טבעונית לשותפי לחדר

שאר הדברים בינתיים בצד בראש שלי, יצא לי להנות אתמול בלילה והיום אני אכין את אותה רשימה ואתכונן לשיעור מחשבים שיהיה היום אחר כך

מי יודע, אולי לבית הספר יש משהו אמיתי להציע לי לשם שינוי. אובונטו כבר מוכן אצלי ואני שמח שאפשר להתחיל משהו אמיתי

סיימתי לפרוש מרובוטיקה ולמחוק את הפייסבוק, רק עוד שבוע בערך והפייסבוק גמור לנצח - אולי אפילו פחות

אני עדיין אצטרך להזיז את עצמי לבד בלמידת C ולמידת אסמבלר, שזה עסק די רציני

זה עסק רציני בגלל הלמידה לבד ובעיקר בגלל זה

אין קורס או משהו - אני מתכוון ללמוד לתכנת מערכת הפעלה מאפס לבדי ובחינם

אני ביקשתי מאבא שלי ספר כי זה בטוח יעזור לי, לקרוא באינטרנט או במחשב גם קובץ PDF זה לא אותו דבר כמו לקרוא מספר

גם אם זה אותו ספר ב-PDF

סיימתי את יומנו של חנון 6 (או 5?)

הסגול

זה 5

אני עוד צריך להוריד את הסרט ולראות אותו (שהוא לפני 5)

לקנות את 6 (התכלת)

ואחרי זה לקרוא את 7 - החום שקנו לי כשהלכנו לקנות מכנסיים קצרים

אולי הגזמתי עם הבעיה שלי עם הכיתה

אבל משהו נתן לי את ההרגשה שהרצון שלי לעבור כיתה בסוף ט' היה הגיוני לחלוטין - לא רק כי העדפתי אנשים אחרים אז

בתחילת י' דווקא שמחתי שלא עברתי כיתה, בעיקר בגלל המחנך, אבל בכל זאת - הייתי יכול להכיר אנשים אמיתיים מוקדם יותר.

למעשה הייתי צריך לעבור לפנימייה מוקדם יותר, אפילו שעברתי בזמן מאוד טוב זה עדיין "טיפה מאוחר"

אני אשכח מזה לגמרי כבר, שום דבר שיאמר בנושא לא ישנה כלום.