יש לי הרבה מאוד פוסטים איכותיים בדרך, אבל נתחיל בזה שהכי דחוף לי לשפוך, על לקסי

אני כבר לא בטוח בדיוק מה עבר לי בראש כשרציתי לכתוב אותו (זה באיחור של יומיים מגיע)

לראות אותה עוברת זה כבר לא מעניין כמו פעם, אני לא מנתח את עצמי או את איך שאני מרגיש יותר, אני יודע שזה ריק

אבל כשחשבתי איך אני מרגיש בכללי, הפסד או לא הפסד, מנקודת המבט הנוכחית

עם ההצטרפות לפנימייה לאט לאט הפכתי לבני אדם

מה הייתי קודם? אחד התלמידים בכיתה שלי, או במסלול שלי *ליתר דיוק* אולי אפילו פשוט ב"כיוון ההוא" של אלו שחושבים שהם חכמים יותר מאחרים

בפועל זו לא המציאות, זה רק חינוך רוסי שאם יורשה לי לציין לקוי מאוד

אני לא רוצה שהילד שלי יהיה פחות חכם מכל אחד אחר, אבל גם אדם יותר חכם אינו בהכרח יותר טוב

למעשה אני מתכנן להפוך את הילד שלי לגאון בגיל צעיר אבל נשים את העתיד הרחוק בצד כרגע

אין שום כוונה להזניח ערכים חברתיים, זה המקום שאני מצאתי אפילו למחוא כפיים לדת היהודית

היום הייתה לנו הרצאה על שנת שירות, אבל לפנייה נתנו לנו הרצאה מבוססת על *היגיון נורמלי* של "למה בכלל להתנדב" וכאלה

אז האדם עשה את עבודתו ובזכותו יש לי את סיפור העגל מנקודת מבט מודרנית וגם הבנה של מה לא בסדר בחברה בישראל

העם חסר הסבלנות וחסר המנהיג לא הצליח לחכות 40 יום לקבל ערכים אמיתיים של כבוד לאותם ערכים, כבוד לאחרים וכבוד לעצמם

במקום זאת הוא נשען על אל מוחשי חדש, עגל הזהב

החטא המזעזע הזה שזכור בהיסטוריה היטב וגורם לבנאדם הפרקטי של היום להגיד "איזה טמבלים אני במקומם לא הייתי עושה את זה"

זה כבר מאוחר מידי, סביר להניח שעשיתם את זה

כי מה לעשות שלדור של היום במיוחד יותר חשוב לשבת שעה שלמה על Candy Crush במקום להתרכז 5 שניות במחשבה של עצמם

(זה הדוגמה שהוא הביא לנו, בערך)

שלא לדבר על איך אנחנו נחשפים ל-7000 פרסומות ביום, כמעט 2 מיליון עניים בארץ (מספר אחת בעוני מערבי!)

קרוב לחצי מהם ילדים (עזבו אני לא יודע את הסטטיסטיקה במדויק, יש באינטרנט.)

"יש לכם את העולם במלואו בכף היד"

טוב יצאתי מהנושא הרבה הרבה יותר מידי, "מה לא בסדר עם החברה של היום" פוסטים מתערבים...

למה תפוח

למה זהב

ולמה רקוב

נתחיל בתפוח

כידוע יש לי מחשב של אפל, היה לי אייפון 3G עם 16 ג'יגה

יש לי אייפוד 3 עם 32 ג'יגה וגם אייפוד 5 עם 64 ג'יגה בצבע שחור

בנוסף על כך אכלתי תפוחים מאז היסודי באופן קבוע פחות או יותר כל יום קיבלתי בקופסת האוכל

עכשיו אני הוספתי תפוחים אדומים וגם אוכל יותר מאחד ביום למלאות את הבטן בין ארוחות

בקיצור, תפוחים זה משהו שאני נורא אוהב, זה מחזיק אצלי יותר חזק ממה שהחזיק פיצה

זהב כי היא בלונדינית

וגם איך אפשר לשכוח את הערך המוסף וכל השטויות האלה שמייחסים לזהב היום

בקיצור, תפוח זהב זה מציע

ורקוב, כי איך אפשר בלי?

