היום היה לי יום יחסית משעמם, הרבה הירהורים פילוסופיים ושיעמום אין סופי.
הלכתי לישון ב-2 בבוקר בערך והתעוררתי כמה פעמים בלילה, עד שלבסוף קמתי סופית ב-7. היה לי חלום, כרגיל, אך העירו אותי באמצע, כך שהפרט היחידי שזכרתי מן החלום- היה איש אחד. הכרתי אותו, הוא היה האבא של "אחותי" (חברים מאוד קרובים של המשפחה :>) ראיתי אותו בבית-החולים, בוכה. לא עבר הרבה זמן עד שהודיעו לי שביתו הקטנה נפטרה- היה לה סרטן. היא הייתה בת 6 לערך. הייתי ממש מתוסכלת, מדוכאת וקצת שבורה, לקחתי את הסקייט ויצאתי. חשבתי על כול הבעיות שכביכול יש לאנשים. לאחת לא קונים חולצה ב700 שקל, השנייה מאוהבת במישהו שאוהב מישהי אחרת, אחת מרכלת אין סוף ומסכסכת. כולם, כולם צבועים. אני יודעת שלי אין זכות לדבר על צביעות. את החלומות שלי ואת המחלה שלי הסתרתי מפני משפחתי וחברי במשך 9-10 שנים, עד שגילו, כי כבר אי-אפשר היה להתעלם מהסימנים. מה שבאמת מפריע לי- בעיות של מה ללבוש וריבים על ההורים בגלל ציון 70, זה בסדר, זה רגיל ונורמאלי (למרות שלי אין דברים כאלה, וכשחושבים על זה מצד שני, אני לא באמת נורמאלית...) אבל אסור לשכוח מאנשים אחרים, גם הם פה. אנחנו בני האדם, נולדנו ונוצרנו כחיות שבטיות, אנחמו לא נשרוד בלי להקה. אנחנו צריכים את הסביבה בדיוק כפי שהיא צריכה אותנו. אסור לנו להתעלם מצורכי האחר. ויש כל-כך הרבה אנשים שעושים את זה, פשוט דורכים ורומסים כול טיפת כבוד של אנשים חלשים מהם. זה פשוט מחליא אותי. יש ילדים שההורים שלהם מכים אותם. יש ילדים בלי הורים, יש אנשים ע\ם מחלות סופניות, יש אנשים שבאמת, באמת קשה להם. ואנחנו, מתעסקים בבעיות השוליות שלנו. כן, כן- בעיות שוליות, שטותיות. אנחנו כבר יחסית בוגרים, לא הגיע הזמן להפסיק עם הטויות של גיל חמש?! הגיע הזמן, להתחיל לקחת את עצמנו בידיים, להפסיק להתבכיין מכול שטות ולחפש דרמות. הגיע הזמן לקחת אחריות. על עצמנו ועל החברה. הייתי היום קצת בדיכי בגלל ההתנהגות המחפירה והילדותית של האנשים סביבי, צילמתי קצת ולזכר הימים הטובים ציירתי ציור כמו ילדה בת חמש XD היום (יום ראשון) היה לי מבחן על הבוקר :< (לא קשור לבתספר) אבל הלך לי לא רע :P ובנוסף הצלחתי לפתור תרגיל כלשהו שניסיתי הרבה זמן D:
הציור שציירתי XD האמת היא שאני מציירת לא רע, בהמשך אני אעלה עוד, פשוט התחשק לי לעשות משהו לא רציאונלי וילדותי לחלוטין. לקח לי דיי הרבה זמן רק לצבוע את כול הדף בשחור X:
הדף שפתרתי. נראה פשוט? נראה אתכם. (;
כאן חשוב לציין שאני פיירומאנית ברמות מטורפות :> (כן הצתתי את עצמי ועוד הרבה דברים אחרים, אנשים אחרים לא וכמובן וכמובן שלא חיות. נשארה בי טיפת כבוד, איפה-שהוא שם.) אז הנה כמה דברים ששרפתי ו\או חיממתי במיקרוגל כדי לטשטש את הריח O:
גומי- לפני ואחרי ששרפתי למוות lol
ענבים עם ליקר או משהו כזה XD
קרם הגנה ונוזל כלים O: פשוט הייתי חייבת לבדוק מה קורה לזה XD אחרי זה היה ממש ריח טוב במטבח D:
אתמול שעה התאגרפתי בשק איגרוף. פשוט בעטתי, הכיתי, הכי חזק שאני יכולה, לצערי, שחכתי את הכפפות=ידיים מדממות. אבל לא נורא, הכול עובר בסוף. הכול.
נדמה לי שמספיק לפוסט ראשון. הלוואי ולא יהיו יותר פוסטים משעממים וחסרי פואנטה. יחי פוסטים פילוסופיים ועמוקים! D: