כשאני עושה פוסטים שליליים במיוחד, האלו שמשום מה אנשים אוהבים להגיב עליהם לשם שינוי

אני נוטה לרשום "צד שני", רק כדי להצדיק את זה שזה לא כל מה שיש לי להציע

זה לא ש"הפעם הגזמתי", שום דבר לא היה שונה ולמעשה הייתי צריך לראות את זה מגיע

זה הכל אותו דבר

זה תמיד כאן, זה תמיד עכשיו

למי שלא יודע שחופשת פסח התחילה לפני שבוע בערך

מתחת לאיזה סלע הייתם חיים כל הזמן הזה?

אני בטוח שהתייסרת יותר ממני

כבר שבוע שאני Free Loader בבית של ההורים שלי

אבל ילד בן 17, אז זכותי

זכותי לשבת כמו פדלאה מול המסך של המחשב ולעשות מה שאני רוצה ולקבל אוכל לחדר

פינוקים

זה לא שהכיסא נוח, למעשה הוא כל כך רע שאני יושב עם כרית מאחורי הגב

וכשנמאס אני יושב קצת על הכרית ולא מגיע לרצפה

ומשום מה קנינו כיסא אורטופדי ממזמן ב-300 ש"ח שיתאים לי בול

הוא לא מתאים לי בכלל

למה הוא לא מתאים לי?

אין לי כוח להגיד להורים אף פעם, זה הרי הכיסא המיוחד שלי והוא רק שלי

ואהבתי אותו בחנות, בן כמה הייתי?

כיתה ח' או ט' אולי

בערך בזמן שגילינו שיש לי סקוליאוסיס

אבל לפני שהבנו שזה עניין גנטי

ושזה הכל באשמת ההורים שלי

כי אם אבא שלי נמוך ביחס לאנשים ברוסיה

הוא צריך מישהי נמוכה ביחס אליו

ואם זה נמוכים, אז הילדים שלהם גם יהיו נמוכים

ולפי החדשות הרעות מלפני כמה חודשים רבים, אני אשאר בגובה הזה

למרות שאני מאמין שעד גיל 21, או לפחות עד גיל 18, יש לי עוד לאן לעלות

גיל 18 זה עוד 4 חודשים

איפה הייתי כל כיתה י"ב

איכשהו, הצבא לא צריך שאני אעשה את הפרוייקט הגדול כדי למיין אותי לגאמ"א

אבל אני צריך לעשות את הפרוייקט הגדול, בשביל עצמי

אני רוצה לשנות את הצבעים של הבלוג הזה שוב, אחרי ששיניתי אותם לשחורים יותר לפני יומיים

אני שונא צבעים בהירים מידי משום מה, הלבן הציק לי בעיניים הרבה זמן

אבל חייבים להודות, יותר קל לקרוא שחור על לבן מאשר הפוך

שמתי לב רק עכשיו שקיבלתי תגובה ב"חלון המסרים" מבחור יקר בשם אלכס

תודה לך אלכס (:

אפילו שהמילה "לייק" לא עושה לי את זה כמו שזה עושה את זה למארק צוקרברג

"המורדים", אין לי פייסבוק וזה סיבה אחת יותר להיות מאושר

ראיתי וסיימתי את Fullmetal Alchemist, לפחות את העונה הראשונה עם ה-64 פרקים

בכמה זמן עשיתי את זה? יומיים שלושה, נגיד 4 ימים

12 זה בד"כ 4 שעות

24 זה 8

48 זה 16 שעות

60 זה 20 שעות

היה צריך לקחת לי 21 שעות ו-20 דקות לסיים את הסיפור

אבל לקח יותר, כי יש את הזמן שמדלגים על הפתיחים

עוצרים באמצע כדי לצאת לשירותים, או כדי לאכול

או כל סיבה אחרת להסיח את דעתי ממה שמסיח את דעתי

ואולי צריך להוסיף 5 דקות כפול 64 כי זה לא שכל פרק הוא בדיוק אחד לאחד 20 דקות עם פתיח

אבל לי? לי מותר הכל

היה לי מזל ובאתי לעולם מזוג הורים נפלא שמשום מה, לא מביא עוד ילדים לעולם

אולי אני הקש האחרון, ואי אפשר לקבל מפונק ו"מוזנח" (יותר לכיוון של Rotten אבל לא מעוות) ממני

מה לעשות שאני מורד די גדול

לא בכיוון בגרוש להנדסה אזרחית, טבעוני ("תקרא לעצמך אנטי-רוסי וזהו")

כמובן שלא יודע רוסית כראוי למשפחה

זמני שינה לא רצויים (ער מ-17:00 עד ל-6:00)

אתמול הסתכלתי במראה ונראתי כמו משהו שבחיים לא חשבתי שאראה

בוגר

לא היה לי כוח להתגלח בסה"כ וזה מה שקורה?

אבל מה, אחרי הכל גאמ"א זיהו את הכישרון שלי והביאו לי זימון ראשון, גם אם זה בזכות המורה למחשבים

ואז זימון שני, אולי הפעם הרווחתי אותו ביושר

ואז 7 ראיונות, רגע זה קצת הרבה, אפילו שטסתי לחו"ל באמצע

ואז, השלב השלישי וואו זה כבר רחוק, פסיכולוגית, רגע אני כבר בפנים?

כבר הגשתי את החלום?

שירות משמעותי בצבא?

5 שנים של חוכמה ואינטיליגנציה ובסוף, אוי בסוף

יציאה לאזרחות עם ביקוש לעבודות של 30,000 במשכורת?

וואו

רגע

עוד חודשיים אני מסיים כיתה י"ב

רגע עוד חודשיים

חוזרים לבית הספר ב-22.4, זה עוד שבועיים ואף פחות

שניה שניה זמן לאן אתה הולך!

בורח, רץ כל כך מהר

רץ בשביל סיבה

ואז אני כבר אמור לסיים את הפרוייקט הגדול והמדהים, משחק 3D עם כל השטויות שלו

כל כך קשה להתחיל

אחרי שחוזרים יש מלא מגנים ובגרויות, הכל דחוס ביחד כזה חזק חזק טוב טוב

יש רק 5 בסה"כ

אנגלית, מת', מחשבים

וכל מה שלא חשוב, אזרחות ותנ"ך

אפילו שמחשבים יכול להחזיק אותו יפה עד לסוף חודש יוני, שאני לא יודע אם אני מקווה לזה או הפוך

האמת שזה יהיה עדיף, 12 ימים לפרוייקט הזה?

חייב לקחת את עצמי בידיים

דחוף

יש המון מה ללמוד

כל כך הרבה בשביל עתיד מובטח

ואפילו לא הזכרתי את שאר הרצונות שלי

מישהי שעושה מה שהיא אוהבת ואוהבת מה שהיא עושה

כישרון

אתם יודעים...