ועכשיו נזכרתי סוף סוף מה באמת הייתה הפואנטה של כל הפוסט הזה

רקוב הייתה מילת הקסם

כי אפשר להגיד שזה כי היא התחילה לעשן

או סתם גרמה לי להשתגע - קשה להאשים אותה כשאני זה שהשתגעתי והיא לא עשתה הרבה

אבל מה שבאמת רקוב, זה שלא נתתי ביס

איך אני מעז, להטיל ספק בעוצמת הניסיון שלי

Over value its importants

אני לא מתכוון להגיד שאני מתחרט על משהו

Do you really want to be an old man, filled with regret

Waiting to die alone

אין לי ספק שנתתי שם הרבה יותר מכל מה שהיה לי, ולכאוב על זה שזה לא הספיק מאוחר מידי

אבל האם באמת כלום לא יעזור להרגשה הזאת של Incomplete?

היום אני מבין שהיא בסה"כ בן אדם והסיבה שלא צריך לבכות על חלב שקדים שנשפך היא מפני שהוא כבר נשפך ודבר לא יעזור

הפוסט הזה בה להשלים את החסר ב"בדיחה החולנית של אלוהים"

והיא לא מסתיימת כאן, התפוסה - הגיע הזמן לתת לה שם אמיתי כמו שנקו קיבלה...

וואו כל השמות הטובים תפוסים, אפילו השמות הלא טובים תפוסים.

כבר חשבתי לתקוע לה אליס אבל זה פשוט נדיר מידי וקשה להגיד שהיא ראויה

גם עלה לי חשק לא פעם ולא פעמיים לשנות ללקסי את השם למשהו שלא יתן למתן קונוטציה של כלבה

טוב, שמה החדש של התפוסה יחזור למרי כפי שהיה בעבר

אני אישית לא אוהב להחזיר ככה (באיזשהו מקום לא הייתי צריך לשנות מהתחלה)

מה לעשות שלא הכי נעים לתת לאנשים שמות לפי תכונה אחת שלהם או משהו

חוץ מזה עם ההרגשה שהיא נותנת בזמן האחרון - יש לי הרגשה שהשם הזה כבר אינו משקף את המציאות

יש לי הרבה כמה דברים לספר לה

אבל Prehaps הדבר שהכי מפריע לי בכל הסיפור הזה עם הזהב (הבלונדיניות)

זה שאני רוצה חברה שתדליק אותי ויש לי הרגשה שנקו פשוט לא תספק את הסחורה

אומנם מניסיון אני יודע שלמרי יש את זה ואולי אפילו בגדול

עם יורשה לי לציין, מה שנאמר בהתחלה לגבי חוסר ההרגשה עם לקסי עדיין עומד, יש לה את זה או אין לה את זה, במרחק הזה זה כאילו אנחנו לא באמת שם

ייתכן ששיעורי מחשבים ישנו את זה, מדובר פה על של-3 שעות שבועיות רצופות תיהיה השפעה מעניינת

להתחשב בזה שכל האשפה השכבתית (מופת - מחוננים שאינם בלה ניקה ואני) לא יהיו באותם שעות

ויהיה רק הכיתות עם לקסי + בלה ניקה ואני

אני שם את מרבית הכסף שלי שאני אהיה בקבוצה סגורה במיוחד עם בלה וניקה מה שמצוין בעיני

באיזשהו מקום זה אפילו גורלי, אני עוד מכיתה ט' בקטע של ידידות עמוקה עם 2 בנות שיש בינהן חברות עמוקה

חחחחחחח הדבר השני שהתרכזתי בו בכיתה ט' מלבד ללקסי היה *בנות בכללי*

כיתה ט' הייתה השנה הכי ריקה מבחינת מרי

כיתה י' אני אפילו לא רוצה להזכר במה שהיה ברגע שחזרנו לדבר, אחרי זה הסתדר נורמלי

שנה שעברה העניינים התחממו אבל האופי שלה היה לא שונה יותר ממה שציפיתי שיהיה בכיתה ח'

