לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מקס לזרב רודריגז

בן: 28

Google: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2013

Just Be Yourself


שוב הוא ראה אותה, הפעם באמת נמאס לו לפחד

הידידה הטובה ביותר שלו הציע לו להמשיך להיות הסטוקר שלה, כמו שהיה אז

הרי הוא טוב בזה, "אוגר מידע"

הוא בסה"כ פנה לעצה, ומכל האופציות שאי אפשר לחשוב עליהם לגבי מה עליו לעשות, להמשיך להתרחק או לנסות בכוח

"אדישות"

לחזור להיות סטוקר?

 

בניגוד לציפיות על הכריות של כולנו

ההרגשה שהוא סטוקר נותנת לו מספיק ביטחון להמשיך לאנשהו, גם אם זה לצד ולא קדימה

לפחות זה לא אדישות, לפחות הוא לא עומד במקום - גם אם הוא מרגיש בודד

כסטוקר מנוסה, הוא ידע איפה הגבולות, הוא ידע מה הורס והוא ידע להשתמש במידע שהיה ברשותו ביעילות יתר

הוא גילה מה הורס בדרך הקשה, עם קורבן (קורבנה?) אחרת

אבל כסטוקר לשעבר, את הקורבן הזה הוא לא הצליח לעזוב

 

אולי היא באמת הייתה מיוחדת בשבילו, או שאולי היא סתם כמו כולם

אבל היא בטוח אותו הקורבן שלא נעזב בשקט והסיבה מעל כולנו

בשביל הכסף שלי, אלוהים שתל בו את ההתמכרות הקשה הזו

הרי מלבד לזה, הוא מסוגל לעשות הכל

לעבור דירה, לנהל את חייו ואת עצמו, לנצל פריצות קטנות במערכת ולשבת על המחשב שעות על גבי שעות, פרודקטיבי וגם לא פרודקטיבי

היה לו היגיון בריא, פחות או יותר, רק איזה בחורה פה ושם הייתה יכולה לשגע טיפה אולי אפילו להוציא אותו מדעתו, מי ישמע

 

בקהילה שלנו יש גנבים, בריונים, רוצחים ואנסים

אבל יש שיספרו את אלו כנדירים

בקהילה שלנו רוב של שותי אלכוהול, או לפחות מנוסים בכך

מספר מכובד מידי של מעשנים - ומנוסים בכך

אבל הוא? לא ניצל אפילו את ההזדמנות שלו לגנוב

מצא פלאפון, ובמקום לקבל אותו כפלאפון החדש שלו - חיכה לשיחה.

אז עכשיו לא יהיו לו נקיפות מצפון, כשיראה את אותה אחת שהחזיר לה את הפלאפון, אולי היא תחייך.

 

הוא מבין שהוא במסגרת, ואינו מסוגל לצאת באלימות מול האחד שמציק לו - לפחות לא במסגרת

מעניין אם תבוא ההזדמנות מחוץ למסגרת, ייתכן וייתכן שלא

מה עדיף? אולי עדיף שכן, ללמד לקח

ואולי עדיף שלא, לשמור על דף נקי

 

הדף הזה ריק

הדף הזה משעמם

כי גם אותם שינויים קיצוניים במסגרת, בסופו של דבר יזרקו לפח עם פתיחת הדף החדש במסגרת החדשה עוד שנה

אבל אותם שינויים הם הכרחיים ובינתיים זה כל מה שמעסיק אותו

אני רוצה לעזור לו

אני חייב לשנות אותו, להשלים אותו

 

היתרונות

אני אתן לו הכל

אותו אוגר מידע, מדבר

חסר פחד

סצנות בכיף של החיים

המצב האופטימלי של עקשנות ויכולת

אבל מי יהיו החברים? כולם ואף אחד.

 

הידידה הכי טובה שלו רק רצתה את מה שהיא מאמינה טוב בשבילו, שישאר עצמו.

תגידו לי אתם, מי הוא?

תגיד לי אתה, מי אתה?

כי באמת שהגיע תורך.

 

זה לא הבחורה, זה אתה.

 

נכתב על ידי מקס לזרב רודריגז , 14/11/2013 16:47   בקטגוריות עמוס, סיפור מעניין, כאב, אהבה ויחסים, ביקורת, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס לזרב רודריגז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס לזרב רודריגז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)