לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מקס לזרב רודריגז

בן: 28

Google: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2015

חזרה מהפלאפון


אחרי שנה וחצי של נטישה, הגיע הזמן לחזור לכתוב פה

כל העבר המביך שלי נמצא כאן, דברים שחשבתי בעבר

 

כל כך הרבה השתנה מאז ואני יודע בדיוק מאיפה להתחיל

אז כה, עברתי את החודשים של המכללה שהבטחתי אז

מה שאומר שאין גאמ"א

עשיתי את המבחן של התוכניתן והתקבלתי לקורס, אני זוכר את היום שהמורה בה להודיע את הבשורות הטובות לרוב של התלמידים שהתקבלו

המכללה הייתה 3 חודשים אינטנסיביים ועוד כמה חודשים טובים של ביזבוז זמן מטורף

נכשלתי שני טסטים בנהיגה, אני שונא נהיגה ברמות שלא יתוארו במילא. 

 

אהה סיפור היסטורי ויחיד במינו, במכללה היה צורך להגיש שוב פרוייקט זהה לזה שכבר עשיתי בבית הספר

אז אני כמו העצלן מת שאני לא עשיתי כלום עם כוונה להגיש אותו דבר למרות שהבטחתי למורה אחרת

המורה התעצבן ביום של המבחן כשזה התגלה

אבל לא היה מאוחר מידי - במהלך מפתיע, 4 שעות שהבוחן בדק את כולם, הרמתי לפרוייקט הנוכחי שלי שיפור עם תודות רבות לחברים מהמכללה שסיפק את המורה והביא לי ציון 100 ביותר קלות ממה שהייתי מקבל בכל זאת. 

 

אני בטוח שאם הייתי כותב על זה כאן באותו היום ולא חצי שנה אחרי, הניסוח היה אחר לגמרי

המורה דרס אותי לגמרי באותו יום, הגיע לי אין ספק יצאתי זבל

 

אבל נהייתי זבל בהרבה דברים מאז סוף התיכון

קראתי מהפוסט האחרון שלי וזה נראה כאילו היה לי איזשהי תקווה לדבר עם מואי אחר כך

הייתי אדם גדול של תקוות בעבר, אני עדיין יחסית

אבל לא ארבה במילים, מואי ניתקה קשר לחלוטין 

כמעט כאיחו היא שנאה אותי עמוק בפנים, למרות שזה לא נכון

היא שנאה את בית הספר והמסגרת והפנימייה

ובזה היינו קצת שונים בראש כי אני נורא אהבתי להיות שם גם כשהייתי שם וגם כשאני מסתכל אחורה עוד יותר, היה לי טוב

 

אז סיימתי מכללה והתקבלתי לקורס תכנות

ואז יום בהיר התחיל קורס תכנות

ולקחו אותנו לבקום

וזרקו לי מדים והוראות וחוקים

ולאט לאט התחלתי להבין שהמסגרת הצבאית היא לא צחוק כמו המכללה

יותר נכון הבנתי את זה במכה

 

בתוך הקורס היה מבחן ניפויים שנפלו לנו לא מאט אנשים, אבל אני עברתי אותו

בתחילת הקורס סיפרתי את הסיפור שלי מכיתה ט' שנמצא כאן למפקד הקורס שזה הדמות הסמכותית ביותר בקורס שיש אליו גישה מתוך הקורס באופן יחסית קבוע

הסיפור הביא משפט היסטורי מהמפקד שאני אשמור להזדמנות אחרת

אחרי המון ציונים גבוהים שאגב גם היה לי במכללה ציונים בשמיים

עברתי קורס תכנות, קיבלתי את הסיכה שאתם יכולים לראות בויקיפדיה

 

ורשמית, אני תוכניתן

 

מיד אחרי הטקס וסופ"ש, התחיל טירונות

את השיר שאיתו עברתי את הטירונות אני אשאיר פה, אבל אעשה את זה כשאגיע הביתה ולא מהפלאפון 

הטירונות הייתה נוראית, פשוט פח

שמח שזה נגמר והיה קצר מאוד

מיותר לגמרי

 

