אני מודע שאינני מאושר ברגע זה

אומנם אני מונע מעצמי להרגיש רע בגלל כלום

טיפה רעב אולי

בחוץ הביקור של החוצניקים כאן ואין לי חשק לצאת או לראות אף אחד

מהכיתה שלי אין אף אחד ששווה את הזמן שלי, לא עומר ולא הפסיכולוג המתנשא שעם כל הכבוד והידע שיש לו, הדברים שהוא באמת עשה שנחשבים ״לגדולים״ ו״ראויים להערכה״ מסתכמים בכמה מסיבות שאירח מבחינה כיתתית אולי כמה אירועים גם

טוב זה לא חשוב עכשיו

מה שרציתי להזכיר היה שאני לא מתכנן לצאת גם להכין אוכל (סתם יהיה דחוס ומטופש לעשות את זה כשכולם שם)

זה ידרוש ממני לדפוק חיוך שאני ממש לא מרגיש במצב רוח לזה

הדבר השני שאני רוצה לעשות חוץ מלאכול זה לישון

הבעיה בלאכול עכשיו זה שאין לי מאיפה לאלתר לחם - נדרש חימום שיש רק במועדון או אם ניקח מחדר כביסה מיקרוגל ונחבר שזה בעייתי

עבר יום

ה-Mindset שלי השתנה קצת

למעשה הוא יותר מידי בסימני שאלה

אני צריך להסתכל יותר ברשימה של ״מה לעשות בזמן החופשי״

הדפסתי את כל השטויות שלי ל״מערכת החיים״

המצב השתפר אבל הוא לא מדהים עדיין

בהתחלה היה יותר טוב (?)

אני צריך לעמוד בזה יותר בכוח

רק מראה לי כמה זמן חופשי באמת יש לי

הסופי שבוע בכלל

לא ספרתי את הניקיון היסודי שזה ״שלב מעצבן״

אין משהו מיוחד שאני רוצה

לא שאני מרגיש, מהדברים בצד

לא סקס, לא כסף

לא לאכול או לישון

לשחק במחשב

לראות סדרה או סרט או אנימה

מה שאפשרי ומה שלא, לא דחוף לי כלום

ללמוד וכאלה

לבלות עם חברים

מה נפל לי מהמוח שאין לי מטרה יותר?

אני לא מרגיש מבואס או עצוב

אולי אדיש

שום דבר לא יקרה ושום דבר לא ישתנה

שום דבר שישתנה או יקרה לא יהיה מעניין

גם אם ביום אהפוך לביליונר או הומלס או אכנס לכלא או אעלה לגן עדן או ארד לגיהנום

רגשות

אנשים עם מטרות

אני אחזור לעצמי בימים הקרובים בטח לפני שאשים לב