אין שום דבר שמשתווה להרגשה של בחורה בראש

בעיקר שאין כשההרגשה הזאת לא צריכה להיות שם, כשזה סתם

כי יש לזה את הטיפה של "למה סתם?" ובואו לא נזכיר את הפוטנציאל לכאב אחר כך

זה עוד בקטנה, אפשר לתרץ

אבל כשזה אני, אני מתכוון לעשות משהו עם זה

בואו נתחיל בלהזיז את התחת ביום יום ולעמוד יותר טוב בתפריט ובאימונים שלי, להתמיד

מסתבר שזה יותר קשה ממה שנתתי לזה קרדיט, גם שעמדתי בזה פיקס בחודשים הראשונים - עכשיו זה מספיק קשה לשמור על המשקל

הסיבה העיקרית זה שעברתי לפנימייה, למרות כמה שאני כפויי טובה, ההורים שלי עשו את רוב העבודה בחודשים של החופש הגדול

ועכשיו הכל תלוי בי, לכן אני חייב להכין לעצמי מערכת שעות של החיים

שתכלול - זמן מסודר להכנת האוכל וזמן מסודר לאכילתו

זמן מסודר ומדויק לאימונים, בלי סליחות ובלי עיקובים ובלי ויתורים

זמן מסודר לזמן פנוי וזמן מסודר ללכת לישון - לדוגמה לא ב-3 בלילה בלי ארוחת ערב אלה אם כן אסתכן בהליכה למועדון בשביל מיקרוגל

כמובן שאת כל המערכת הלימודית

אשנה את הימים שאתאמן בהם בשבוע

קודם כל - יום שני שיעור ספורט נחשב אימון לכל דבר, המורה קורע אותנו ברגליים

אחרי זה יום רביעי או חמישי - אימון או לפני ארוחת הערב או אחרי (ואז אכין ארוחת ערב לעצמי)

אגב אשתדל להמנע משינה בצהריים

ואימון שישי או שבת, אני חושב ששבת, בשישי יש קבלת שבת וחולצה לבן חובה

אימון שישי יהיה בבית - כי בשבת זה הכנות חזרה לפנימייה

בקיצור, יש מה לעשות

הזמן הפנוי עכשיו גם ראוי להתפס על ידי ליליה, אצטרך לגשת לחדרה בזמני הפנוי ולהציע את עזרתי עם הרשימה הטבעונית

זה ללא ספק - מחייב, עם המשפט הקריטי של "לא רוצה שתעשי הכל לבד" ועם החוק ש"לא איכפת לי" לא נמצא אצלי בלקסיקון (מלבד לזמנים שכן?)

אם אנחנו כבר מדברים פה על חשיבות בין-לאומית

אני כמו תמיד שוקל מאוד בכוח האם להתקין אובנטו או לא...

הצד החכם יותר שבי תמיד משתכנע אחרי שיש התקנה של ווינדוס שעובדת "עזוב אותך מערכת הפעלה שלישי, אל תתקן מה שלא שבור"

ועם המכונה הוירטואלית המוכנה מראש עם Aircrack-ng בהתקנה פשוטה (למרות שגירסה לא עדכנית) ו-USB חיצוני

לא חושב שיש לי עוד שימושים לאובנטו + השיעור שדורש מאיתנו את המכונה הוירטואלית

אין לי בעיה להתקין ולהשתמש גם בשיעור אבל בשביל מה ההתחייבות הקשה?

אני גם לא מתכנן לקחת את הסיכונים והחיסרונות של מכונה וירטואלית לכונן הפיזי ולהתקין משם אובנטו, Wubi או מהדיסק

למרות שבתיאוריה לא רק ששניהם יעבדו, אלה גם יותר טוב - לא יודע איזה מהם במיוחד יותר טוב, לדעתי ה-Wubi ממש יזרום

מצד שני ראיתי איזה באג עם ה-Wubi ב-i3 וזה טיפה מדאיג

ה-i3 אגב זה המחשב המפורק על הארונית שלי

אם אנחנו כבר בחיים קשים, השחור שהיה איתי בשנה שעברה שוב מאיים לעזוב או מה שלא יהיה

"כרגיל"

בכל אופן, נובעת השקילה להעביר אותי לחדר 4, כדי שלא יהיה שם 2 אנשים ובחדר שלי 4

ואני מסכים ש-4 זה צפוף, ויהיה שלל יתרונות במעבר חדר

מצד שני אני מפסיד שותף טבעוני לחדר

וזוכה בשותף לחדר הכי מסריח בפנימייה (לא הדעה שאני המצאתי)

ועוד שותף לחדר שיכול להיות מעניין דווקא, עסקים קשים, עתיד רחוק, לא יודע

מה שכן - צריך לוודאות ב-100% שהשחור יעזוב מה שלדעתי לא יקרה

למה שנה שעברה זה היה הכי רציני - רצו להשאיר אותו כיתה

אז עכשיו הוא כבר נשאר כיתה - מה לעזוב לאן לעזוב? אף אחד לא יעלה אותו לי"ב ואם כן, הוא משאיר פה את החברה שלו, החברים והקבוצה

וקשה לי להגיד שיהיה עוד הרבה

מחלות קשות

בקיצור, תלוי בוא

הדבר הכי קריטי שצריך להיות בחדר שאני אעבור אליו זה מקרר, בלי זה אין מצב.

