אני לא יודעת אם באמת אני מאושרת או
שזו סתם אופוריה שמשום מה לא חולפת.
אתם מבינים, כן, אני סובלת מאוד, אני
כל-כך דואגת לאנשים, אני חושבת על אלו שקשה להם בלי הפסקה.
ובגלל מערכת העצבים שלי כביכול, אני
סובלת וזה אפילו מתבטא בכאב פיזי.
אבל למרות כול זה, אני מרגישה מאושרת.
אני מרגישה חיה איכשהו... אתמול יצאתי רק אני וירדן, היה נהדר המצאנו סיפור בעודנו
הולכות.
ואז בשתיים-עשרה בלילה החלטתי להתקשר
למיכה, מפני שהייתי מתחת לבית שלו. הוא היה ממש מתחשב ואפילו ליווה אותי עד הבית,
שקצת רחוק משלו, הוא פחד שיאנסו אותי או משהו...
הוא לא מבין שלא ממש אכפת לי... בזמן
האחרון כל-כך לא אכפת לי מעצמי... זה מעט מוזר.
אני מרגישה מעט אשמה, התנהגתי כמו
שיכורה וגם הטרחתי אותו... אבל התגעגעתי אליו...
ועכשיו יש לו בכלל מישהי אחרת... נו
מילא. אני אתגבר.
כול הלילה היה לי חלום. הוא היה
מזעזע, שחטתי בו אנשים כמו שהנוצרים שוחטים חזירים. ניתצתי להם את הגולגולות...
וזה היה כל-כך אמיתי, ממש יכולתי להרגיש את הריח של הדם... יכולתי לשמוע את
הזעקות... זה היה כיף.
זו הסיבה מדוע אני משתדלת להתרחק
מאנשים שחשובים לי... כול פעם שאני הולכת ברחוב, אני מדמיינת איך אני רוצחת את
האנשים שמסביבי והורסת את המקום בו אני נמצאת עד עפר. כן, זה מפחיד. לא אכפת לי
מעצמי, מפחיד אותי שיקרה משהו ליקרים לי. זה הכול.
אבל לא נורא. אין טעם לדאוג כול-כך
בינתיים כששום דבר רציני לא קורה.
עוד נושא שמאוד מטריד אותי, זו את.
כן, כן, שוב את. אני חושבת שמרגע שנכנסת לחיי את תופיעי בכול מקום. אני לא דואגת
לך, אני יודעת שתסתדרי לבד. אני לא מרחמת עלייך, כי אני יודעת שזה יהיה מפגר. אבל
אני רוצה לעזור לך, אני רוצה להראות לך שהעתיד לא חייב להיות שחור, ושיש אור אי-שם
בקצה המנהרה וזו לא הרכבת שבאה ממול\הומלס עם פנס\אידיוט עם מצית. יש לך עוד סיכוי
לחיות טוב. להיות מאושרת. ואני מבטיחה לתת את כולי למען זה. כאשר רק אמצא את הדרך.
ולומר לך מדוע? בגלל שאת אדם מדהים.
לא הייתי מתאמצת כך סתם עבור כול אחד. יש אנשים שלא מגיע להם. אבל את. מגיע לך
הרבה יותר ממה שיש לך. אבל קודם כול, מגיע לך להיות מאושרת.
אני מבטיחה לעבוד קשה בשביל זה. מקווה
שתעזרי לי. תזכרי, את יכולה לומר לי כול דבר, אני לעולם לא ישפוט. אני לעולם לא
אעשה עם המידע הזה דבר. אלה אם כן זה יהיה משהו מוקצן שאז אני אהיה חייבת להגן
עלייך מעצמך. וזה קורה לכולנו.
בבקשה, תשתדלי לראות את הדברים הטובים
שבכול, בשבילי. אני גוססת כאן בגללך.
תחשבי בצורה הזו- אם את תהיה מאושרת וחזקה נפשית, אני מבטיחה לעזור למצוא לך עבודה, שתביא לך המון כסף. או אז, תוכלי לא רק לפנק את כול משפחתך וחברייך ולעזור להם הרבה יותר ממה שאת מסוגלת לו עכשיו. אלה גם לעשות דברים הרבה יותר גדולים, שיתרמו לאנשים הסובלים בכול הארץ, ואפילו, אני מאמינה- בכול העולם.
אז יום יבוא, והכול יסתדר. ואת יודעת איך אני יכולה להגיד את זה? כי אנחנו אלה המחליטים על גורלנו. ואנחנו אלה הבוחרים אם להיות מאושרים או לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: