זה לא אותה אחת, זה יותר הרגשות כלפיי

התכוונת לשריטה? כן

אז מאי מספרת שהיא עוברת לחו"ל, אולי

ההשפעה עלי לא איחרה לבוא, לכל היותר הייתה מיידית

לפחות היא לא עבדה עלי כשהיא אמרה שהיא עוברת הרבה

איזה מן בן אדם אני, לרצות שהיא לא תלך

באיזשהו מקום, מה זה ענייני

אבל אם אנחנו כבר חוזרים לשריטה שלי, בואו לא נדבר על אנשים שהיא מכירה

זה לא משנה מה אני רוצה בעניין הזה, מה שאולי משנה זה "כמה חבל"

לפעמים יש לי גם חשק לשאול "What The Fuck"

באיזשהו רגע מישהו יהיה צריך להסביר לי את זה, אבל אני יודע שמעולם לא אזכה להסבר

זה כמו שאף אחד לא יסביר לי למה משרד החינוך החליט שאסור לדעת את הציון לעבודת החקר באזרחות עד הבגרות 

ואף אחד לא צריך להסביר לי אחרי כל 30, כל אחד שיגיד "High Order of Thinking Skills" יהפוך למרק מיד

(ציטוט של האולר, הוא קיבל על העבודה באנגלית 95)

שיעור תנ"ך זה אחד השיעורים הטובים יותר, כל הקרדיט למורה

שיהיה ברור, אני חרא תלמיד וזה שהציונים שלי הם 70-80 זה מזל, אולי אינטיליגנציה

אני לא זוכר שרמיתי במיוחד השנה - שנה שעברה כן

חזרה לשריטה שאני מנסה לפרוק פה

איך הגורל מעז בכלל, להביא לי "בשורת פוטנציאל למחיקת העתיד הקבוע מראש" ועוד בכזאת קלות

מכאן חזר לי קצת שכל להגיד שאולי אני צריך להחליף את הברירת מחדל, מתן מסכים

והאולי הזה זהה לאולי של ההאם היא תלך

זה נשמע שהיא רוצה ללכת, אז זה נשמע שאני צריך לרצות להחליף

וזה שאני לא רוצה שהיא תלך, זה שאני לא רוצה להחליף - זה לא משנה דבר

הגורל עדיין איתי, יש שיגידו "הקשיים בחיים זה המלח בחיים" או משהו כזה (יש לזה גירסה אנגלית)

אני מדבר וחושב סתם

אבל בשבועיים האחרונים הייתי במן אופוריה מאוד רצינית לגבייה, כמו תמיד

כמו בכיתה ט', אולי מתון יותר ואינטיליגנטי יותר, אבל עדיין לא חכם מספיק להגיד שזה באמת היה טוב בשבילי

כי זה מהמקומות הגבוהים שכואב ליפול

אני רוצה לספר לכם סיפור

על הדולפין חמינדוס, שהגיע לכאן ואמר "כאן אני אשתקע"

אבו מאזן הזה הרג אותי גם כן, "הסדר" עד עכשיו מאמי, "5. ישראל לא תקרא מדינה יהודית" מה הקשר עכשיו עם הקמת מדינה פלסטינית לזה?

אם זה יקרה, בכל מובן זה יהיה אסון מוחלט ובלתי נסלח.

מה רציתי לספר באמת?

אה נכון

חזרה כל הדרך לכיתה ז', שם החברה הראשונה שלי הייתה אחת שהצעתי לה להיות איתי ביסודי וסירבה

ואז היא התקשרה והציע לי - ומאיזשהי סיבה הסכמתי...

אבל למה בכלל הצעתי לה ביסודי מהתחלה?

טוב היא הגיע ליסודי בכיתה ד' וזהיתי אותה (הצעתי לה אגב בכיתה ו')

לא סתם זיהיתי אותה, הסיפור הולך חזרה ל"לפני היסודי"

לפני היסודי היא הייתה שכנה שלי לכמות זמן מסויימת, ארוכה יחסית

ביקרנו אחד אצל השני (לא זוכר בדיוק) והיה כיף בטירוף (ככה אני זוכר את זה לפחות)

ויום אחד הם עברו דירה ומאז לא ראיתי אותה - עד כיתה ד'

אני זוכר את היום שהם עברו כיום כואב במיוחד.

אולי בגלל זה ההרגשה שבחורות הולכות "לרחוק" ול"הרבה זמן" זה כזה כואב בשבילי

בלונדיניות.