למעשה בכיתה ח' זה שצפיתי נכון לא אומר שפעלתי נכון ובהתאם אבל זו הנפילה של לפני 4 שנים כבר

והשנה עוד לא יצא לי להעביר איתה שיחה עמוקה אבל אומרים שלום במסדרון כזה אז יש לאן להתקדם

עם נקו גם לא חסר לאן להתקדם, רק כמה שעות חופשיות ביחד שאני אקח אותה לעצמי ומי יודע איזה הפתעות מצפות לי (כה ממש)

ה"חיי כיתה" במצבם כמו שהם כרגע חזרו פחות או יותר לאשפה שהיו בכיתה ט' עם יוצאי דופן

רק הנסטר ובלה נאמנים כשזה נכון לתפקידם (כל אחד הרחק מהזוג שלו) וזה פחות או יותר הכי טוב שיש לי

גם כשניקה רחוקה מהזוג שלה העניינים בסדר יחסית

ההרגשה שאני מקבל כשניקה או בלה ביחד עם בן הזוג של כל אחת מהן פשוט מזעזעת

כל סיפור והמקום שבו בעיני העסק "לא ראוי", המקום שבו מה שהנסטר אמר תמיד היה ותמיד יהיה נכון

חזרה לתפוחים

עם לקסי אין לאן להתקדם, לפחות לא שאני רואה עכשיו

בטח העתיד צופה לי הפתעות כאלו טובות שאפילו אני לא יחזה אותן

אני צריך להכין רשימה של אוכל טבעוני למדריך, שיסדר לי באופן קבוע ויעשה לי חיים טבעוניים קלים פה בפנימייה

למה להכין לעצמי את האוכל זו משימה מייגעת, אני ממש מצטער להודיע על עצלנות היתר הזאת פשוט אין לי כוח להוציא יותר מהסלט לתוך הפיתה עם ההמבורגר שלי אחרי שחיממתי

לשים טחינה זה לא פשוט כפית אחת פנימה ואז לזרוק לכיור - הכיור מזעזע מידי אז זה דורש שטיפה מיידית וכמה ידיים נראלכם שיש לי גם להחזיק את הפיתה גם לפתוח את הכיור וגם להחזיק את הכפית?

נבטים עוד זורם כמו הסלט

לחתוך מלפפון - אני לא תמנון, עם גמבה זה עוד יותר עסק אני צריך רק 3 ידיים להחזיק אותו...

טוב אני מגזים בהרבה

אבל העסק הזה גם מוסיף לי שטיפת צלחת ושטיפת סכין שאף אחת מהן לא נוחה במיוחד והכל חייב לקרות במיידי

תן לשטיפה לחכות? שטיפה דביקה לעתיד, מציק אבל סביל

בכל זאת, ייתכן שיש לזה חיסרונות שאני לא יודע עליהם מבחינת חיידקים (במיוחד לטחינה)

אני חייב להפסיק לסטות מהנושא

עוד בלונדינית היא הידידה מהפנימייה שלא תזכה לשם משלה לבינתיים

גם לא לתיאור סיפור לעכשיו - אחר כך אערוך ואוסיף לפוסט הזה - אני הולך להפגש איתה חחחחחח

לה אני אקדיש פוסט אחר עם יותר פוטנציאל, הסיפור שלה שונה (ההבדל בין "רקוב" לבין "נגוס", או אם אתם רוצים להיות בוטים, "משומש")

מפני שזו השנה האחרונה שלי כאן, אין שום סיבה שאשמור את המרחק הזהיר שלי מלקסי - סביר להניח שלא אראה אותה יותר לעולם אחרי שאקבל את תעודת הבגרות שלי

פחות או יותר ההזדמנות היחידה שלי לשנות את זה (כה ממש)

נראה, נסתדר, נחיה

כיתה ט' מאחורי מאוד.