למי איכפת מהאח הגדול
הנה דוגמה לנושא חם מזדייין בתחת שלדעתי לא ראוי.
הבגרות באנגלית הייתה הליכה, אחרי בדיקה ראיתי שצדקתי בהכל(:
נשאר רק לבנות על הכתיבה שעשיתי כמו שצריך
המגן השלישי במת' היה 50
הציון הגשה גם 50
זה אומר שאני לא ניגש למועד א', בדיוק כמו שנה שעברה
אה, האמת יותר גרוע (; שנה שעברה עוד הוגשתי על 62
יהיה לי מזל לגשת על 70 למועד ב'
שאלון 807, הממממ
הטופס הוגש לחיל התקשוב, אתקשר ביום ראשון
נראה איזה תפקידים יש, אשאל אותם מה התפקיד הכי מבוקש שם ואבקש להיות שם (;
מה רע.
ממר"מ? תוכניתן?
לא יודע
כמעט הכל שם נשמע טוב
אבל יש שם בטח דברים רעים שמסתתרים Carefully Crafted Wonderful Sounding Name
אז הנה העתיד הקרוב
ל"ג בעומר, איך אני אגיע ואיך אני אחזור ???????
מחר - Literally Nothing
אני כנראה אשב עם מתן על מת' ואם לא אז אשב לבדי על מחשבים
הייתי רוצה להזכיר את זה שאמא שלי דיברה עם המורה למחשבים
אבל זה רק אחד מהדברים הנוספים שמזכירים לי את מה שאני לא אוהב במורה למחשבים
זה או שאתה עושה משהו מדהים - או שאתה לא מעניין אותו
יש לו הרבה תכונות טובות והוא הגיוני ונחמד
מה שחסר זה אמונה.
אם אני רוצה להגיע לאנשהו, אני צריך לעשות משהו.
לכן הפרוייקט במחשבים בעדיפות כזו
זה נחמד להוריד לחץ עם המת'
כל הדברים האלה ...
אולי היה יכל להיות נחמד יותר להוציא ציון טוב גם מהיר ומוקדם וככה להתרכז אך ורק במחשבים כשצריך
אחרי שגיליתי שלמואי יש חבר, אני מתחיל לחשוב על לנסות לדבר עם לקסי יותר
אני מרגיש כאילו משהו בחיים שלי, איבד את מקומו או משהו
איפה אני?
למה אני כאן?
למי איכפת שאני כאן?
למה זה משנה שאני אשאר כאן?
למה שאני אתכנן היטב לאן ללכת שאפשר לשרוד
אקח את מה ששיייך לי
ופשוט אעזוב.
בינתיים לא הכל אבוד עד כדי כך
הפרוייקט הזה במחשבים והבגרות הזו במת' זה הדרך שלי להציל את המצב
אני מניח שבנות נופל פה על עדיפות שנייה, אפילו שהרצון לחיים שלי זה ילדים
(ולא צריך להיות חכם כדי להזדיין, למרבה הצער.)
אני מרגיש חסר תקווה
אבל לא לחלוטין
פשוט הרבה הלך לאיבוד בזמן האחרון
אתמול עוד הרגשתי טוב, אבל המגן הזה הגיע והנה הלך לו יום שלם
אני מקווה מחר לחזור לעצמי ולהתחיל לקחת את עצמי בידיים
יותר מתמיד, עכשיו זה הכי חשוב
עכשיו אני חייב להפציץ בהכל, אין אופציות אחרות.
אופה נמצא תפקיד חיל תקשוב מסריח עם שם מדהים: "משק"ית ניהול ורישום מלאי"
איזה תיאור נפלא: http://www.tikshuv.idf.il/1048-7919-HE/tikshuv.aspx#.U3ZejF7GeJc
אהבתי את השוביניזם (התפקיד אינו מיועד לגבר?)
אני לא מזלזל בחשיבות התפקיד, אני פשוט מרגיש שמי שעושה אותו - לא עושה "שירות משמעותי"
זה נשמע כמו תפקיד של לבוא פעם בשבוע (ג'ובניקית אקסטרים?)
אני מקווה שבעלות התפקיד לוקחות אותו מאוד ברצינות ועושות עבודה מצויינת ואוהבות את התפקיד (:
או לפחות להגיד "אני משק"ית ניהול ורישום מלאי" (?)
כל הגוף שלי תפוס מהאימון אתמול
אני אלך לאימון נוסף היום כנראה אחרי הפירסום הזה
(מישהו חושב שהאורך שלו מייצג את הרצון שלי להדחיק את אימון?)
אני חייב להתאמן היום כי אין לי כוח לאבד את הסינכרון.
כמו כן אחרי אימון כמו אתמול לא להתאמן היום יהיה ביזבוז (;
אולי יקל לי על התפיסה, אני גם יעשה אחלה מתיחות.
אל תזלזלו בחשיבות של מתיחות! עם יותר מתיחות הייתי פחות תפוס עכשיו על בטוח
מואי הציע לי ללכת לבריכה
הבריכה נפתחה בדיוק היום ולי כמובן אין תוכניות להתקרב לשם על מנת להכנס למים
אין לי בעיה לראות בחורות בבגד ים *בחינם*
או ללוות את מואי בבגד ים, גם טוב
לבוא לשם בשביל לשבת ולהסתכל על בחורות בבגד ים זה די הגיוני מצד שני "חצוף"
וזה לא שחסר לי תוכניות מחוץ לבריכה
מואי יכולה בקלות לגרור אותי לבריכה, אבל לגבי הכניסה למים יש מחסומים אחרים כבר.
הטעם שלי להשאר שם גם תלוי בדברים אחרים
חוץ מזה מואי די שומרת על עצמה ולא נותנת לכל אחד לגעת בה בקלות
אני מאמין שההישגים שלי ביום רביעי ראויים לשבח בתחום הזה
אבל בסטנדרטים ועם הבחורות שיש היום, מה שאני עשיתי היה כמעט חסר ערך
(חיבוקים ארוכים יותר עם בחורות שאני לא מכיר, Are you serious?)
בקיצור, אין לי שמץ איך לגשת לנושא הזה בכלל
אבל מאוחר כבר ואני חייב לצאת לאימון לפני שיהיה קר מידי בחוץ.
קחו קצת משפטים מגניבים מהאנימה No Game No Life
להלן ציטוטים:
פרק ראשון:
Chess is a finite, two-player, zero-sum, perfect-informaiton game.
There's absolutely no luck invloved.
Theoretically, there is a perfect solution that will never lose.
But that's only if you understand the 10^120 possible states of the board!
Chess is no different from tic-tac-toe.
פרק לא ראשון:
But I hate the way you think.
חוץ מזה פרק 6 הוא מושלם.
טוב כתבתי מספיק להיות
קחו שיר נפלא
כינוי:
מקס לזרב רודריגז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
