... |
| 4/2013
אחריי למרד.
התחלתי להתמיד ביציבות, לשמור עלייה איתנה.
נלחמתי עלייה בתחילת השנה כשעמדתי מול צומת דרכים שמתפצלת ל4 לפחות עברתי את החתונה של אחותי בגבורה, נלחמתי ברצון שלי לשוב ולהתברג במערכת על אף הקשיים עם הנשים בה ולבסוף גם הוכחתי עקשנות לתפארת שאני לא אהיה בתינוקיה ויהי מה!
המלחמות האלה לא היו לשווא החזקתי בגן 8 חודשים של כיף והנאה והכי חשוב יציבות! התמדה ! ועכשיו זה שוב פוגש בי עוד 3 חודשים נטרפים הקלפים. שוב פעם לקבל החלטות ולהילחם, אין לי כוח.
אני חושבת שאני בדרך להרים ידיים אבל אני יודעת שזה לא ייקרה כי מנהלת הגן נלחמת במקומי . היא יודעת כמה אני טובה, מעריכה מאוד את הערך שלי כאשת חינוך בגן, את הטון שאני נותנת במקוםהזה וכמה אני מעלה את רף הצוות כמה שיותר גבוה.
ובכל זאת משהו בי לא רוצה להתחיל.
הסיבה העיקרית היא התנהלות ההורים בגן, הם חוצים גבולות הקווים אדומים בשטח שלהם מערבבים חיים פרטיים ורומסים את הכבוד שלנו. סיבה נוספת ולא כלכך שולית היא המשכורת אני קורעת את עצמי בשביל 4000 ש״ח ועם אני עושה שעות נוספות אז אני מגיעה לתוספת 600 ש״ח יחי ההבדל הקטן.
סיבה נוספת על הנוספת היא שמאסתי בצוות בהתנהלות הרופפת ובכך שהאחריות שלי היא לט האחריות שלה ושלה ושהגישה שאמורה לקחת יוזמה מתנהגת כמו ילדה ועושה ראש קטן כל הזמן.
לעומת זאת הסיבה העיקרית להישאר זאת האהבה של הילדים, הכמות, העוצמה החיבוק בבוקר והקושי בפרידה בצהריים אני כל הזמן מזכירה לעצמי שבסופו של יום הם חוזרים להורים שלהם והם הילדים של ההורים שלהם אין לי זכות לדרוש מעבר לזה.
הילדים אוהבים אותי ואני רוצה לרשום. אותם בת.ז שלי רוב ההורים מוקירים תודה וסומכים עליי בעיניים עצומות וגם מנהלת הגן נותנת לי יד רחבה וסומכת עליי ויותר מזה, כשאני נמצאת. בגן היא רגועה .
זאת הגאווה שלי . והשגתי אותה בזכות עצמי .
וברגע שסיבה אחת טובה ומספקת עולה על 3 סיבות שליליות יש לי בכלל אומץ לוותר? להרים ידיים?
לא נראה לי.
אז שוב פעם מלחמות ושוב פעם חוסר יציבות.
ושוב פעם החלק הזה בפאזל שיתנדנד עד שיימצא את מקומו.
אחריי למרד (:
____________________
ולנושא אחר,
מגיע לי מדלייה או מינימום הדלקת משואה, לא השתמשתי כרטיסי אשראי כבר חודש (((: !!!
למרות החורים בידיים אני לא נוגעת הם מוצפנים בחדר שלי ואני לא פוזלת לשם בכלל .
עכשיו בדרך למאת מהמינוס קרובה מאיי פעם.
אני כל כך מרוצה ((:
אני מרגישה שהתרופה הקרובה תניב רק דברים טובים, יש לי תחושה טובה והריח שבאויר בכללי עושה לי טוב אבל עכשיו בחילה כי אני באסור המרפאות בבי״ח.
בנימה אופטימית זו,
שבוע טוב ומבורך ((:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
