דלקת בקרום החשק זה יאכס..

אין לי חשק לכלום :|

אפילו לא חשק לסשק =\

אין לי מושג איך אני אעבור את השבועיים הקרובים.. :\

למרות שחלק כבר עבר..

אבל עדיין העומס והציפיה עומדים בעינם.

כ"כ קשה לי.. ואין לי איך לתאר את זה.

הימים נהפכים להיות ארוכים יותר וקשים יותר..

המון המון עומסס

אני יודעת שזה שווה את המאמץ אבל בכל זאת.. נמאס לי שהכל נופל עליי..

למרות שיש עזרה אבל עדיין, אני מרגישה לבד במערכה.

נהפכנו להיות 28 ילדים כאשר ארבעה מהם נכנסו בשבוע האחרון.. וכולם,כולם נדבקו אליי..

הקושי הוא בעצם הפער בין הוותיקים כביכול לבין החדשים, אני שוכחת להתייחס "לוותיקים" וזה לא בכוונה זה פשוט יוצא ככה.

והקש ששבר את גב הגמל היה עמית,לא ציפיתי ממנו אבל יום חמישי הגיע אופק לגן, הוא ילד ראשון להוריו,הוא בן שנתיים וזה הגן השני שלו אחורי טראומה של חודשיים בגן הקודם.

משהוא הגיע הוא נצמד ונדבק רק אליי הוא בוכה וקשה לו,תמסגן שעיברתו לו את השם לשימעון הוא ילד אתיופי שגם כן נדבק אליי לא מבין כ"כ עברית אבל הוא מסתדר רק איתי.. אז נאה לו לבכות על הכתף שלי.. ועוד ילד נוסף קוראים לו ניר הוא הגיע לארץ לפני כמה חודשים אם אני לא טועה, מקולומביה, בן שנתיים וחצי, הוא דובר ספרדית וקצת עברית..

לפני חודש קצת פחות נולדה לו אחות והוא נוראנוראנורא מקנאא בה. כי כל תשומת הלב של האמא מגיעה לתינוקת והאבא לא נמצא בתמונה הם בסיכסוכים והוא נשאר בקולומביה.

אז בגלל שאני דוברת ספרדית גם הוא נמצא עליי.. הכניסה שלו בבוקר לגן מאוד מאוד קשה, הוא מגיע בוכה ולא רוצה להיכנס לגן, רק אני מנסה לשכנע אותו וזה מעיק.. אבל בסוף הוא נכנס וכמובן הוא בוכה על כתפי שלי.. :\

וכמובן אלי שהוא מוותיקי הגן,ילד עם בעיות,אוטיסט קל.. מרייר,נושך,צובט ודוחף.. והוא כמובן צמוד רק אליי.. הוא נושך אותי וצובט אותי מאהבה.. אני לא יכולה איתו ולא יכולה בלעדיהו,הוא נכנס לי לחלומות ואני אוהבת אותו מאוד מאוד אבל הוא מכביד עליי ואני כבר בוכה ממנו.. בזמן האחרון הוא נדבק לסבטה אבל עדיין ביסודות שלו הוא נדבק אליי.. :(

אני יודעת שיש לי כתף סקסית אבל בחייכם יש עוד צוות בגן שאתם יכולים לבכות על הכתף שלו, ביחדאנחנו 8 כתפים זה לא שאין עוד במלאי :\

אז הקש ששבר את גב הגמל היה עמית.. של"ץ,שלומקה לצורך העיניין.. ביום חמישי אופק היה צמוד צמוד יותר מידי עליי הוא בכה וצעק "אמא,אמא" הוא נרגע קצת ושיחקתי איתו בכדור,רק איתו ואז עמית בא והתחיל לצעוק ולבכות בדמעות של ממש.. פנה לאופק ואמר לו "אל תיקח לי את שלי" "אל תעשי לו בוא אליי" (תרימי אותו) "אני רוצה שתשחקי רק איתי ולא עם אופק" "תעזוב אותה" ואופק בכללל לא הבין מה הוא רוצה ממנו וכל זה בצעקות ובכי.. אמרתי לו עמית אתה יודע שאני אוהבת אותך ואני לא שוכחת אותך אבל עכשיו אופק צריך אותי.. ואז הוא הלך בוכה והוא ממש נעלב ממני.. :((

נקרע לי הלב.. :(

זה כ"כ גרוע שנכנסים ילדים חדשים באמצע השנה, זה הורס את כל האיזון של הילדים.. את השיגרה ואת חלוקת התפקידים בין הצוות,כביכול.

אני מקווה שיהיה יותר טוב.

ושהם יתאקלמו במהרה, כי אני כבר לא יכולה להמשיך ככה.

אני מגיעה מותשת הבייתה ומחוסרת כוחות :\

ובכלל שהשבוע יעבור מהר עם כל מה שיש בו.

השתלמויות וכאלה.

פירוט על יום השואה מתישהו כי אין לי זמן.. פשוט רציתי לפרוק את העול הזה..

:\

איזה באסהה.. יש לי אלרגיה לאפרסקים.. כולי פורחת עכשיו..

נקודות אדומות מגרדות בחלקי הגוף:גב,גרון וידיים :\\

אופפ :((

[נכתב ביום חמישי]-עכשיו אני הולכת לפנק את לילית כי היה לה יומולדת יום חמישי.. הולכים לקנות בגדים וכל מיני כאלה..

אז שיהיה שבוע טוב.. =]

וימים פחות מתישים עם שלל חיוכים.. :)

לאב לאב

*אני מודעת שזה לא קשור ליום הזיכרון זה לא שאני לא מכבדת,פשוט העומס שיש לי בלב מהנושאים הנ"ל היה לי יותר חשוב לפרוק..

פוסט על יום הזיכרון יגיע מתישהו מחר..

חזרתי מטקס יום הזיכרון של המתנ"ס היה עצוב,קודר,קריר בלב ומלא דמעות :((

יהי זכרם ברוך! :((