אז ... היא? נתתי לה כאן שם?

אני זוכר בלה, אבל אני לא חושב שהשם הזה עושה לה צדק כאן

עוברת זמנים קשים עכשיו

אני אתן לה קצת לחיות ולנשום ונמשיך הלאה

אתמול נפגשתי עם ניקה

אני לא רוצה לדבר יותר מידי

אבל התקציר העסיסי הוא שהרגשתי כמו שבאים למבחן עם ספר פתוח

מצד אחד לחוץ, כי זה מבחן

ומצד שני מלא ביטחון ובמבחן עצמו כזה "אה כן בדיוק כמו שכתוב בספר, רק צריך לקרוא"

אבל לצאת עם ידידה טובה זה לא מבחן, זה כיף ומהנה ומגניב (:

אז מה בדיוק היה פתוח שם?

ובכן, הייתי הכי כנה בעולם

מבחינת ביקורת עצמית, הייתי נותן לעצמי את כל הנקודות בקטע הזה

זה הרגיש לי כאילו יכולתי... לרמות, זה המילה המתאימה פה

אבל הייתי דווקא סבבה, לא רמיתי אף אחד ולא יצאתי מניאק

אבל אני עדיין מרגיש בפנים כאילו מונוגמיה זה לחלשים