מאז ומתמיד אני סובלת מבעיות אוכל רציניות.

עוד מתקופת הילדות ובעיקר בבגרות.

אני אוכלת חטיפים ומלוחים (חצאי שקיות) פחמימות,מעדן פעם בשנה,גבנ"צ,ריבה שוקולד,קטניות,לחם דגנים,מאפים,מלפפון עגבניה וירקות מאודים גזר קישואים וכרובית.

אני צמחונית לא אוהבת גבינות ועוד..

אני לא צמחונית מאידיאולוגיה זה פשוט מגועל. יש לי בעיה עם אוכל,אני לא אוכלת בחוץ.

אני בוררת כל דבר אני צריכה לדעת מי הכין,כמה הכין ואיך.

הידיים יהיו נקיות!! שאני אוכל רק בחד פעמי שאף אחד לא ישמיע לידי קולות של הגוף או ריחות שאני לא יכולה לסבול, יש לי רפלקס הקאה מריחות ומאוכל שנראה לא טוב (אוכלת עם העיניים) .

אני לא מסוגלת לאכול עם סכו"ם ממתכת- הריח שלו עושה לי בחילה, אני מכורה לסכו"ם חד פעמי.  

אני לא מסוגלת לאכול מיד של מישהו או שמישהו יגע לי באוכל, בייחוד כשאני מחזיקה חטיף ומישהו יכניס את היד שלו.

אני לא אוכלת אוכל שהיה במקרר.

אני לא אוכלת אוכל מוקפא.

אני לא אוכלת כל היום ,רק בבית!!! ורק מה שאני אומרת לאמא שלי להכין.

אני לוקחת רטלין בזמן לימודים, לפניו אני אוכלת קצת בייגלה ובמשך היום סוכריה או שתיים על מקל.

אני עובדת בגן ילדים ולא אוכלת לפני שאני הולכת לגן, כאשר אני על סף עייפות או באמת סוג של רעב\שעמום\"בא לי משהו טעים" אני קונה לחמניה ומורחת בה שוקולד.

אין לי חשק לאכול, אני לא אוכלת כדי לשבוע אני אוכלת רק כדי לנשנש, כבר הפסקתי להרגיש קרקורים בבטן.

אני לא מתענה בצום,אין לי חשק ותאבון לאוכל.

אני נהנית לראות אנשים שאוכלים, קשה לי שמסתכלים עליי אוכלת .

אני לא משמינה והכי גרוע אני לא מרזה :\ ! 

עד עכשיו לא ראיתי בזה בעיה אבל עכשיו אני כבר בבעיה רצינית :( אנשים נרתעים ואני כבר חושבת בכיוון של טיפול או מיני עזרה לפחות, אני אנטי מטפלים לא מאמינה בכלל. טוב לי עם איך שאני אבל משהו בי רוצה בטיפה לשנות.

אני מוצאת את עצמי לפעמים במצוקה ובכי היסטרי שאף אחד לא מבין אותי ואת הדרך הזאת.

המון-אני,אני ואני!! מה? זה רק אני לא בסדר??

אני לא יודעת מה לעשות,מותשת סופית :(((