conn.open זו הבעיה המשותפת שהייתה לנו עם פרוייקט האתר בכיתה י'
למקרה שהגעתם לכאן וחיפשתם את הבעיה של conn.open - נדפקתם כמונו
אצלנו זה היה מצבי רוח, עניין של מזל אם זה פועל ואם לא.
*פועל כל פעם שלישית*
ממליץ לכם להתחיל את האתר מהתחלה, גם תעצבו אותו כמו שצריך הפעם!
(וכן אני לוקח הימור בטוח שהעיצוב הראשוני של האתר שלכם מזעזע אלא אם כן השתמשם ב-ASP מה שלדעתי גם לא יתקע לכם את הבעיה conn.open)
אבל ייתכן שיתמזל מזלכם והאתר שלכם נראה פיצוץ ובכל זאת סבלתם מ-conn.open, זה הכי מבאס.
הנסטר הצטרף לכיתה שלנו באמצע כיתה ח', היה בחברתו עם האולר המון מפני שהכירו מלפני זה
הוא מספר שאז בלה עשתה לאולר מלא בעיות, *נפשיות*, הייתה לה אובססיה אליו - סביר להניח שזה ככה עד היום
העסקים שם מתוסבכים וזה, אבל השיא של הבעיות היה כשהאולר הפיל אותה לגמרי (כי לחזור ולהפרד כל הזמן סתם זה לא משעשע)
והאמת שאני הייתי באותו מצב בדיוק בכיתה ח' - חוץ מהחלק של "לחזור ולהפרד", זה היה יותר "לריב ולחזור לדבר"
הסיבה שזה היה ככה - בגלל שלא היינו ביחד (עם מרי)
בכל אופן הוא סבל את זה אז הוא גמר את העסק שלו - ואז היא פנתה אל הנסטר בהצעה נואשת במיוחד
הנסטר סרב כמו חבר אמיתי לאולר
והוא שמח שהוא עשה זאת - למרות שההצעה הייתה מעניינת בתוכן שלה (לא אפרסם את ההצעה כאן כי ככה)
ומי יודע איזה בעיות הנסטר חסך מעצמו
אני לא הייתי בקבוצתם בכיתה ח', לא דיברתי כמעט בכלל עם הנסטר או האולר אז, אולי מלבד לשיעורי אנגלית.
עם בלה לעומת זאת - הכל נרשם בפוסט שלה, הייתה ידידות קצרה בכיתה ח'
אני מרגיש מוזר לנסות לחבר בין שני הסיפורים ולהבין את נקודת המבט שלה
בכל מקרה, לכיתה ט' יש 4 פוסטים שלמים מוקדשים והקשר שלי עם הכיתה אז היה בניתוק יותר מתמיד
לא היה לי דיבור עם רוב הכיתה, פחות או יותר כולל אותם - לא קרה משהו מיוחד
בכיתה י' ברגע שנטשתי את הסתומה שישבתי לידה (הייתה אז סתומה מספיק שארצה לעבור מקום)
עברתי ליד הנסטר וזה ללא ספק היה אחד המעברי מקום הטובים יותר - למרות שזה היה מלשבת ליד בת ללשבת ליד בן (שזה ירידה לא משנה איך מסתכלים על זה - אולי תלוי בבחורה ובבן.)
משם לאט לאט נפתחתי למשחקי מחשב שנטשתי לכמות זמן מכובדת ובכללי לקהילה של צחוקים ושטויות - גם רמה גבוהה של התנשאות
שרק מתדרדרת עם הזמן, אנחנו פשוט מחשיבים את עצמנו לחזקי אופי מספיק לספוג קללות מיותרות
ממש
בכל מקרה, הנסטר לבדו הוא אחד האנשים המדהימים שאפשר להכיר
בכיתה י' התחברתי אליו במידה מסויימת, אני לא יודע מתי החיבור ניהיה "הוא אחד האנשים היחידים בכיתה שאני סומך עליהם"
בסוף כיתה י' אחרי הבגרות של הפרוייקט אתר באתי אליו הביתה, זה היה אחד הזמנים הטובים יותר שנהנתי בחיים שלי
לא יודע להגיד שעשינו יותר מידי, היה טוב וכיף בסה"כ
שיחקנו הרבה משחקי מחשב ביחד והיה עיניינים חברתיים נוספים לדבר ולעדכן עליהם בהמשך, ביא'
סיפרתי לו על השטויות שלי, כל מה שבבלוג הזה פחות יותר, גם מרי וגם לקסי ומה לא
יש חיים, יש עיניינים משותפים, מחשבים ומשחקים
אומנם הניסיון שלי עם תוכנה עולה על שלו בהרבה בעיני, בקטע של "חיצוני" ולא בית ספר
במה שלמדנו בבית הספר הוא עוקף אותי על רגל אחת, אבל בכל זאת שנינו בציונים הגבוהים וסיימנו עם השטויות האלה...
מלבד לפרוייקט האחרון של השנה
הוא התכבד להודיע לי לגבי האולר ובלה
וזה לא שהוא הודיע כי אי אפשר לסמוך עליו או משהו
זה זה שלאולר ולבלה אין שום סיבה להחביא את זה ממני, מה שעושה אולי את הידיעה מתסכלת יותר
עכשיו כשאני חושב על זה, מה כל כך מיוחד בזה שאני לא יודע?
אה אני יודע ! מפני שאני גם ידיד של בלה
והיא צריכה להיות עסוקה בלזייף לי את הצורה כל היום (השנה היא נמרחת עליו יותר מתמיד ואני פשוט לא מתעסק)
מצד שני יש לי הרבה זמן איתה בכל זאת, נראה כאילו הוא לא מספיק איתה אולי? הם בטח ביחד הרבה אחרי הלימודים
בזמן שלא היא רואה אנימה שזה פחות או יותר *חצי זמן שלי*, נושאי שיחה
אז הוא חשב בהיגיון ונתן לי את הפריוילגיה המוצדקת לדעת משהו שאין סיבה שלא אדע.
אולי אני זה שאי אפשר לסמוך עליו מבחינתם? מעליב עוד יותר - אבל זה לא קשור כבר
היה לי איתו ועם חברינו האחרים גושים ענקיים ויש עד היום - של בדיחות פרטיות ואיכותיות.
אפשר לסמוך עליו בקטע של "לא להשאיר לבד", עוזר יותר ממה שאני מוכן להודות
השנה התחלתי לחשוב בזה שאצטרך להיות לבד בזמן הלימודים וזה טיפה מעציב - לכן זה שאני בורח לפנימייה בשעתיים חופשיות מסתדר
לפעמים מציאים לי להשאר - הייתי נשאר בכיף אם לא היה את חברת "האדם שלא רוצה את נוכחתי", הרביעי בקבוצה שלנו ששרדה בכיתה
וגם אם אין לי תוכניות כמו להתקלח ולהביא איזה משהו מהחדר או לאכול ארוחת בוקר במקרה של היום
איזה יום ארוך זה היה, מרגיש כאילו עברו יומיים.
יש לי הרבה סיפורי חומרה וידידות להוסיף...
פנימייה כמובן
הוא מביא לי דברים ליום ההולדת חחחחחחח דברים טובים!
אני סידרתי לו את האייפוד לפחות 3 פעמים, גם לאחותו.