ואז הגעתי לסדיר

שכחתי לציין שבקורס בוחרים לאן רוצים להגיע

רציתי שלושה מקומות עיקריים, קיבלתי את השלישי מבינהם

כשהגעתי לאותו המקום, אותו גם אשמור בינתיים לעצמי ואולי אחשוף מאוחר יותר

הבנתי שהייתי צריך לשים את זה ראשון, למה זה גם נוח וגם חכם עמו שרציתי 

 

והיום אני חוזר לכאן כי אני יכול להגיד שאני מספיק מתוסכל עד למצב שבו אני צריך את המקום הזה להתפרק

לזרוק קצת קללות לאוויר, להגיד שהחיים בזבל ולרצות להתאבד כאן ולא במציאות

וזה מוזר שהטירונות לא הביאה אותי לפה מהר יותר

עבר כבר חודש וקצת מאז הטירונות

הסבל התחיל פה מאוחר, הקבע עליו אני חתום זה גם לא הבעיה כי עד אז אני אתרגל ויש העלת משכורת כל כך יפה שאפשר לשקול בטעות לרצות להשאר בצבא

 

אבל צז"ח

ואני ג'ובניק מת, באיזה חוצפה אני מתלונן

אני מאוד שמח שאני כאן 

לפעמים חושב על קרבי, אולי היה מעניין וקצר

כבר הייתי קרוב לשחרור אם הייתי הולך לשם

אבל אני לא מתאים לקרבי בשום צורה וזה גם יותר גרוע מהטירונות, לא תודה. 

 

בקיצר אני פה עכשיו ואני חושב

שהחיים קצת לא הוגנים

משהו בכל החפיפה הזאת עדיין לא ברור לי

כל הזילזול וההתייחסות של ה... סביבה לאנשים חדשים היא כל כך רעה שלהיות פה זה ממש נאחס

והיה כמה דברים שקרו שבאמת הרסו לי את כל החשק להיות כאן

ואז כשהדברים שהבאמת חשובים לא הולכים טוב, פה אני כבר מתוסכל

כי מה אנשים חושבים אני שם זין, באיזשהו שלב אני אתקע פה איתם מסכים זמן שהם יתרגלו ואני מקווה אתרגל באיזשהו שלב ויהיה לי מספיק זמן פה שיכבדו קצת יותר ממה שיש עכשיו, שזה ביזיון די גדול

מצד אחד אני רוצה להיות כאן כי לסיים פה זה ממש טוב

מצד שני, אם יתחשק להם שאני אעוף מפה מתישהו ברוח טובה, אני אשקול את זה

אני מראה מספיק נכונות כן להיות כאן ולהשקיע ולנסות להבין כמה שיותר מה באמת רוצים מהחיים שלי פה בתכלס

 

אבל כוס אמק, בואו נשים קו מבדיל בין למידה עצמאית ללמידה בודדת

כאילו, איך להסביר את זה

תלמד x

תבחן על x

לא למדת מספיק טוב

אני כבר מרגיש טיפה אבוד, כי כשאני חוזר על זה אני לא יודע איפה זה נחשב למספיק טוב

האם התשובה שאני אתן, שהיא גם ציטוט מדויק ומתורגם למה שכתוב בחומר, אי פעם תספיק? 

לפעמים זה ברור מה הטעות, מה שכחתי לציין בתשובה

אבל כאילו, יש מקרים שאני לא יודע איפה הגבול

מתי אני מפסיק לאכול את הראש עם מילים 

 

יצא yuru yuri s3 מה שמזכיר לי שאני צריך להוריד פרק של היום

אני רוצה ללכת לישון אבל אני חייב לסיים את היום, היום היחידי שכל כך מתעכב לי עד עכשיו מרוב שאני לא בטוח בכלל במה רוצים מהחיים שלי עד כדי לחזור לפה

אז הנה

 

כיסיתי את המכללה

הקורס

הטירונות

ועכשיו, אני בשירות חובה

תקופה של 2 ושמונה חודשים, עברו כבר חודש וחצי

בחפיפה שזה תקופה של עד 9 חודשים, עברו כבר חודש וחצי

 

יש שמירות ועוד דברים בסגנון הזה, האמת שאני קצת מחכה לדברים האלו שהם יחסית חדשים לי כרגע ומעבירים עליהם ביקורת שלילית

הציפייה שלי היא להנות שם מלנוח ממה שאני עושה כאן

 