בסה"כ אני אסתדר, גם יש את הקטע של חסר מדף בארון שיתוקן... (אני מכיר את המדפים בחדר 4)

אני אגיד את האמת, לא בא לי על השותף המסריח בחדר 4, הבעיה בלעבור לחדר אחר היא שלא יצא מזה דבר - רק בחדר שלהם חסר אנשים

ומי עוד ירצה?

אז כה זה יהיה "החדר הנידח" פחות או יותר

כאילו שהחדר הזה לא נידח מספיק חחחחחח השותפים כאן לא מסונכרנים, ספרדי ערבי קפקזי ורוסי בחדר בפנימייה (זה אחלה התחלה של בדיחה)

הקפקזי והרוסי טבעוניים ועוסקים יחדיו במחשבים, הקפקזי בחומרה והרוסי בתוכנה

הרוסי טבעוני מטעמי בריאות והקפקזי מהסיבות המורליות

בקיצור, חיים מגוונים במיוחד פה

לרוסי אין חברה, לספרדי חברה בפנימייה, לקפקזי במשפחתון ולערבי מחוץ לבית הספר

טוב מספיק על "Tales of room 5"

מחר בהזדמנות המתאימה אכין לעצמי מערכת חיים בסגנון "איפה אני עכשיו?"

אתלע אותה יפה על הקיר מתחת למה שהם ידביקו לי כאן בהמשך כזה של חייזרים (נקרא לונג, שטיח קירות לא שטיח כזה?)

נסדר את מערכת השעות שיש לי על הקיר שדורשת עידכונים וכמובן נדבר עם הרכז שיאשר לי לא להיות נוכח בשיעורי חינוך - כי לא *באלי*

(פרנציפ "לא באלי", אני מעדיף להגיד "לא רוצה" כי יש לזה רמה של כבוד.)

והסיבה שלא באלי זה לא כי שיעורי חינוך זה רצח עם+ (שזה מספיק סיבה לבד) אלה כי זה על מחשבים שעם כל הכבוד

פי קוודריליון (הא? הא? 10 בחזקת 15 למי ששכח, 1,000,000,000,000,000 ולא פחות.) יותר חשוב.

עוד יתרון שנזכרתי לציין ברגע שהשותפים שלי לחדר התחילו לנחור - יהיה מינימום שליש פחות נחירות אם אעבור חדר

ואני מרגיש שבחדר 4 הם לא נוחרים במיוחד

בכל מקרה מחר אהיה לבד בחדר, כולם הולכים ל"משואה" הזאת שלהם, פולין וזה

מחר במתמטיקה שיעור פרטי

שעה ראשונה עדיין מלאה - הלך לי הקובץ של הטיוטה השלישית אז הכנתי מחדש, מקווה שתיקנתי הכל...

שיעור אנגלית היה יותר קל משציפיתי, הצלחתי לחרטט הרגשה שעבדתי בשיעורים שלא עשיתי דבר.

פשוט נתתי לזמן לעבור "אה נעשה הכל ברגע האחרון" - למרבה הפלא זה עבד, המורה אפילו הייתה נורא שמחה עם התוצאות שלי

מה שנתן לי מוטביציה אשכרה לעשות משהו אחר כך

אני חושב שאסיים כאן

אגב למי שתוהה, ההתחלה הייתה לגבי ליליה באופן מוחלט

לא יודע מה נסגר במוח שלי שהחליט שהיא טובה כל כך, במיוחד אם ידעתי שהיא לסבית

עדיין יש לי את ההרגשה והרצון להוכיח שאפשר לגרום ללסבית לסטוט חחחחחחח

אבל בכל מקרה let's not get too cocky

אני רוצה להוציא מזה את המקסימום האפשרי והפוטנציאל נמצא שם מאוד

כל שנשאר לי לעשות זה לעמוד בתנאים, ברירת המחדל והמותאמים אישית. (מחשבים מידי בשבילכם? חבל)

אני לא מתכוון להבטיח שאני מתכוון להתחיל איתה בכלל או משהו בסגנון

אבל בסיס לתקשורת הולך לקרות רוצים או לא.

(בחייאת)

שיהיה לכם לילה מדהים