אחרי שאני אשנה לגמרי את התדמית של הבלוג, ייתן שאחזיר אותו לצפיית הקהל הרחב

אין לי אינטרס מיוחד לחשוף את זהותי, חשפתי מספיק פרטים כדי שכל אדם שמכיר אותי יותר מחודש יוכל מיד לזהות שזה אני כותב מהפוסט הזה לבד

 

וכל האנשים שמכירים אותי ויודעים שיש לי בלוג יקבלו חזרה גישה חופשית לקריאה מהנה על העבר האפל שלי והווה הזה

מי שיודע, סומך עליו שלא יפיץ

מקסימום כן, אני עדיין אשתדל להשאיר פה מינימום צנזורה 

 

יהיה עוד שינוי ברור וידוע בדברים שאני רוצה בטקסטים בצד בכללי

אולי קצת מחיקות

 

נכון לעכשיו אני בחיים שלי רוצה לעשות ילדים, להתחתן על הדרך כנראה

ולגדל אותם

להנות מצפייה באנימה ולשחק במחשב זה התחביבים שלי

צפייה גם בסדרות רגילות לא רק אנימה

מה שהשירות חובה הזה נותן לי ואחריו גם השירות קבע

זה מקצוע לחיים שיאפשר לי לעשות את הכסף הנדרש לממן את החיים שאני רוצה 

ועל זה נאמר "לפעמים צריך לסבול כדי להשיג מה שרוצים" 

אמי אדם שדוגל במשפט שחייבים להנות מהעבודה

ואני לא שונא את העבודה שהגעתי אלייה

אני פשוט שונא את הזמן האחרון. שעדיין לא ברור לי מה אני באמת עושה כאן ואם מה שאני עושה זה נכון

כמו כן בזמן השירות אני מתכוון להוציא תואר במדעי המחשב איפה שתיפתח לי ההזדמנות הנוחה ביותר, בחור שאני גר בו או בחור ליד הבסיס

תואר כדי לסמן v כזה, צריך את זה להתקדם בחיים

ואין שום סיבה לברוח מזה, זה על זמן צבא והזמן הזה הוא לא הזמן שלי

כל רגע שאני מקבל לעצמי זה רגע שצריך להודות עליו, כי מי יודע איזה מלחמה תיהיה לנו בעתיד

 

בסוף לא ניגשתי שוב למתמטיקה אבל כן עשיתי יחידה בפיסיקה

איזה כיף זה לגלוש מהנושא לגמרי, רק פה זה מותר

כל כך הרבה זבל במוח לשפוך, זה רק ההתחלה

יש המון חברים חדשים

 

אבל כמות הבנות נעשתה כו' קטנה

הידידה הטובה ביותר מהתיכון עדיין בקשר טוב וזה מה שחשוב לי באמת

אני מנסה לשמור על קשר גם עם חברה טובה שלה, בחורה נחמדה מאוד

יש עוד בנות גם בצבא, בקורס לא היה בכלל

 

אבל מה שלא יאמר, שום בחורה שאפשר לקדם איתה את האינטרס המרכזי שציינתי למעלה 

עד הקבע אני קצת כלוא פה

אני אנסה להזיז את כל מה שאני יכול לנסות להתקדם בכיוון איפה שיש יותר סיכוי אבל האור בקצה המנהרה ואני רק בהתחלה של המנהרה. 

 

אני מבין למה אחותי ברחה מהמסגרת הזאת

אני קצת יותר דינאמי ממנה בקטעים האלה

 

שפכתי כל מה שהיה

אני מפחד שירצו להעיף אותי מפה בקטע רע וזה לא עושה רושם שזאת הכוונה שלהם אבל משום מה האופציה פתוחה

אני לא אמות אם יעיפו אותי מפה

רק אסור לי להשבר

 

כדאי לי לסגור את הבאסטה וללכת לישון כבר

לא מאמין שישבתי שעה לכתוב פה, אולי כדי לברוח קצת ממה שאני באמת אמור לעשות

 

טוב יאללה

לילה טוב

צריך להפסיק לחשוב על דברים מיותרים. 

 

נכתב על ידי מקס לזרב רודריגז , 7/12/2015 22:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקס לזרב רודריגז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקס לזרב רודריגז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)